ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ז)
ירושלים, ישראל Jerusalem, Israel
כסלו תשס"ז
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
223 - משלוח מנות מפירות שביעית
224 - הצורך בהפרדה במבואה לבית הכנסת, המשמשת לנשים וגברים
225 - חיוב השבה של כסף שהושג במרמה והגיע לידי השואל בעקיפין
טען עוד
הצורך בהפרדה במבואה לבית הכנסת, המשמשת לנשים וגברים
שאלה
אנו עורכים שיפוץ בבית הכנסת שלנו. התכנון כולל כניסה ראשית לבית הכנסת המשותפת לגברים ולנשים. הכניסה תהיה לאזור מבואה קטן (לובי), שממנו ייכנסו בדלתות נפרדות לעזרת הגברים ולעזרת הנשים. השאלה היא אם יש פגם בכניסה משותפת שכזו.
כמו כן, נשאלה השאלה אם הכיורים לנטילת ידיים יכולים להיות באזור המבואה המשותפת לגברים ונשים, כיוון ששם יש לומר ברכות כגון "אשר יצר" ו"על נטילת ידיים"?
תשובה
א. אין מניעה על-פי דין לבנות בית כנסת בו הכניסה לעזרת גברים ונשים היא מתוך מבואה משותפת 1 .
ב. אם הנשים לבושות על-פי כללי הצניעות – אין מניעה מלברך כנגדן 2 .
^ 1. לדעת ה"אגרות משה" (או"ח א סי' לט, מא-מב) החיוב במחיצה הוא מדאורייתא, על-פי הגמרא (סוכה נא ע"ב): "תנו רבנן, בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, היכי עביד הכי. והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל? אמר רב, קרא אשכחו ודרוש "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד" – משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד, אמרו: והלא דברים ק"ו, ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם – על אחת כמה וכמה". הוא הוכיח מכאן שהצורך במחיצה הוא כדי למנוע קלות ראש בין גברים לנשים, ולא מניעת הסתכלות אסורה, שהרי בתחילה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והאנשים הסתכלו דרך הנשים, ולא הייתה בזה בעיה לולא היו מגיעים לקלות ראש. עיינו ב"תפארת ישראל" (סוכה פ"ה אות ו): "ולא יתערבו האנשים עם הנשים", רמב"ם (לולב פרק ח הל' יב). מה שקשה מהרמב"ם בפירוש המשניות יישב ה"אגרות משה" שהכוונה להסתכלות המביאה לקלות ראש. על-פי טעם זה הגדיר את החיוב במחיצה למתי שיש חיוב להתקבצות גברים ונשים במקום אחד, כגון בתפילה, אך כשאין צורך להתקבצות אין צורך במחיצה. והביא ראיה מהמקדש (שם ישנו גם האיסור של "ומקדשי תראו"), כמבואר בשמואל א שחנה התפללה סמוך לעלי; כך גם משמע מהגמרא (קדושין נב ע"ב), שיש אפשרות שאשה תימצא בעזרה. ובדבר הרשות, אף במקום שמתקבצים בו אנשים ונשים כתב שמעיקר הדין אין צורך במחיצה. ראיה לכך מאכילת קרבן הפסח בחבורה של משפחות רבות, שהיו צריכים לאכלו בחבורה אחת. גם ה"שרידי אש" (א סי' עז) פסק שמדינא אין חיוב, ורק ממידת חסידות יש שנהגו כך. וחלקו עליו האדמו"ר מסאטמר ב"טהרת יום טוב" (עמ' מו-מז), ה"באר משה" (ד סי' קמז) וה"משנה הלכות" (יד סי' פ), שכתבו שהטעם במחיצה הוא גם למנוע הסתכלות אסורה, והוכיחו את דבריהם מהרמב"ם בפירוש המשניות, שכתב "כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים". המשנה (מידות פ"ב מ"ה: "כדי שלא יהיו מעורבין") הסבירה שהגורם לקלות ראש הוא הסתכלות אסורה. לכן לשיטתם בכל מקום שמתאספים בו אנשים ונשים, ואף לדבר הרשות, כגון חתונות, יש חיוב לעשות מחיצה ולמנוע הסתכלות והתערבבות. עיינו בפירוט המקורות בתשובה הקודמת (תשובה י).
יוצא שלכולי עלמא אזור בבית הכנסת שכל עניינו ותכליתו הוא מעבר, ואין מתאספים ומתכנסים בו, רק עוברים דרך שם – אין צורך להתקין בו מחיצה. ובמקום שבו היו כניסות נפרדות לעזרת נשים ועזרת גברים וכעת רוצים לשנות ולאחד את הכניסות – אין הם יכולים לשנות הואיל והורגלו במידת חסידות. מעין זה פסק ה"אגרות משה" (או"ח ב סי' מג) בבית כנסת שהייתה בו עזרת נשים למעלה וכעת רוצות הנשים להיות באותה הקומה של הגברים, וכתב שם שאם העזרה נמצאת למעלה עדיף, כפי שנראה מהגמרא בסוכה, שכך ודאי אי אפשר לבוא לידי קלות ראש, לכן אין לשנות. אלא שהמעיין היטב בתשובה שם יראה שאין זה המניע לפסק, אלא שם מיירי בנשים שרוצות לזלזל בקדושת בית הכנסת, והחשש הוא שהתרת דבר זה תגרום לפריצת גדר, מה שאין כן בנדון דידן. על כגון זה כתב ה"שרידי אש" (א סי' יד): "ובודאי שיש כאן מצד חומרת המקום, ולכן אין לך אלא מקומו ושעתו, שבאם אפשר לתקן ודאי שמצוה לתקן, אבל אין לעשות מחלוקת גדולה ולהרוס קיבוץ של יראים בשביל הידור מצוה".
^ 2. עיין בשו"ע (או"ח סי' עה). ואף כשאינן לבושות בצניעות הסכימו כל האחרונים שאם פניו אינם כנגדה מותר ("משנה ברורה" שם ס"ק א), ואם כן כשעומד מול קיר ומברך – מותר הדבר לכולי עלמא.

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך עושים קידוש?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י

מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?

איך ללמוד אמונה?

איך מותר להכין קפה בשבת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















