ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְעוֹד, אִם הָיָה 1 דָּבָר זֶה נִמְצָא בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ נֶחְשָׁבִים אֻמָּה כְּמוֹ שְׁאָר אֻמּוֹת 2 זְמַן מָה, וְלֹא הָיָה שֵׁם ה' נִקְרָא עֲלֵיהֶם לִהְיוֹתָם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעַם סְגֻלָּה, אָז הָיָה אֶפְשָׁר לוֹמַר, 3 כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה, וְלֹא הָיוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיְּסֻלַּק מֵהֶם אַחַר כָּךְ דָּבָר זֶה, וְלֹא יִהְיֶה נִקְרָא עֲלֵיהֶם שֵׁם ה', וְיִהְיוּ כְּמוֹ שְׁאָר הָאֻמּוֹת. אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ לְעַם כְּלָל קֹדֶם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כְּדִכְתִיב (דברים כו, ה): וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב, וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹצִיא אוֹתָם מִשָּׁם, וְהָיוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאִם כֵּן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּלֹא זֶה כְּלָל, רַק* כַּאֲשֶׁר הָיוּ לְעַם, נִקְרָא שֵׁם ה' עֲלֵיהֶם. לְכָךְ אֵין לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה זֶה מְסֻלָּק מֵהֶם כְּלָל, לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, מֵאַחַר כִּי מִצַּד בְּרִיאָה שֶׁלָּהֶם הֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר נִרְאָה בָּהֶם דָּבָר זֶה, כִּי כַּאֲשֶׁר הָיוּ לְעַם אָז מִיָּד הָיוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וּבַמִּדְרָשׁ (שוח"ט מזמור ק"ז וקי"ד): אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי (דברים ד, לד), כְּעֻבָּר שֶׁהוּא נָתוּן בְּתוֹךְ מְעִי בְהֵמָה, וְהָרוֹעֶה נוֹתֵן יָדוֹ 4 וְשׁוֹמְטוֹ, כָּךְ: הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי. וּפֵרְשׁוּ בָּזֶה הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי לֹא נֶחְשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר הָיוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיָה לָהֶם מְצִיאוּת כְּלָל, שֶׁאִם נֶחְשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לָהֶם מְצִיאוּת, אִם כֵּן הָיוּ יִשְׂרָאֵל זְמַן מָה וְלֹא הָיָה שֵׁם ה' נִקְרָא עֲלֵיהֶם, כִּי עֲדַיִן לֹא לְקָחָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעַם, וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל 5 בְּלֹא זֶה. אֲבָל לֹא הָיוּ כָּךְ, וְאִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה שֵׁם ה' נִקְרָא עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. לְכָךְ אָמַר כִּי הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּעֻבָּר שֶׁשּׁוֹמְטוֹ הָרוֹעֶה מִקֶּרֶב אִמּוֹ, כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אוֹתָם מִשָּׁם. וְלֹא הָיָה לְיִשְׂרָאֵל שׁוּם מְצִיאוּת קֹדֶם זֶה. וּמִזֶּה תֵּדַע, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ בְּלֹא זֶה כְּלָל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שֵׁם ה' נִקְרָא עֲלֵיהֶם. וְאִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בָּטֵל דָּבָר זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן.
________________________________
הוכחה נוספת לכך, 1 שלא יתכן שעזב הקב"ה את עם ישראל, והם אומה כשאר האומות 2 ואפילו לפרק זמן מסוים. 3 אם בתחילת קיומו היה עם ישראל כשאר האומות, שלא היה שם ה' נקרא עליהם ולא היו עם ה', אלא אומה כשאר האומות, ניתן היה לומר, שיש אפשרות שתסולק מהם מעלה זו, ויחזרו להיות כמו שהיו בתחילת הוויתם. אבל מאחר שעם ישראל נהיה לעם במצרים ולא היה עם קודם לכן, כמו שנאמר: וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט, ויהי שם לגוי גדול עצום ורב. ומשם הוציאם הקב"ה בתור עמו, אם כן לא הייתה להם מציאות בעולם כשאר האומות, אלא רק כעם ה'. לכן לא יתכן, שיסולק מהם מעמדם המיוחד ויהיו כשאר העמים, מאחר כי משעת יצירתם לעם הם עם ה'.
ובמדרש, או הנסה אלוקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי, כמו עובר הנתון בתוך מעי בהמה, והרועה מכניס ידו 4 ומוציאו, כך הנסה אלוקים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. במאמר זה פירשו חכמים את הרעיון שאמרנו. במצרים לא נחשבו ישראל כנמצאים במציאות עצמית. אם הייתה להם מציאות עצמית במצרים, הרי שהיה זמן שעם ישראל לא היה עמו של הקב"ה, ואז היה יכול להיות 5 מצב שגם בעתיד עם ישראל לא יהיה עם ה'. אבל מכיוון שלא הייתה להם מציאות עצמית קודם היותם לעם, לכן גם בעתיד לא תתכן מציאות שלא יהיו עם ה'. לכן המשילו חכמים לעובר הנתון במעי אמו, והרועה מכניס ידו ומוציאו משם, כלומר אין שום מציאות עצמית של העובר כחי מחוץ למעי אמו ללא פעולת הרועה. מכאן תלמד, שלא תתכן מציאות של עם ישראל בלא להיות עמו של הקב"ה, ולא יתכן ביטול לדבר זה בשום אופן.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
46 - פרק י' חלק ג'
47 - פרק י' חלק ד'
48 - פרק י' חלק ה'
טען עוד
ביאורים
אחד מהדברים הראשונים שעושים לתינוק קטן שזה עתה הגיח לאוויר העולם, הוא הלבשתו בבגדים. למעשה, כמעט לא קורה שעוברים על התינוק יותר ממספר רגעים ספורים שהוא חי עירום, ולמרות זאת אף אחד לא מעלה בדעתו שבגדים אלו הם חלק מהותי מהתינוק. מה שאין כן ביחס לאיברי גופו השונים של התינוק, שאין כל ספק לגביהם, שהם חלק טבעי ואינטגרלי מהגוף.
הבדל מהותי זה בין איברי הגוף לבגדים בהם מלבישים את התינוק, בא לידי ביטוי ברגע הראשון של הלידה, בצורה שבה מגיח התינוק לעולם. ברגע הראשון בו התינוק נולד, הוא נולד עם כל איבריו הטבעיים, אך ללא בגדים. עובדה זו מעידה שהבגדים מהווים מעטפת חיצונית שמולבשת עליו.
ניתוק של הבגדים מעל גופו של התינוק זוהי מלאכה פשוטה וקלה, שהרי הם אינם משמשים כחלק מהותי מגופו. מה שאין כן ניתוק חלילה של איבר מגופו של התינוק – זוהי מלאכה כמעט בלתי אפשרית הגוררת עימה ייסורים, סכנות וכאבים מרובים.
עם ישראל הוא העם הנבחר, כבר מתחילת בריאתו. תחילת קיומו ויצירתו של עם ישראל במצרים נעשתה באופן כזה ששם ה' נקרא עליהם וליווה אותם בכל שלב משלבי היצירה וההתהוות, כך שלא היה אפילו רגע אחד מאז שעם ישראל הופיע על במת ההיסטוריה עד שנתגלה שזהו העם האלוהי.
על פי מציאות זו שב ומוכיח המהר"ל את יסוד הייחודיות של עם ישראל, שמהותו היא מהות סגולית, שאי אפשר למצוא כמותה בשום אומה אחרת, או להחליפה.
הרחבות
* ישראל נעשו לעם ביציאת מצרים
כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ לְעַם כְּלָל קֹדֶם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם... רַק כַּאֲשֶׁר הָיוּ לְעַם, נִקְרָא שֵׁם ה' עֲלֵיהֶם. המהר"ל מבאר שהמהות של עם ישראל נקבעה ביציאת מצרים, בעת הפיכתם לעם. רבי יהודה הלוי מוסיף כי עם ישראל מהווה מדרגה חמישית בבריאה: "מדרגה שתבדיל את בעליה הבדל עצמי כהבדל האדם מן הבהמה" [כוזרי א, מא-מג] עם ישראל הינו עם חדש שמייצג ומופיע תכונות אחרות בעולם שבין העיקריות שבהן נמצאת היכולת לחבר בין הקודש והחול. הרב קוק דן האם עם ישראל הינו עם ככל העמים אלא שיש לו מדרגה נוספת על אומות העולם, או שהוא יצירה חדשה לגמרי. בדבריו הוא מבאר שלפני יציאת מצרים עם ישראל היה בבסיסו כשאר העמים רק שהיה לו יתרון של קדושה דוגמת נבואה שהופיעה רק בו. החידוש ביציאת מצרים היה הפיכת ישראל למדרגה חמישית: "נתקלקלו העניינים ורוח האדם שקע עד שלא היה החול יכול להעשות בסיס לקודש אלא אם-כן יקלקל אותו. והוכרחה גלות מצרים לבוא בתור כור הברזל שצרפה את צד האדם שבישראל עד שנעשה לבריה חדשה... שמראש ועד עקב כולה ישראלית" [אורות ישראל ה, ח] ביציאת מצרים התברר שבעם ישראל גם החול מקושר לקודש, וביניהם אין כלל ניתוק. זו הסיבה לקריאת שם ה' עליהם תמיד.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
איך עושים קידוש?
בריאת העולם בפרשת לך לך
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
