ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
הקשר בין ארץ ישראל לעם ישראל
אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּה דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי* לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה* שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקַת קִיּוּמָהּ הַחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי*.
אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית* קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר-חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלּוֹת פְּנִימִיּוֹת* עִם מְצִיאוּתָהּ.
וּמִתּוֹךְ כָּךְ אִי-אֶפְשָׁר לַעֲמד עַל הַתֹּכֶן שֶׁל סְגֻלַּת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּלְהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת עֹמֶק חִבָּתָהּ, בְּשׁוּם הַשְׂכָּלָה רַצְיוֹנָלִית אֱנוֹשִׁית כִּי-אִם בְּרוּחַ ד' אֲשֶׁר עַל הָאֻמָּה* בִּכְלָלָהּ, בַּהַטְבָּעָה* הַטִּבְעִית הָרוּחָנִית אֲשֶׁר בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא שֶׁשּׁוֹלַחַת אֶת קַוֶּיהָ* בִּצְבָעִים טִבְעִיִּים בְּכָל הָאֳרָחוֹת שֶׁל הַהַרְגָּשָׁה הַבְּרִיאָה*, וּמַזְרַחַת הִיא אֶת זְרִיחָתָהּ הָעֶלְיוֹנָה עַל-פִּי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁל רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, הַמְמַלֵּאת חַיִּים וְנֹעַם עֶלְיוֹן אֶת לְבַב קְדוֹשֵׁי הָרַעְיוֹן* וַעֲמֻקֵּי הַמַּחֲשָׁבָה הַיִּשְׂרְאֵלִית.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
31 - משבר האמונה חלק ז'
32 - ארץ ישראל חלק א'
33 - ארץ ישראל חלק ב'
טען עוד
הַמַּחֲשָׁבָה עַל-דְּבַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא רַק עֵרֶךְ חִיצוֹנִי כְּדֵי הַעֲמָדַת אֲגֻדַּת הָאֻמָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהִיא בָּאָה כְּדֵי לְבַצֵּר עַל-יָדָהּ אֶת הָרַעְיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה*, כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת צִבְיוֹנוֹ וּלְאַמֵּץ אֶת הָאֱמוּנָה וְהַיִּרְאָה וְהַחִזּוּק שֶׁל הַמִּצְווֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת בְּצוּרָה הֲגוּנָה, אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם*, כִּי הַיְסוֹד הַזֶּה הוּא רָעוּעַ בְּעֵרֶךְ* אֵיתַן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.
הָאִמּוּץ* הָאֲמִתִּי שֶׁל רַעְיוֹן הַיַּהֲדוּת בַּגּוֹלָה בּוֹא יָבוֹא רַק מִצַּד עֹמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל*, וּמִתִּקְוַת* אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יְקַבֵּל תָּמִיד אֶת כָּל תְּכוּנוֹתָיו הָעַצְמִיּוֹת.
צִפִּיַּת יְשׁוּעָה הִיא כֹּחַ-הַמַּעֲמִיד שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַגָּלוּתִית, וְהַיַּהֲדוּת שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא הַיְשׁוּעָה עַצְמָהּ.
(אורות ארץ ישראל א)
___________________________________
דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי – כלי לקיומה של האומה, בהמשך המשפט מביא הרב כמה דוגמאות לעמדה שארץ ישראל היא קניין חיצוני. אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה – כל אומה זקוקה לשטח גאוגרפי שתוכל להתקבץ בו ולבסס את קיומה. אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי – ארץ ישראל אינה רק בשביל שנוכל לקיים בה מצוות. חֲטִיבָה עַצְמוּתִית – עם ישראל וארצו הם מציאות מאוחדת אחת. בִּסְגֻלּוֹת פְּנִימִיּוֹת – ברבדים פנימיים ועמוקים שאין לנו יכולת להבין בשכל. בְּרוּחַ ד' אֲשֶׁר עַל הָאֻמָּה – הקישור לארץ נובע מהרוחניות והשכינה השורה באומה. בַּהַטְבָּעָה – מכוח הטבע שהוטבע בעם ישראל. שֶׁשּׁוֹלַחַת אֶת קַוֶּיהָ וכו' – מנשמת ישראל מתפשטים הגילויים. הַהַרְגָּשָׁה הַבְּרִיאָה – של אהבת הארץ. קְדוֹשֵׁי הָרַעְיוֹן – צדיקים המעמיקים בענייני אמונה. לְבַצֵּר עַל-יָדָהּ אֶת הָרַעְיוֹן הַיַּהֲדוּתִי בַּגּוֹלָה – כדי לחזק את קיום המצוות בזמן הגלות היו שהסבירו שארץ ישראל אינה דבר מהותי, ועם ישראל יכול לקיים את ייעודו החשוב גם בגלות בעזרת קיום המצוות. אֵין לָהּ הַפְּרִי הָרָאוּי לְקִיּוּם – ההסברה שחשיבותה של ארץ ישראל היא חיצונית בלבד, לא תצליח לחזק לאורך זמן את קיום המצוות בגלות. בְּעֵרֶךְ – ביחס. הָאִמּוּץ – החיזוק. מִצַּד עֹמֶק שִׁקּוּעוֹ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל – מכוח ההבנה הברורה עד כמה ארץ ישראל חשובה לנו. וּמִתִּקְוַת – מהציפייה לשיבת האומה לארץ ולתחייתה.
הקדמה
מרכזיותה של ארץ ישראל בדורנו היא דבר בולט לעין: הציונות, כבר בראשית דרכה, חרתה על דגלה את נושא העלייה ארצה והפרחת שממותיה. אך סוגיית הארץ מעוררת גם לא מעט שאלות אותן יש לברר: מהו ייחודה של ארץ ישראל ומדוע היא כה חשובה לעם ישראל? הרב קוק מאיר בדבריו את ייחודו של הקשר האלוהי בין ישראל לארצו, קשר ייחודי זה איננו דומה ליתר הקשרים בין עמים אחרים לארצם; זהו קשר אורגני – הפועל הן על העם והן על הארץ בצורה של יחסי גומלין הדדיים. מעין יחסי גוף ונשמה. עובדה זאת מסבירה גם את סלידתה של הארץ ממעשים המנוגדים לאופייה הנעשים עליה. הארץ מקיאה את היושבים עליה ואינם נוהגים בהתאם לאופייה ובכך מעמידה את היחס אליה באור אלוהי ומוסרי. כך תובן אפוא גם הגלות מן הארץ כאשר היושבים עליה אינם נוהגים בהתאם למדרגתה של הארץ. ולהיפך, כאשר עם ישראל חוזר לארצו לאחר גלות שנות אלפיים, מגיבה הארץ בצורה פלאית כאישה שאהובה חזר אליה לאחר שנות נדודים ארוכות; הארץ מפריחה שממותיה, קמה לתחייה ומגיבה באהבה לבניה השבים אליה. בכך מתגלה כמה הקשר אל הארץ איננו רק כאל מקום מגורים טכני, כאמצעי לסיפוק הגנה וכדו', אלא כגוף התואם את אופיו של העם אליו ייועד ועבורו נוצר. רק חיבור זה בין העם והארץ הוא שיביא את התכלית לשמה נברא העולם – השראת השכינה בישראל וממנו לעולם כולו.
ביאורים
הרב קוק בא לענות כאן על שאלת היסוד: בשביל מה אנחנו צריכים את ארץ ישראל? במסגרת התשובה שלו, הוא מתמודד מול דעות שונות הרווחות בציבור. המכנה המשותף לדעות הללו, הוא שארץ ישראל היא כלי עזר שמסייע לנו להגשים בקלות ובנוחות את הייעוד של עם ישראל. המחלוקת ביניהן היא לא על המשמעות של ארץ ישראל, אלא על המשמעות של עם ישראל. הציבור הכללי חושב שעם ישראל איננו שונה במהותו מעמים אחרים, ולכן הוא זקוק לפיסת קרקע רק כדי לארגן את כל חלקי העם יחד, ולהקים מדינה משלו. לעומתו, הציבור הדתי חושב שעם ישראל נועד לעבוד את ה' ולקיים מצוות. כשהעם הוא עצמאי בארצו ואינו משועבד לשלטון זר, זה הרבה יותר פשוט. בנוסף, יש מצוות רבות שניתן לקיים רק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. לפי שתי הגישות הללו, עם ישראל יכול להסתדר גם בלי ארץ ישראל ולמלא את ייעודו במקום אחר.
הרב קוק שולל את שתי הגישות הללו, וטוען שארץ ישראל אינה כלי עזר אלא מרכיב הכרחי במימוש התפקיד של עם ישראל. כשם שהנשמה אינה יכולה לבטא את עצמה בלי הגוף – כך עם ישראל אינו יכול לממש את היכולות שלו בלי ארץ ישראל. הגוף והנשמה של כל אדם משולבים זה בזה בצורה טבעית, ופועלים בהרמוניה. אי אפשר להגדיר או לתאר בן אדם בלי להתייחס לגוף שלו. בחוץ לארץ עם ישראל מתפקד כנשמה בלי גוף. רק מי שמבין את הכוחות המופלאים הגנוזים בנשמה, יכול להעריך את החשיבות של הגוף שלו. וכך, רק מי שמבין את הייחודיות והערך הנעלה של עם ישראל – יכול להעריך באמת את החשיבות של ארץ ישראל.
הרב קוק אינו מסתפק רק בהסברת הערך האמיתי של ארץ ישראל, אלא מתייחס גם לשאלה חינוכית. יש גישה הטוענת, שלא כדאי לומר לקהילות היהודיות שנמצאות בגלות את האמת על ארץ ישראל, כי זה עלול לערער אותן. ההיגיון הוא ברור – אם עם ישראל יכול למלא את הייעוד שלו רק בארץ ישראל – כל קיום המצוות בחוץ לארץ הוא חסר ערך, ואפשר לוותר עליו. לכן, כשיקול חינוכי, עדיף להמעיט בערך של ארץ ישראל, ולהתייחס אליה רק כאמצעי שאינו מחייב. הרב קוק שולל גם את הגישה הזו, וטוען שגם מבחינה חינוכית זו טעות. לא נכון לעודד את החולה בכך שמנסים להנציח את מצבו ולהסביר לו שהכל בסדר, אלא יש להפיח בו תקווה שהוא יכול להבריא ולהרגיש הרבה יותר טוב. אי אפשר להפוך את חיי היהדות בגולה לאידיאל, מהסיבה שהזיוף הזה לא יחזיק. האינסטינקט היהודי יודע לזהות שהיהדות יכולה להתממש בשלימותה רק בארץ ישראל. דוקא אם נטמיע בקרב היהודים החיים בגלות את הציפיה לגאולה והשיבה לארץ, נעניק להם חוסן וכוח עמידה להמשיך ולשמור על המסורת, בשביל העתיד הגדול שמחכה.
שאלות לדיון
כיצד ניתן לשכנע אנשים בחשיבותה של ארץ ישראל אם היא לא משהו רציונאלי?
כיצד אתה מפרש את יחסם של החלוצים הראשונים לארץ ישראל לפי דברים אלו?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
