ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
"ברצוני להצטרף לקריאתך בענין "חזית דתית משותפת". אולם ברצוני להפנות את תשומת לבך שהדוגמא שהבאת היתה לפני עשרות שנים ומאז ועד היום, גדול הניכור עד לכדי שנאה לא עלינו, ולכן אולי יֵצֵא כבודו בקריאה נרגשת להפסיק את השנאה, כי אני בתור "חרדי" מבני-ברק רואה בכך עוול נורא לדת ולארץ-ישראל, עד כדי סכנת החזרת שטחי ארץ-ישראל. בכבוד רב ובהוקרה י.כ., קרית ויז'ניץ, בני-ברק".
אכן דוקא בימים האלו שבין פסח לעצרת, ראוי לעסוק באופן מיוחד בתיקון המידות, בזהירות בכבוד הבריות, שכן בימים אלו, אומרים חז"ל (יבמות סב, ב), מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה. הם מתו מיתה רעה, אסכרה, ומיתה זו קשה מכל המיתות שבעולם. היא מתחילה בפה ומסתיימת בגרון. ואף שהתקופה הזו, הימים שבין פסח לעצרת, ימי ספירת-העומר, היא טובה מכל הזמנים, בכל זאת בזמן הזה מתו תלמידי רבי עקיבא. כל זאת דוקא מפני החומרה שהיתה בהתנהגותם. כל אדם מחוייב בכבוד הבריות, בכבוד חברים ועל אחת כמה וכמה בכבוד תלמידי-חכמים. כל אדם מחוייב בכבוד חבירו ועל אחת כמה וכמה תלמיד-חכם מחוייב בכבוד חבירו. "'וסביביו נשערה מאד' (תהלים נ, ג), - מלמד, שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה" (יבמות קכא, ב). כבוד הבריות, כבוד האדם, כבוד חברך, אינו דבר של מה בכך. אין זה איזה הידור נימוסי-חיצוני. יש לו ערך עמוק מאד.
הגמרא (ברכות כח, ב) מספרת, שכשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו אצלו ואמרו לו: רבי! למדֵנו אורחות-חיים ונזכה לעולם-הבא. "אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם , ומנעו בניכם מן ההגיון, והושיבום בין ברכי תלמידי-חכמים, וכשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם-הבא ". זהירות בכבוד חברים זו הנהגה מההנהגות המביאות את האדם לחיי העולם-הבא. וההפך מזה... חס-ושלום.
על זה אמרו חכמים (בבא-מציעא נט, א): "המלבין את פני חבירו ברבים - אין לו חלק לעולם-הבא". כי האדם נברא בצלם אלקים, ומפני שיש בו צלם אלקים הוא בן העולם-הבא. מפני שיש בו נשמה עליונה, אלקית, לכן הוא שייך לעולם עליון אלקי, לעולם-הבא, ומי שמלבין פני חבירו ברבים פוגע בצלם אלקים שבאדם. איש כזה מאבד את צלמו האלקי ואין לו חלק לעולם-הבא. לעומת זאת, מי שזהיר בכבוד חבירו מראה בזה שהוא מוקיר ויודע את ערכו של האדם, את מעלתו הגדולה הזו שיש בו צלם אלקים. הכרה זו, המתבטאת בכבוד שהוא נותן לחבירו, עושה אותו לבן העולם-הבא.
תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה, לא נהגו כבוד בצלם האלקי שבאדם, ולא נהגו כבוד בתורה. על-כן מתו מיתה רעה, באסכרה, וסוג המחלה מרמז לנו מפני מה מתו. בימים אלו, בימי ספירת-העומר, ימי ההכנה לחג מתן-תורה, צריכה ההכנה להתמקד בתיקון המידות, מה שהוא תנאי לקבלת התורה. מי יתן ותִשרה רוח של טהרה במחננו, רוח של אחדות, ובעיקר בין בני התורה, שנראה את מעלות חברינו ולא חסרונם. ומתוך אחדות של כאיש אחד בלב אחד, נקבל את התורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.















