ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אהרון ליכטנשטיין
הרב היה למדן עצום, בקי בכל התורה כולה, בכל הש"ס ובכל הראשונים; בקיאות הקיימת אצל בודדים בדור. באתי אליו פעמים רבות בסוגיה שלא התעסק בה כעת, והיה נדמה כאילו הוא למד ברגע זה את הסוגיה בעיון רב.
מידותיו של הרב היו מידות נעלות ביותר. הוא היה עניו עצום, רגיש לבריות, בעל ראייה טובה. הרב היה מכבד כל אדם ונותן כבוד לגדולי תורה באשר הם.
פרט לכך, הרב הקדיש את כל חייו לעבודת ה'. בכל דבר ודבר שעשה, ניתן היה לראות כיצד אינו חושב על עצמו או על כבודו, אלא חושב על כבוד ה'!
לכל אלו יש לצרף את הראייה הרחבה של הרב. ראייה רחבה איננה מקבילה לפתיחות. ראייה רחבה פירושה היכולת להביט על המציאות, על החיים – על כל המכלול, כחלק ממערכת השיקולים ההלכתיים. דבר זה הביא אותו להיות לעתים שמרן ולעתים חדשן, כאשר לנגד עיניו עומדת כל הזמן המטרה: "שכל מעשיך יהיו לשם שמים".
רוחב האופקים של הרב בא לידי ביטוי גם בעובדה שהייתה לו יכולת לראות את כל הצדדים ואת כל האפשרויות הקיימות.
מדוע הרב לא אכל את המרק? הרב ניצל כל דקה ללימוד תורה. פעם ישבתי עם הרב לסעודה קטנה עם עוד כמה תורמים, בחדר קטן בישיבה. הגישו קערה עם דגים. הרב אכל, ואחריו לקחו כל שאר הסועדים. הגישו מרק. הרב לא אכל. כולם המתינו שהרב ייקח אך הרב לא לקח. הגשתי לרב את המרק, והוא אמר: "אינני אוכל מרק ביום חול". שאלתיו לפשר הדבר, והוא ענה: "ראשית, הארוחות כיום מפוארות כל כך, שצריך להשאיר משהו מיוחד לשבת. שנית, איזה בזבוז זמן הוא לאכול מרק!".
כל מי שהיה בקרבתו של הרב היה ירא ואוהב כאחד. יראת הרוממות: הידיעה כי מתהלך בתוכנו אדם בעל שיעור קומה מרומם מאוד, אחד מגדולי הדור, בעל מתח רוחני גבוה ביותר הספוג ביראת ה', הובילה ליראה: "וייראו מגשת אליו" (שמות ל"ד, ל). מאידך, הידיעה כי לפנינו אדם קדוש האוהב את ה' בכל מאודו, אוהב את המקום ואוהב את הבריות, אדם עניו הרוצה בכבודו של כל אדם – הובילה מיד לאהבה גדולה! יראתי ממנו, אך גם אהבתי אותו אהבה עצומה, אהבה בלי מצרים, וזכיתי פעמים רבות לראות גם את אהבתו אלי.
יראת שמים – בכל מחשבה ומחשבה של הרב, ניתן היה לראות שהקב"ה נמצא במרכז מחשבתו. מספרים ששאלו את בנו של החפץ חיים: "האם תוכל לתת לנו דוגמה מאביך, החפץ חיים, של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'?". ענה להם הבן: "אין לי דוגמאות של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים', אך יש לי דוגמאות רבות של 'הקב"ה גוזר וצדיק מקיים'!". הרב היה פועל במחויבות מוחלטת לכל הלכה (והיה מחמיר גדול בהלכות רבות), ובמחויבות מוחלטת לרצון ה' בעולם. דומה, שהחוויה הגדולה ביותר בעולמו של הרב הייתה חוויית "מצַווה ומצוּוה"; החוויה לציית לרצון ה'!
מדוע לא הייתי לרופא? עוד בנערותי, היה ברור לי שאלך ללמוד רפואה (ולאבי ז"ל היה ברור הדבר אף יותר…). בהיותי בשיעור ה', קרא לי הרב לחדרו ושוחח עמי זמן רב על החשיבות של לימודי רפואה: "רפואה זהו מקצוע של חסד", אמר בפסיקה. אך לאחר מכן הוסיף: "אבל אתה צריך להישאר בישיבה. אתה צריך להמשיך בעולם התורה!". דברי רבנו חלחלו אלי אט-אט. נשארתי שנה נוספת בישיבה, למדתי את לימודי הרבנות, ובסופו של דבר נשארתי שנים רבות אחר כך. מאוחר יותר זכיתי להיקרא על ידי רבנו להיות ר"מ בישיבה.
הרב יהיה חסר לנו מאוד. אחד מגדולי הדור נלקח לבית עולמו. גדול בתורה, גדול במידות, גדול בענווה וגדול ביראת שמים. אולם, זכה מו"ר להעמיד תלמידים הרבה, זכה מו"ר לצאצאים העוסקים בתורה בעומק ובמסירות, וזכה מו"ר שכתביו ושיעוריו יהיו בכל מקום ואתר של אוהבי התורה. יהי רצון שנזכה לשאוב ממו"ר אהבת תורה ויראת שמים, ולקחת ולו מעט מתורתו וממידותיו.
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
