ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בברכת "אשר יצר" אנו מודים לה' על היצירה המופלאה של גוף האדם, בעל אין־ספור מערכות גאוניות שעובדות בהרמוניה מדהימה. אנו מבקשים מה' לשמור לנו עליו, על כל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, שנהיה בריאים ונוכל לעבוד את ה' בשמחה. רק אתה, ה' יתברך, יודע עד כמה הגוף הזה על כל אבריו וחלליו מורכב ועדין ודורש שמירה מיוחדת.
טיול ארוך
בברכת "אלוקי, נשמה" אנו מדברים על רום מעלתה של הנשמה, "חלק אלו־ה ממעל ממש", טהורה היא! הנשמה מיוחדת לגמרי בקדוש־ברוך־הוא, כל־כולה אלוקות. היא עושה טיול ארוך בשביל לרדת עד לעולמנו: "אתה בראתה" – לעולם הבריאה, "אתה יצרתה" – לעולם היצירה, "ואתה נפחתה בי" – תחנה אחרונה, הנשמה הגיעה ליעד ונכנסה לגופנו.
למרות ש"אתה נפחתה בקרבי" מדבר על הגעת הנשמה למטה, הביטוי "נפיחה" מראה שהנשמה מגיעה ישירות מעצמותו של הקדוש־ברוך־הוא הנופח, "ויפח באפיו נשמת חיים", "וכמו שכתוב בזוהר: 'מאן דנפח מתוכיה נפח' (מי שנופח – מתוכו נופח), שתוכיות ופנימיות החיות מוציא בנפיחתו בכוח" (תניא פרק ב).
העולם הזה איננו ארעי
ומה פתאום להקדים את ברכת הגוף לברכת הנשמה? קודם כל, כי הגוף שלנו קדם לנשמה: בבריאתו ביום השישי למעשה בראשית נוצר הגוף ורק אחר־כך נתן בו ה' נשמה; הגוף מתפתח בחדשי ההיריון ומושלם לקראת הלידה, אך הנשמה נכנסת בו רק בקריאת השם/בברית המילה ומשתלמת בו רק בבת/בר־המצווה, לכן ראוי להודות ולברך קודם על הגוף. גם אחרי ירידת הנשמה לגוף, ה"אני" הספונטני והמודע שלנו הוא הגוף, ואילו "נשמה שנתת בי" – הנשמה היא אורחת מלמעלה שנכנסת "בי" הרגיל, הגופני – ולכן ברכת הגוף קודמת.
עד כמה שזה יישמע מוזר, הגוף שלנו איננו קודם רק מבחינה טכנית או תודעתית, אלא שהוא גם עיקר התכלית. הנשמה יורדת לעולם הזה בשביל לתקן את הגוף ואת הגשמיות, מה שאומר שהגוף חשוב יותר מאשר הנשמה שבאה לשרת, לתקן ולקדם אותו.
מקובל להביט על העולם הזה כעל תחנת ביניים, ואם כך, הרי שבגוף אין מטרה ותכלית כשלעצמו. אבל בברכת "אלוקי, נשמה" אנחנו אומרים את ההפך – תחנת הביניים היא דווקא העולם הבא! אחרי "אתה נפחתה בי", אמנם "אתה עתיד לטלה ממני" אבל "להחזירה בי לעתיד לבוא". תחיית המתים היא היעד האמיתי והתכלית. מקומה הנצחי של הנשמה הוא בתוך הגוף. סיום הברכה "המחזיר נשמות לפגרים מתים", אמנם רומז ליקיצה מהשינה שבה דומים אנו למתים, אבל עיקר הכוונה היא לתחיית המתים בה ירדו שוב כל הנשמות לעולם.
זוהי הסיבה העמוקה לקדימותה של ברכת "אשר יצר" לברכת "אלוקי, נשמה" – בריאת הגוף בראשונה ותודעת הגופניות הגלויה והמידית שלנו אינן רק חיצוניות שגויה אלא שיקוף של שורש הדברים ברוחניות: בגוף טמונה קדושה עליונה משל הנשמה. לכן "אלוקי, נשמה" מגיעה לאחר ברכת הגוף, ואף סמוכה אליה ואיננה פותחת ב"ברוך אתה" עצמאי. נתאווה הקדוש ברוך הוא שתהיה לו דירה דווקא בתחתונים, כאן בעולם הזה, ודבר זה יתגלה בעידן הגאולה ותחיית המתים באופן מושלם.
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
125 - הנפש והלבושים
126 - ברכת הגוף וברכת הנשמה
127 - מה בעיניך הסוד של מערת המכפלה?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
