ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ומה עושים לפני התפילה? לומדים חסידות וחושבים על התפילה, "מכוונים את ליבם". כשאדם לומד על גדלות ה', אהבתו ויראתו, השכל מתמלא במחשבה על ה' והאדם מוכשר להתחיל לדבר איתו ולשפוך את נפשו בתפילה. המעבר בין ענייני העולם לדביקות בה' הוא לא פשוט ולא קל ומוכרחים לשהות, לפחות קצת, קודם התפילה ולתת לעצמנו זמן של מחשבה ולימוד בעניינים המעוררים את הנשמה. כשאדם מכין את עצמו הוא גם פותח "כלי" ל"אורות" של זמן התפילה, כך שחוויית התפילה לא תתאדה רגע לאחר סיומה, האורות יישארו אצלו ותחושת הקשר עם ה' תלווה אותו במהלך היום.
האדמו"ר הזקן (לקוטי־תורה פרשת כי תבוא) ממליץ על עוד שתי הכנות מעשיות: טבילה במקווה ונתינת צדקה. שני הדברים האלו לפני התפילה יכולים לפתוח שערים ודלתות ולשבור מחיצות הניצבות בינינו לבין ה'.
צדקה תרומם גוי
נתינת צדקה לפני התפילה מפורשת בגמרא: "רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" (רבי אלעזר נתן פרוטה לעני ואחר כך התפלל), וזאת בעקבות הפסוק "אני בצדק אחזה פניך" (בבא בתרא דף י). בנתינת צדקה אנחנו מעלים את כל חיינו הגשמיים לה', בכסף גלומים כל הדברים שניתן לרכוש ולעשות איתו, והם כל צרכינו הגשמיים. כשאנו תורמים לצדקה כסף, אפילו מטבע קטנה, אנחנו מרוממים דרך העולם הפרטי שלנו, את כל העולם אל ה'. לכן צדקה נחשבת למצווה כללית מאוד. "צדקה תרומם גוי" (משלי יד).
בנוסף, נתינת הצדקה היא בעצם מה שאנחנו מבקשים מה' בתפילה, שיעשה עימנו צדקה וחסד ויושיענו. ההכנה שלנו מתבטאת בעזרה שלנו למישהו אחר, במעשה חסד או בשלשול מטבע לקופת צדקה. ה"צמח צדק" סיפר שיום אחד לפני התפילה התבקש לעשות מעשה חסד שדרש טרחה, והוא חשב לדחות אותו לאחר התפילה. כשנכנס לבית הכנסת החליט לשוב לאחוריו ולהקדים את החסד. לאחר שסיים וחזר לבית הכנסת, הוא התעטף בטלית והרגיש ששערי מעלה נפתחו בפניו.
לטבול את הכל
טבילה מטומאה לטהרה לפני התפילה אמנם לא מוכרחת לפי ההלכה אבל לדברי הכל התפילה תהיה מקובלת יותר אחרי טבילה. החסידות מוסיפה שגם בלי שום טומאה הטבילה חשובה מאוד, טבילה היא אותיות בטל. להתבטל, להיכנס עם כל הגוף, עם כל המציאות שלי, לתוך המקווה ולהתכסות במים מטהרים. לא רק לצאת מטומאה לטהרה אלא יותר מכך - להיוולד בכל יום מחדש, לבטל את המציאות הקודמת ולצאת חדש. ואם אפילו חלק קטנצ'יק מהגוף (והנפש) נשאר מחוץ למים ולא מתבטל בהם, אז כל שאר הגוף גם כן לא טבל כלל.
בספרים מופיעות כוונות גדולות מהאר"י ומהבעל שם טוב לשעת הטבילה, אבל הכוונה הפשוטה ביותר והשייכת לכל אחד היא זאת: לבקש מהקדוש ברוך הוא כוח לצאת אדם חדש. על דברי רבי עקיבא (בסוף מסכת יומא) "מה מקווה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל", מופיע בחסידות פירוש כזה: כמו שמקווה מטהר מטומאה כך הקדוש ברוך הוא מטהר דרך המקווה גם את מי שלא היה טמא קודם, אלא רק מחפש להיטהר, להתנקות ולהתחדש.
דִּין מְפֹרָשׁ אֲשֶׁר קֹדֶם הַתְּפִלָּה מְחֻיָּב כָּל אֶחָד לַחֲשֹׁב "מֵרוֹמְמוּת הא־ל יִתְעַלֶּה וּבְשִׁפְלוּת הָאָדָם וְיָסִיר כָּל תַּעֲנוּגֵי הָאָדָם מִלִּבּוֹ" (שו"ע או"ח סי' צ"ח). עַד מָתַי וְלָמָּה מַחֲשִׁים הָרַבָּנִים, מוֹרֵי הוֹרָאָה וְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת, מִלְּהוֹדִיעַ עַל הֲלָכָה זוֹ, הֲלָכָה שֶׁכָּל כָּךְ נִתְמַעֲטוּ הַמְקַיְּמִים אוֹתָהּ, אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַיּוֹדְעִים אוֹדוֹתָהּ. (הרבי מליובאוויטש, אוצר אגרות קודש עמוד קיב)
קרוב אליך (659)
רבנים שונים
75 - "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"
76 - להתחיל לפני ההתחלה
77 - להפוך את החופש מהישיבה למשמעותי
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
