ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בברכת "אשר יצר" אנו מודים לה' על היצירה המופלאה של גוף האדם, בעל אין־ספור מערכות גאוניות שעובדות בהרמוניה מדהימה. אנו מבקשים מה' לשמור לנו עליו, על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, שנהיה בריאים ונוכל לעבוד את ה' בשמחה. רק אתה, ה' יתברך, יודע עד כמה הגוף הזה על כל אבריו וחלליו מורכב ועדין ודורש שמירה מיוחדת.
טיול ארוך
בברכת "אלוקי, נשמה" אנו מדברים על רום מעלתה של הנשמה, "חלק אלו־ה ממעל ממש", טהורה היא! הנשמה מיוחדת לגמרי בקדוש־ברוך־הוא, כל־כולה אלוקות. היא עושה טיול ארוך בשביל לרדת עד לעולמנו: "אתה בראתה" – לעולם הבריאה, "אתה יצרתה" – לעולם היצירה, "ואתה נפחתה בי" – תחנה אחרונה, הנשמה הגיעה ליעד ונכנסה לגופנו.
למרות ש"אתה נפחתה בקרבי" מדבר על הגעת הנשמה למטה, הביטוי "נפיחה" מראה שהנשמה מגיעה ישירות מעצמותו של הקדוש־ברוך־הוא הנופח, "ויפח באפיו נשמת חיים", "וכמו שכתוב בזוהר: 'מאן דנפח מתוכיה נפח' (מי שנופח – מתוכו נופח), שתוכיות ופנימיות החיות מוציא בנפיחתו בכוח" (תניא פרק ב).
העולם הזה איננו ארעי
ומה פתאום להקדים את ברכת הגוף לברכת הנשמה? קודם כל, כי הגוף שלנו קדם לנשמה: בבריאתו ביום השישי למעשה בראשית נוצר הגוף ורק אחר־כך נתן בו ה' נשמה; הגוף מתפתח בחדשי ההיריון ומושלם לקראת הלידה, אך הנשמה נכנסת בו רק בקריאת השם/בברית המילה ומשתלמת בו רק בבת/בר־המצווה, לכן ראוי להודות ולברך קודם על הגוף. גם אחרי ירידת הנשמה לגוף, ה"אני" הספונטני והמודע שלנו הוא הגוף, ואילו "נשמה שנתת בי" – הנשמה היא אורחת מלמעלה שנכנסת "בי" הרגיל, הגופני – ולכן ברכת הגוף קודמת.
עד כמה שזה יישמע מוזר, הגוף שלנו איננו קודם רק מבחינה טכנית או תודעתית, אלא שהוא גם עיקר התכלית. הנשמה יורדת לעולם הזה בשביל לתקן את הגוף ואת הגשמיות, מה שאומר שהגוף חשוב יותר מאשר הנשמה שבאה לשרת, לתקן ולקדם אותו.
מקובל להביט על העולם הזה כעל תחנת ביניים, ואם כך, הרי שבגוף אין מטרה ותכלית כשלעצמו. אבל בברכת "אלוקי, נשמה" אנחנו אומרים את ההפך – תחנת הביניים היא דווקא העולם הבא! אחרי "אתה נפחתה בי", אמנם "אתה עתיד לטלה ממני" אבל "להחזירה בי לעתיד לבוא". תחיית המתים היא היעד האמיתי והתכלית. מקומה הנצחי של הנשמה הוא בתוך הגוף. סיום הברכה "המחזיר נשמות לפגרים מתים", אמנם רומז ליקיצה מהשינה שבה דומים אנו למתים, אבל עיקר הכוונה היא לתחיית המתים בה ירדו שוב כל הנשמות לעולם.
זוהי הסיבה העמוקה לקדימותה של ברכת "אשר יצר" לברכת "אלוקי, נשמה" – בריאת הגוף בראשונה ותודעת הגופניות הגלויה והמידית שלנו אינן רק חיצוניות שגויה אלא שיקוף של שורש הדברים ברוחניות: בגוף טמונה קדושה עליונה משל הנשמה. לכן "אלוקי, נשמה" מגיעה לאחר ברכת הגוף, ואף סמוכה אליה ואיננה פותחת ב"ברוך אתה" עצמאי. נתאווה הקדוש ברוך הוא שתהיה לו דירה דווקא בתחתונים, כאן בעולם הזה, ודבר זה יתגלה בעידן הגאולה ותחיית המתים באופן מושלם.
קרוב אליך (649)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
125 - הנפש והלבושים
126 - ברכת הגוף וברכת הנשמה
127 - מה בעיניך הסוד של מערת המכפלה?
טען עוד
הלכות שטיפת כלים בשבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
סודו החינוכי של חודש שבט
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכלוך הקדוש
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
