ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אהרון ליכטנשטיין
באותה עת הוא היה כביש צר ומפותל בלי קץ, שחביות מאולתרות מפרידות בינו ובין התהום ונהג של אוטובוס מיושן נאבק בידית הילוכים בעליותיו.
איך אסביר היום לתלמידים מהי משמעותו של אדם שמהווה כתובת בטוחה לכל מראה מקום בש"ס, ברמב"ם וברוב הראשונים, שהיינו זקוקים לה ושלא היו לנו כלים להגיע אליה? תלמיד שאומר לו זאת, ישלוף בקלילות את הטלפון שלו, ובהקשות ספורות יגיע כמעט לכל מה שנתן לי רבנו, הרב אהרן ליכטנשטיין זצ''ל, בכל עת שניגשתי אליו בשאלה.
היינו מהלכים במשעוליו של הש''ס כמו הלך שתועה בין בולדרים של ערוץ פראי וסורר, ומתחבטים בו בין מילה למילה ובין משפט למשפט (גם שוטנשטיין וכו' לא היו אז). רבנו כמו טס במסוק בגובה מעלינו, והודיע לנו לאיזה נחל מוביל הערוץ שאנו מהלכים בו, מה מאחורי הרכסים המסתירים לנו את דרכנו, באיזה חבל ארץ אנו נמצאים ומהי העיר הקרובה. ידיעתו הנרחבת מאין כמותה אפשרה לנו את היקף הלימוד, הוא הוביל אותנו אל ההעמקה הנכונה, אל הטעם החדש בתורה ואל הרצון לשקוע בה.
ידיעתו הנרחבת נבעה גם מזיכרון ומכישרון נדירים, אך היא נבעה בעיקר מריכוז והתמדה. יום יום הגיע רבנו מירושלים בתחילת הבוקר כשהוא עמוס בספריו, התיישב במקומו ולא קם. על מי שניגש אליו היה לטלטלו מעט, משום שהוא לא חש בסובבים אותו גם מטווח קצר.
על התמדתו הרבה יש סיפורים רבים. בחרתי באחד מהם: הכביש הסלול מגוש עציון לירושלים מאפשר בימים כתקנם להגיע מירושלים לגוש בפחות מרבע שעה. הרגיל בו - ספק אם יבין את הסיפור הבא. באותם ימים הכביש עבר דרך קבר רחל, בית לחם, מחנה הפליטים דהיישה ופאתי אל-חאדר, מקומות עוינים, והערבים אהבו לפגוע במכוניות הנוסעות בהם. רבים מן הנמנים עם חוגי הימין ידעו היטב לגדף את הממשלה השמאלית ואת תומכיה, אך נמנעו מלהגיע אלינו מחשש מן האבנים והבקת"בים. רבנו הואשם אז על ידי ההמון על סובלנותו כלפי השמאל, אך מן הבחינה הבאה הוא היה ימני יותר מן הימין: הוא הקפיד להגיע יום יום מירושלים לישיבה בשמונה ושלושים בבוקר, ודבר מעולם לא עצר אותו: לא גשם ולא שלג, לא ערפל ולא מתיחות צבאית, לא אבנים ולא בקת"בים.
חיבור בין עולמות
באותם ימים הפריד קו ברור בין אנשים שבחרו בהשכלה תורנית ישיבתית רחבה ובין אנשי אקדמיה ומדע. מעטים בלבד חיברו שני עולמות. רבנו פתח לפנינו צוהר לעולם הרחב יותר, בעיקר במה שקשור לאמונה בה', לשלושה עשר העיקרים ולמה שסביבם. אמונתנו נבנתה לא סביב שלילת כל מה שאינו מתאים, אלא מכוח הבנת הדעות החולקות, כיבודן, רכישת הידע איך להתמודד עמן והעצמת דרך האמונה שאנו מכוונים אליה. מילות שלילה וביזוי כלפי דרך שחלק עליה לא נשמעו מפיו.
עבודת ה' של רבנו הייתה סוגיה בפני עצמה. תפילתו כל יום הייתה כתפילתנו בימים נוראים. על תפילתו בימים נוראים קטונתי מלומר מילה אחת. הקפדתו על כל מצווה קלה ועל כל מסורת אבות קלה היא סוגיה בפני עצמה. אציין בקצרה סיפור אחד: נהג רבנו כל ימיו בעת אמירת "בואי בשלום" בקבלת שבת, לצאת לקראת שבת לכיוון פתח בית הכנסת. הוא הקפיד לעשות זאת עד ימיו האחרונים, ולא ויתר על כך. הוא דידה לאטו, נשען על ההליכון ומוחזק בידי מקורביו לכיוון הפתח ובחזרה, וכך קיבל את פניה של שבת המלכה.
כל שכתבנו עד עתה אינו אלא מבוא להקדמה על עבודת המידות והיחס לזולת, שחינך אותנו עליה במשך השנים, כמעט בלא לומר עליה מילה אחת, רק דרך הדוגמה האישית שנתן לנו. רבו הסיפורים על כך, וקצרה יריעתי. קשה לתאר כמה נוכל היום ללמוד מדרכו על הקשר הנצרך בין יושר וכנות אישיים לעבודת ה', בין כבוד לזולת והתחשבות בו לעבודת ה', בין יכולת הקשבה ואמפתיה לעבודת ה'. כמה קלקולים היו נחסכים היום אילו ידענו זאת! כמה עלינו לקבל על עצמנו אם נרצה להאיר את דרכו של רבש"ע אלינו בחסד, ברחמים ובהארת פנים.
אחתום בעניין אחד: תלמידיו הרבים של רבנו ממשיכים במידה רבה את דרכו בתחומים אינספור: רפואה, משפט (עיינו למשל בפסקיו הבהירים של כבוד השופט נועם סולברג מבית המשפט העליון וספרו את הציטוטים היפים מתורתו של רבנו) ועוד רבים. העיקרי שבהם הוא ממשיכיו הרבים בעולם התורה הציונית. אייחד שורה בודדת לאחד מהם: ר' דב קרול, ששימש את רבנו בהתנדבות גמורה ללא לאות בשנות חולשתו עד יומו האחרון. קשה להעלות על הדעת בכמה טוהר לב ומסירות נפש יש צורך לעבודה סיזיפית זו. אם זכה רבנו לתלמיד כזה, כנראה היה בו משהו מאוד אמיתי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













