ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אהרון ליכטנשטיין
הרב היה למדן עצום, בקי בכל התורה כולה, בכל הש"ס ובכל הראשונים; בקיאות הקיימת אצל בודדים בדור. באתי אליו פעמים רבות בסוגיה שלא התעסק בה כעת, והיה נדמה כאילו הוא למד ברגע זה את הסוגיה בעיון רב.
מידותיו של הרב היו מידות נעלות ביותר. הוא היה עניו עצום, רגיש לבריות, בעל ראייה טובה. הרב היה מכבד כל אדם ונותן כבוד לגדולי תורה באשר הם.
פרט לכך, הרב הקדיש את כל חייו לעבודת ה'. בכל דבר ודבר שעשה, ניתן היה לראות כיצד אינו חושב על עצמו או על כבודו, אלא חושב על כבוד ה'!
לכל אלו יש לצרף את הראייה הרחבה של הרב. ראייה רחבה איננה מקבילה לפתיחות. ראייה רחבה פירושה היכולת להביט על המציאות, על החיים – על כל המכלול, כחלק ממערכת השיקולים ההלכתיים. דבר זה הביא אותו להיות לעתים שמרן ולעתים חדשן, כאשר לנגד עיניו עומדת כל הזמן המטרה: "שכל מעשיך יהיו לשם שמים".
רוחב האופקים של הרב בא לידי ביטוי גם בעובדה שהייתה לו יכולת לראות את כל הצדדים ואת כל האפשרויות הקיימות.
מדוע הרב לא אכל את המרק? הרב ניצל כל דקה ללימוד תורה. פעם ישבתי עם הרב לסעודה קטנה עם עוד כמה תורמים, בחדר קטן בישיבה. הגישו קערה עם דגים. הרב אכל, ואחריו לקחו כל שאר הסועדים. הגישו מרק. הרב לא אכל. כולם המתינו שהרב ייקח אך הרב לא לקח. הגשתי לרב את המרק, והוא אמר: "אינני אוכל מרק ביום חול". שאלתיו לפשר הדבר, והוא ענה: "ראשית, הארוחות כיום מפוארות כל כך, שצריך להשאיר משהו מיוחד לשבת. שנית, איזה בזבוז זמן הוא לאכול מרק!".
כל מי שהיה בקרבתו של הרב היה ירא ואוהב כאחד. יראת הרוממות: הידיעה כי מתהלך בתוכנו אדם בעל שיעור קומה מרומם מאוד, אחד מגדולי הדור, בעל מתח רוחני גבוה ביותר הספוג ביראת ה', הובילה ליראה: "וייראו מגשת אליו" (שמות ל"ד, ל). מאידך, הידיעה כי לפנינו אדם קדוש האוהב את ה' בכל מאודו, אוהב את המקום ואוהב את הבריות, אדם עניו הרוצה בכבודו של כל אדם – הובילה מיד לאהבה גדולה! יראתי ממנו, אך גם אהבתי אותו אהבה עצומה, אהבה בלי מצרים, וזכיתי פעמים רבות לראות גם את אהבתו אלי.
יראת שמים – בכל מחשבה ומחשבה של הרב, ניתן היה לראות שהקב"ה נמצא במרכז מחשבתו. מספרים ששאלו את בנו של החפץ חיים: "האם תוכל לתת לנו דוגמה מאביך, החפץ חיים, של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'?". ענה להם הבן: "אין לי דוגמאות של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים', אך יש לי דוגמאות רבות של 'הקב"ה גוזר וצדיק מקיים'!". הרב היה פועל במחויבות מוחלטת לכל הלכה (והיה מחמיר גדול בהלכות רבות), ובמחויבות מוחלטת לרצון ה' בעולם. דומה, שהחוויה הגדולה ביותר בעולמו של הרב הייתה חוויית "מצַווה ומצוּוה"; החוויה לציית לרצון ה'!
מדוע לא הייתי לרופא? עוד בנערותי, היה ברור לי שאלך ללמוד רפואה (ולאבי ז"ל היה ברור הדבר אף יותר…). בהיותי בשיעור ה', קרא לי הרב לחדרו ושוחח עמי זמן רב על החשיבות של לימודי רפואה: "רפואה זהו מקצוע של חסד", אמר בפסיקה. אך לאחר מכן הוסיף: "אבל אתה צריך להישאר בישיבה. אתה צריך להמשיך בעולם התורה!". דברי רבנו חלחלו אלי אט-אט. נשארתי שנה נוספת בישיבה, למדתי את לימודי הרבנות, ובסופו של דבר נשארתי שנים רבות אחר כך. מאוחר יותר זכיתי להיקרא על ידי רבנו להיות ר"מ בישיבה.
הרב יהיה חסר לנו מאוד. אחד מגדולי הדור נלקח לבית עולמו. גדול בתורה, גדול במידות, גדול בענווה וגדול ביראת שמים. אולם, זכה מו"ר להעמיד תלמידים הרבה, זכה מו"ר לצאצאים העוסקים בתורה בעומק ובמסירות, וזכה מו"ר שכתביו ושיעוריו יהיו בכל מקום ואתר של אוהבי התורה. יהי רצון שנזכה לשאוב ממו"ר אהבת תורה ויראת שמים, ולקחת ולו מעט מתורתו וממידותיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













