ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
יִתְבָּאֵר מִזֶּה הַחֲשָׁשׁ הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בַּחֲקִירָה מִן הָעִקָּרִים, שֶׁהוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה שֶׁמָּא יָבוֹא לִכְפֹּר בְּדָבָר שֶׁהוּא עִקָּר מֵעִקָּרֵי הַתּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי לְפִי דַעַת מִי שֶׁמָּנָה הַחִדּוּשׁ* עִקָּר מֵעִקָּרֵי הַתּוֹרָה, הִנֵּה יִהְיֶה הָרַמְבַּ"ם זַ"ל כּוֹפֵר בְּעִקָּר מֵעִקָּרֵי הַתּוֹרָה, חָלִילָה; וְכֵן מִי שֶׁלֹּא מָנָה "בִיאַת הַמָּשִׁיחַ" עִקָּר, יִהְיֶה כוֹפֵר בְּעִקָּר מֵעִקָּרֵי תוֹרַת מֹשֶׁה, לְפִי דַעַת הָרַמְבַּ"ם שֶׁמְּנָאוֹ עִקָּר. וְכֵן יֵשׁ לָדוּן עַל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁמָּנָה הוּא זַ"ל בָּעִקָּרִים, וְאֵינָם עִקָּרִים, כְּמוֹ שֶׁיָּבוֹא. וּבַעֲבוּר-זֶה אָמַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה עֲצוּמָה בַּחֲקִירָה מִן הָעִקָּרִים, כִּי בַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא מָה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהַכּוֹפֵר בָּהֶם וְאוֹמֵר שֶׁאֵינָם עִקָּר יִקָּרֵא "כּוֹפֵר בָּעִקָּר".
___________________________________
הַחִדּוּשׁ – שהעולם נברא יש מאין.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
4 - מאמר א' פרק א'
5 - מאמר א' פרק א'
6 - מאמר א' פרק ב'
טען עוד
רבי יוסף אלבו חוזר על החשש הגדול שיש בהגדרת העיקרים. מניית העיקרים מחייבת את כל אחד מישראל להאמין בהם, ומי שאינו מאמין בהם נחשב ככופר.
הרמב"ם מנה כאחד משלושה עשר עיקרי האמונה את האמונה בביאת המשיח. וכפי שלמדנו, רבי הלל, אחד מאמוראי הגמרא, אשר לא האמין בביאת המשיח, נחשב לפי הרמב"ם ככופר.
מצינו שיטות נוספות ברבותינו הראשונים, המונות את חידוש העולם, דהיינו שהקב"ה ברא את העולם יש מאין, כעיקר מעיקרי האמונה. הרמב"ם לעומתם, לא מנה זאת כאחד מעיקרי האמונה. הוא אף אמר במפורש במורה נבוכים [ב כה]: "דע שהימנעותנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש. כי אין הכתובים המצביעים על חידוש העולם מרובים מן הכתובים המצביעים על היות האלוה גוף, וגם אין שערי הפירוש בעניין חידוש העולם נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו, אלא היינו יכולים לפרש כפי שעשׂינו לגבי שלילת הגשמות". אם היינו מוכיחים פילוסופית, שהעולם הוא קדמון ולא נברא היינו יכולים לבאר כך את פסוקי התורה. הסיבה שאנו מאמינים שהעולם נברא היא בגלל שכך קיבלנו במסורת ובקבלה. דבר זה דומה לאמונה שהקב"ה אינו גוף. בגלל אמונת יסוד זו אנו מפרשים את כל פסוקי התורה, שמהם משתמע שלקב"ה יש גוף באופן רעיוני ולא כפשוטו. גם הרמב"ם סובר שחייבים להאמין בחידוש העולם עד כדי שאומר: "האמונה בחידוש העולם היא בהכרח יסוד התורה כולה" [מורה נבוכים ב כז]. למרות זאת הוא אינו מונה זאת כעיקר מעיקרי האמונה, שמי שאינו מאמין בו נחשב ככופר. אם כך, יוצא שלפי ראשונים אלו, שמנו את חידוש העולם כעיקר, ייחשב הרמב"ם ככופר באחד מעיקרי היהדות!
אם-כן, בבואנו למנות את עיקרי היהדות, יש לנהוג בזהירות רבה, ואנו צריכים לברר מהם העקרונות שעל פיהם נקבע מהו עיקר ומהו לא.
הרחבות
•חשיבות האמונה בביאת המשיח
"בִיאַת הַמָּשִׁיחַ" עִקָּר. רבי גדליה ליפשיץ מלובלין בביאורו על ספר העיקרים הסביר את חשיבות האמונה בביאת המשיח והסיבה שהרמב"ם מנה אותה בשלושה עשר העיקרים: "כי הוא (הרמב"ם) מנה אותן (את העיקרים)... כדי לחזק אמונת תורתנו בלב ההמון. ולכן מנה המשיח ותחיית המתים בכלל העיקרים כי ההמון אם לא יאמין בהם – יבוא להכחיש בתורה כולה בלי ספק. כי אם לא יאמין שיהיה קץ לגלות ולא ישוב עוד לביתו (לארץ ישראל) בודאי יבוא לפרוץ גדר, כי יבוא לחשוב שאי אפשר להינצל מעונש הגלות הזה ויהיה מההכרח שייפסד לנצח נצחים... ותיפול התורה בכלל ולא ירצה להאמין בשכר המיועד בתורה" [מאמר ראשון פרק ג, ענפים, הערה ב]. הגלות הארוכה גרמה לשבר גדול בעם ישראל. רבים חששו שעם ישראל יישאר בגלות ולעולם לא יגאל ומתוך כך נחלשה אמונתם בתורה שהבטיחה "לזרעך אתן את הארץ הזאת" [בראשית יב, ז]. הרמב"ם הבין שלולא האמונה בביאת המשיח המון העם לא יאמין בתורה ולכן מנה הרמב"ם את האמונה בביאת המשיח לעיקר.
רבי דון יצחק אברבנאל ביאר שהרמב"ם מנה את האמונה בביאת המשיח כעיקר, כדי לבצר את האמונה בהשגחה הפרטית של הקב"ה: "רוב הנביאים מדברים ברוח הקודש כולם הרבו התלונות בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו, עד שמפני זה הרבה מהחכמים בעיונם סלקו ההשגחה האלוהית (חשבו שהקב"ה לא משגיח על העולם). ומפני זה אחרי שהשרישו הרב בעיקרי הידיעה וההשגחה האלוהית השכר והעונש... הניח שני העיקרים האחרונים מביאת המשיח ותחיית המתים כדי לסלק בהם כל ספק והרהור שיעלה בלב האדם על ההשגחה והמשפט האלוהי" [ראש אמנה, יד]. האמונה בביאת המשיח ותחיית המתים מחזקת את ההבנה שהקב"ה עתיד להיטיב עם עם ישראל ועם כל אדם ואדם על פי מעשיו, לכן עיקרים אלה מחזקים את האמונה שהקב"ה משגיח על הנעשה בעולם.
להצלחתם, רפואתם וזיווגם של תושבי נוף איילון ולזרע של קיימא בתוך עמך בית ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
