ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
באותה שנה חלה הרב, והרופאים הורו לו לצאת להבראה למקום המרפא הארוגייט. המקום היה יפה ביותר. הנוף סביב העיר היה נפלא, ופלגי מים זרמו שם בשטף. המקום טבל בירק, וגני פרחים ושושנים מילאו את כל הסביבה. הרופאים הורו לו לטייל מספר שעות בכל יום, אולם ההוראה לא מולאה כראוי.
מזכירו הנאמן הצליח בכל זאת להוציא אותו מידי פעם לטיול והם שוטטו בסביבה. וכאשר הפנה המזכיר את תשומת לב הראי"ה לנוף הנפלא שנשקף לעיניהם, אמר לו הרב: "הלא לא ברחובות אנחנו. על מראה הנוף שלה הקדוש והחביב, הייתי מתענג. אבל מה לי ולאדמת נכר, שמרחפת עליה רוח זרה לנו".
העיר רחובות, התפתחה ופרחה באותן שנים, ואליה היה הרב קוק נוסע לפני המלחמה כדי לנוח מעמל עבודת הרבנות. אל העיר הזו התגעגע הרב, ואת נופה הוא ביכר על הנוף הנפלא של עיירת הקיט האנגלית.
אין ספק הארוגייט היתה יפה, מראות הנוף שבעולם אף הם מרשימים ומיוחדים ואף על פי כן יש בה בארצנו דבר מה מהותי, שאינו קיים בשום מקום אחר בתבל.
אנו נמצאים עתה בעיצומם של ימי הקיץ שאינם רק ימי חופשה וקיט, הם גם הימים בהם מתאבלים אנו על חורבן המקדש, אבילות המתחילה בי"ז בתמוז בו הובקעה חומת ירושלים ומסתיימת בחורבן המקדש בט’ באב. בימים אלה יש לתקן את חטא המרגלים שלא חפצו לעלות לארץ ישראל.
חורבן המקדש נבע מהניתוק בין עם ישראל לארצו. ידועה הגמ’ במסכת תענית (דף כט עמוד א): "וכתיב (במדבר י"ד, א) "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא". אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני קובע לכם בכיה לדורות". וכך מצאנו במדרש במדבר רבה (פט"ז ד"ה ותשא כל): "ומן אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתתחרב כדי שיגלו ישראל לבין האומות שכה"א (תהלים קו) 'וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות' ".
ויש מקום לשאול וכי על בכי מיותר, טפשי ואף זדוני ככל שיהיה, יש מקום לעונש כה חמור שקבע את גורלו הקשה של עם ישראל למאות ואלפי שנים?
המהר"ל בספרו נצח ישראל (פ"ח) מפרש זאת. הוא עומד שם על ההבדל בין היחס ליציאת מצרים שמהווה עד היום מאורע מכונן ובסיס למצוות שהן "זכר ליציאת מצרים", לבין היחס לארץ ישראל ממנה התנתקנו בגלויות השונות.
וכך אומר שם המהר"ל: "כי כאשר הוציאם מארץ מצרים, הוציאם על מנת לתת להם הארץ. ואילו באו אותם שיצאו ממצרים אל הארץ, היו עומדים שם לעולם בארץ... כי היציאה של מצרים היא נצחית, כי עדיין מחמת אותה היציאה אנחנו אל השם יתברך אשר הוציאנו ממצרים. ואם היה היציאה ממצרים וביאתם לארץ מעשה אחד, דהיינו שאותו הדור שיצאו ממצרים באו אל הארץ, כאילו היה מעשה אחד היציאה ממצרים והכניסה לארץ... ולא היה בטול לעולם. ובשביל שבכו בכיה של חנם, ולא רצו לכנוס לארץ, ונשבע הקדוש ברוך הוא שלא יביא אותו דור אל הארץ, רק דור אחר, ואז היה נחלק היציאה ממצרים מן הביאה אל הארץ, ולא היה מעשה אחד". ובהמשך מוסיף המהר"ל: "ואם היה הארץ לישראל מקום טבעי, והיו משתוקקים אל הארץ, היה נשאר זה נצחי. אבל היה כאן ההפך, שבכו בכיה של חנם, ולא רצו לבוא אל הארץ. לכן מורה זה שאין הארץ מקום הטבעי לישראל".
אותה בכיה של חינם מבטאת את הניתוק המהותי מארץ ישראל. אותו חטא "קטן" גרם לכך שעמנו לא הצליח לבנות בארץ ישראל בנין של קבע לדורות עולם. הבכי הלא מוצדק גילה אם כן את הפגם השורשי שהביא לתוצאות הקשות כל כך.
מפעל ההתישבות בארץ ישראל ובנינה של מדינת ישראל מבטא ללא כל ספק את חידוש הקשר של עם ישראל לארצו, וכפי שכבר כתב ר’ יהושע מקוטנא (שו"ת ישועות מלכו סי’ סו): "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך, הן בבינונים, הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה". קשר בסיסי זה קיים, אך הוא זקוק לחיזוק.
וכך אומר הרב זצ"ל בספרו ‘אורות’ (אורות ישראל פ"ו ה): "אמנם באחרית הימים כשיתעוררו ישראל לאהבת א"י, ותהיה תשוקת האומה גדולה אליה, יהיה נקל לקדש את הרוח, מפני שרעיון הקדושה קשור הרבה בא"י, כמו שעצם הקדושה בפועל נעוצה בה".
ארצנו הקדושה אליה הגענו לאחר שנות גלות כה רבות, מבקשת את תיקונה השלם. אנו כולנו צריכים לחזק יותר ויותר את הקשר לארץ, ולהתחבר אליה הן במעשי המצוות שלנו, והן באהבה ובקשר לנופיה ולמראותיה. את אהבת הארץ צריכים אנו לפתח. הטיול השיטוט והנופש בפינות החמד המצויות בארץ ישראל יעמיק גם את הקשר הרוחני לארצנו.
היו מגדולי ישראל כמו הרב זצ"ל שביטאו את הקושי לסבול את אוויר חוץ לארץ. צריכים להגיע כנראה לדרגה רוחנית מיוחדת כדי לחוש בסלידה מאוויר ארץ העמים. אולם דומה שגם פשוטי עם מסוגלים לחוש בחוסר נעימות ובהפרעה מסוימת בהיותם בנכר.
יהי רצון שנזכה לראות בהעמקת זיקת עם ישראל כולו לארצנו, ושנזכה כולנו לקיים את דברי המשורר בתהלים (קב, טו): "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". מי יתן ויתקיימו בקרוב דברי ר’ יהודה הלוי בסוף ספר הכוזרי: "כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
