ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צז, א): תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, 1 שִׁית אַלְפֵי שָׁנָה הָוֵי עָלְמָא: ב' אֲלָפִים תֹּהוּ, ב' אֲלָפִים תּוֹרָה, ב' אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ 2 יָצְאוּ מַה שֶּׁיָּצְאוּ, עַד כָּאן. וְאֵין סָפֵק שֶׁצָּרִיךְ טַעַם וּסְבָרָא שֶׁמְּחַלֵּק הַזְּמַן שֶׁל עוֹלָם לְאֵלּוּ חֲלָקִים, וּבְאֵיזֶה צַד מִתְיַחֵס כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאֵלּוּ דְּבָרִים לְחֵלֶק מִמֶּנּוּ. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי הַזְּמַן הוּא 3 הֶמְשֵׁךְ הַמְּצִיאוּת, וְכָל הֶמְשֵׁךְ יִתְחַלֵּק לְהַתְחָלָה וּמִתְחַלֵּק אֶל אֶמְצַע וְאֶל הַסּוֹף, וְאִי אֶפְשָׁר בְּפָחוֹת מֵאֵלּוּ ג' חֲלָקִים. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שֶׁאֵין סָפֵק כִּי הַהַתְחָלָה הוּא מְחֻלָּק מִן הָאֶמְצָעִי, וְהָאֶמְצָעִי מְחֻלָּק מִן הַסּוֹף, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ 4 גָּדֵר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמִפְּנֵי זֶה מְחַלֵּק גַּם כֵּן זְמַן כָּל הָעוֹלָם לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים אֵלּוּ. כִּי זְמַן כָּל יְמֵי עוֹלָם הוּא ו' אֲלָפִים, כִּדְאִיתָא הָתָם (סנהדרין שם): אָמַר רַב קְטִינִי, 5 שִׁית אַלְפֵי שְׁנֵי הָוֵי עָלְמָא, וְחַד חָרַב, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב, יא): וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, וְנֶאֱמַר (תהלים צב, א): שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת. וְנֶאֱמַר (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, מַה שֶּׁאָמַר כִּי שִׁית אַלְפָא שְׁנֵי הָוֵי עָלְמָא וְחַד חֲרִיב. וְזֶה, כִּי הַדַּעַת מְחַיֵּב 6 שֶׁיִּהְיֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ בְּעוֹלָמוֹ, וְזֶהוּ: וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא. כִּי אִם הָעוֹלָם נוֹהֵג בְּהַנְהָגָתוֹ לְעוֹלָם, הָיָה הוּא יִתְבָּרַךְ מִצְטָרֵף אֶל הַנִּמְצָאִים תָּמִיד, וְהוּא יִתְבָּרַךְ נִבְדָּל מִכָּל הַנִּמְצָאִים. וְאַף שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִצְטָרֵף אֶל הַנִּמְצָאִים בְּמַה שֶּׁהוּא סִבָּה וְעִלַּת הַנִּמְצָאִים, מִכָּל מָקוֹם הוּא נִבְדָּל מֵהֶם גַּם כֵּן. וּלְפִיכָךְ בְּמַה שֶּׁהוּא סִבָּה לָהֶם, מַנְהִיג אוֹתָם, וְנוֹתֵן לָהֶם הֲוָיָה, וּבְמַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִבְדָּל מֵהֶם, הוּא נִשְׂגָּב לְבַדּוֹ, 7 וְלֹא נִמְצְאוּ הַנִּבְרָאִים. וּלְפִיכָךְ וְחַד חָרַב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, שֶׁיִּהְיֶה הוּא יִתְבָּרַךְ בִּלְבַד, וְאֵין נִמְצָא אִתּוֹ שׁוּם מְצִיאוּת. וְעוֹד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עִלָּה לַנִּמְצָאִים, וְהֵם עֲלוּלִים, אִם הָיָה הֶעָלוּל נִמְצָא תָּמִיד, הָיָה מִשְׁתַּוֶּה אֵלָיו הֶעָלוּל, שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא תָּמִיד כְּמוֹ הָעִלָּה, וְאֵין כָּאן מְקוֹם זֶה כְּלָל לְבָאֵר. לְכָךְ, בְּמַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִצְטָרֵף אֶל הַנִּמְצָאִים, נִמְצְאוּ הַנִּמְצָאִים בַּהֲוָיָתָן. וּבְמַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִבְדָּל מֵהֶם, יֵשׁ כָּאן שְׁבִיתָה מֵהֶם. לְכָךְ שִׁית אַלְפֵי שְׁנֵי הָוֵי עָלְמָא, בְּמַה שֶּׁהוּא מִצְטָרֵף אֶל הַנִּמְצָאִים. וְחַד חַרוּב, הוּא אֶלֶף הַשְּׁבִיעִי, וְזֶהוּ מִצַּד שֶׁהוּא נִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים.
________________________________
אמרו בפרק חלק, שנו בבית מדרשו של אליהו, 1 ששת אלפי שנה מתקיים העולם. אלפיים שנה ימי תוהו, אלפיים שנה תורה, ואלפיים שנה ימות המשיח. ובעוונותינו שרבו, 2 עברו שנים רבות מאלפיים שנים אלו, ועדין לא בא המשיח. אין ספק שצריך הסבר למה חילק את העולם לשלושת החלקים הללו, וכיצד מתייחסים תוהו, תורה ומשיח דווקא לחלקים אלו. ביאור הדבר, 3 המציאות מתפתחת בעקבות הזמן. כל דבר נחלק לפחות לשלושה חלקים: התחלה, אמצע וסוף, ולכל אחד מהחלקים מהות שונה מהשאר. אין ספק שההתחלה שונה מהאמצע, והאמצע מהסוף, ולכל אחד ואחד מהם 4 מהות נפרדת. גם זמן העולם נחלק לשלושת החלקים הללו. כיוון שזמן העולם הוא ששת אלפים שנה, כמו שאמרו חכמים, אמר רב קטיני, 5 ששת אלפי שנה ימות העולם, ובאלף השביעי יהיה העולם חרב, שנאמר: ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ונאמר: מזמור שיר ליום השבת, ליום שכולו שבת, שהוא כשמיטה, כלומר חרב ביום השביעי. ומנין שאלף שנה? שנאמר: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. יום של הקב"ה הוא אלף שנים. מה שאמרו ששת אלפי שנה ימות העולם והאלף השביעי יהיה העולם חרב, ביאורו, השכל מחייב 6 שתהיה תקופה בה יהיה הקב"ה לבד בעולמו, שנאמר: ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. אם נאמר שהעולם תמיד נוהג לפי מנהגו ותמיד יהיה כמו שהוא עתה, הרי המשמעות היא, שהקב"ה מחובר תמיד אל הנמצאים, אך הרי הוא נבדל מכל הנמצאים, שהרי הוא בוראם, אלא יש בחינה בה הוא נבדל מהם, ויש בחינה בה הוא מחובר אליהם. מהצד בו הוא בוראם ומנהיגם ונותן להם את המציאות, אלו שנות קיום העולם, ובצד בו הוא נבדל מהם, אז: ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, 7 והוא יהיה לבדו ללא הנבראים. ועוד הסבר מדוע יהיה העולם חרב. הקב"ה הוא סיבת הנמצאים בעולם, והם הנבראים על ידו. אם היו הנבראים יחד עם הבורא תמיד, היה שוויון בין הבורא לנבראים, ששניהם נמצאים תמיד. אין המקום כאן להרחיב בנקודה זו. נמצא כי בששת אלפים שנה ה' יתברך מצורף אל הנמצאים והם קיימים, ובאלף השביעי נבדל מהם, ואז העולם חרב. לכן ששת אלפים שנה העולם מתקיים, ובאלף השביעי יהיה חרב.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
97 - פרק כ"ז חלק א'
98 - פרק כ"ז חלק ב'
99 - פרק כ"ז חלק ג'
טען עוד
לא אחת אנו חשים בסתירה פנימית גדולה. מצוה מן התורה לדבוק בקב"ה, אנו מתחנכים ליצור קשר ישיר עם הבורא, להתפלל אליו, ולהרגיש קרובים אליו. יחד עם זאת, לעיתים אנו שמים לב לגודל הריחוק שלנו ממנו, ולגודל ה'אפסיות' שלנו לעומתו, עד כי קשה לתפוס כיצד ניתן להעלות על הדעת קשר כגון זה.
המהר"ל מסביר שאכן יש שתי בחינות בקשר שבינינו לבין הבורא. הבורא קשור אל הנבראים מכוח היותו זה שברא ובורא אותם ומכוח זה שכל המציאות שבה הם חיים ופועלים בכל רגע היא אך ורק ממנו, אך מצד שני, אם נבחן את היחס שביניהם, נמצא שישנו ריחוק גדול מאוד.
שתי הבחינות הללו צריכות להתגלות בעולם. ששת אלפי השנים הראשונות של העולם, שייכות לעשייה האנושית, ולגילוי כוחם של הנמצאים בעולם. בתקופה זו הבורא מתגלה בעולם כממציא ומהווה את כל מה שקיים בעולם, ומי שירצה להתבונן בבורא יוכל לעשות זאת באמצעות מבט על הנמצאים בו: "השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע" [תהילים יט, ב].
באלף השביעי העולם עולה קומה נוספת. אז מתגלה נבדלותו של הבורא עד שהכל חרב והוא 'נשגב לבדו'. מכאן ניתן ללמוד גם על כוחם המוגבל של 'יצורי' העולם הזה, ועל הריחוק הגדול והמוחלט שבינם לבין הבורא. מן הראוי לציין, שנראה שמטרתם של חז"ל בעיסוק בספירת שנות העולם אינה לגרום לנו לעסוק בספירת השנים, ובניסיונות לחזות את העתיד, אלא להבין את העניינים הרוחניים העמוקים שדברים אלו מבטאים.
הרחבות
* האם העולם יֵחָרֵב
שִׁית אַלְפֵי שְׁנֵי הָוֵי עָלְמָא, וְחַד חָרַב. מלשון הגמרא נראה, שבאלף השביעי יחרב העולם, כפשוטו. וכן מסביר הרמב"ן על בסיס מימרא אחרת: 'ואותן אלף שנים שעתיד להחזיר העולם לתוהו ובוהו...' [סנהדרין צב:], "והנראה מלשונם כי אמרם לתוהו ובוהו, ירצו בו אפיסה מוחלטת" [דרשה על קהלת]. לעומתו סובר הרמב"ם שהעולם יתקיים לעולם כמבואר בפסוקים רבים, לדוגמא: "ידעתי כי כל אשר יעשה האלוהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרֹע" [קהלת ג, יד] מבאר הרמב"ם: "הרי שהודיע בפסוק זה שהעולם מעשׂה האלוה ושהוא נצחי. והוא נתן גם את הטעם לנצחיותו... כאילו אמר שדבר שמשנים אותו, אין משנים אותו אלא בגלל חיסרון שבו כדי שיושלם, או כדי לגרוע תוספת שאין צורך בה, ואִילו מעשׂי האלוה, מכיוון שהם בתכלית השלמות ואין אפשרית בהם תוספת ולא חיסרון, קיימים ועומדים בהכרח כפי שהם, שכן אין מניע שישתנו" [מורה נבוכים ב, כח]. הרמב"ם מסביר את 'וחד חרוב' שבלשון חז"ל: "אינו הֶעְדֵּר כולל של המציאות, שהרי אומרו וחד חרוב מלמד שהזמן נשאר" [שם, כט] המציאות הטבעית תמשיך להתנהל ברמה כלשהיא, כי אם לא כן לא שייך לדבר על מימד של זמן – ש'אלף' אחד יהיה העולם חרב. רבי יוסף חיים מבגדד, ה'בן איש חי', מסביר: "פירוש יחרב החומר הטבעי המצוי עתה מפני כי יזדכך החומר של העולם הזה ויהיה זך... קרוב לרוחני ממש... ולא ישלוט בו לא שינה ולא שום מקרה טבעי". [בן יהוידע, ראש השנה לא.].
לעילוי נשמת צדיקה בת יוסף ומרים ע"ה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

שיא השיאים בפסח!

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אנחנו קודש למענך

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.

חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?

נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.

קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.

אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.

יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.

תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם

מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?

לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.

















