ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שבט תשנ"ג
שאלה
כיצד יש לכתוב את שם האשה בגט במקרה שאמה יהודיה ואביה הביולוגי נכרי?
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
237 - חגיגת בר מצווה לנער שהוריו באבלות
238 - כתיבת שם האשה שאביה גוי בגט
239 - שחיטת שוחט לא-מוסמך שצבר ניסיון בשחיטה לשאינם יהודים
טען עוד
יש לרשום בגט את שם האשה ואת שם אמה היהודיה על-פי הנוסח: פלונית בת פלונית 1 . מבחינת ההלכה יש לאשה זו רק אם. אביה הביולוגי אינו נחשב לאביה מבחינת ההלכה.
אשה זו הינה יהודיה כשרה אלא שפגומה לכהונה 2 .
^ 1. המחבר פסק בשו"ע (אבן העזר סי' קכט סוף סעיף ט): "... לפיכך גר או שתוקי או אסופי אין כותבין אלא שמותיהם בלבד", ומקורו בתשובת הרשב"א, עיין "באר הגולה" (ס"ק פ). לעומת זה פסק שם (בסעיף כ) "בגט גר כותב פלוני בן אברהם אבינו", ומקורו בתשובת הרא"ש, עיין "באר הגולה" (ס"ק מ). למעשה נוהגים לכתוב בן אברהם אבינו, ויש שנהגו לכתוב פלוני הגר, ואכמ"ל. בעניין דין גטו של שתוקי מעיר בעל "דגול מרבבה" לסעיף ט: "עיין לקמן סעיף כ, ולענ"ד היה נראה לכתוב שם אמו, כדאשכחן, רב מרי בר רחל, ואפשר דשאני התם שבשעה שנתעברה, היה איסור גוי, א"כ אינו אביו כלל, ולא היה לרב מרי שום אב, אבל שתוקי יש לו אב אלא שאין אנו יודעים מה שמו, ולכן אין לכתוב שם אמו". מוכח מדבריו שבנולד לאם יהודיה מן הנכרי, יש לכתוב את שם האם, וכן הכריע למעשה מרן הגר"ש ישראלי בהתיעצות עם מרן הרב הראשי מרן הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא. מרן הגאון הרב שפירא הביא שיש שני מנהגים בעניין, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. ובהתיעצות עם אחד מאבות בתי-הדין בירושלם הובהר, כי בחו"ל נהגו לרשום שם האם, אבל בבית-הדין בירושלם נהגו לכתוב ללא שם האם, וכמובן ללא שם האב. ולגבי גר הבהיר שבירושלם נהגו לרשום בן אברהם אבינו, כמבואר בסעיף כ שם, ואלו בתל-אביב נהגו בחלק מן המקרים לרשום פלוני הגר, ואכמ"ל.
^ 2. שו"ע אה"ע סי' ד סעיף יט ובנושאי כלים שם ע"פ הסוגיא בקידושין דף סח ע"ב והסוגיא ביבמות דף מה ע"א וע"ב, ועיין גם ברמב"ם פט"ו מה' איסורי ביאה ה"נ ובנושאי הכלים שם, ואכמ"ל.

איך מותר להכין קפה בשבת?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

"בזאת התורה" - איזו תורה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה המשמעות הנחת תפילין?

למה ללמוד גמרא?

אנחנו קודש למענך
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















