ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים מגד ירחים

ממלכת כהנים – התורה ומלכות בית דוד

לחץ להקדשת שיעור זה
מנהג ישראל לקרוא בחג השבועות את מגילת רות, ונאמרו על כך טעמים שונים, בעיקר כאלה המבטאים את הקשר בין המגילה למתן תורה.
כך מצאנו בילקוט שמעוני (רות סי' תקצו): "ומה ענין רות אצל עצרת, שנקראת בעצרת, בזמן מתן תורה? ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין". מלמדים אותנו חז"ל שקבלת תורה וקנינה אינם באים בהיסח דעת. כשם שרות בבואה לקבל את יהדותה היתה מוכנה למאמץ וליסורים, כך הרוצה להחכים בחוכמת התורה, צריכה להיות לו נכונות להתאמץ ואף להתייסר, כדי להתחבר למשפטי ה' הנעלים והמרוממים.
טעם אחר לקריאת רות בשבועות מוזכר בספרים רבים, והוא מבוסס על המסורת שדוד המלך נולד ביום זה ואף נפטר בו.
ואכן מגילת רות קשורה בטבורה לדוד המלך. בסופה של המגילה מוצגת השושלת היוצאת מרות, והמגילה מסתיימת במלים "וישי הוליד את דוד", ללמדנו שמעשיה של רות הקנו לה את הזכות הגדולה להביא לעולם את בית המלוכה.
חז"ל מצאו גם קשר בין שמה של הגיורת המפורסמת לדוד. בגמרא במסכת בבא בתרא (יד, ב) מובא שנקרא שמה רות "שיצא ממנה דוד שריווה להקב"ה בשירות ותשבחות". משמעות הדברים ששמה של רות המבטא את מהותה הפנימית, מזכיר את תכונתו המיוחדת של הבן הגדול שכתב את ספר תהילים המלא בשירות ותשבחות לקב"ה.
אולם האם קיים גם קשר בין תכונת המלכות של דוד המלך לבין עיצומו של יום? האם המלכות קשורה לתורה שניתנה לעם ישראל ביום זה?
מצאנו התייחסות לענין זה בדברי הרב קוק זצ"ל בקובץ המאמרים העוסקים בחג השבועות (השבת ישראל והזמנים - מאמרי ראי"ה עמ' 173).
הרב זצ"ל פותח בהלכה שקיימת חובה על המלך לכתוב לעצמו ספר תורה. מלבד ספר התורה שכל אחד מישראל חייב לכתוב לעצמו כדי לקיים את הציווי "כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא, יט), מחייבת התורה את המלך לכתוב לעצמו ספר תורה נוסף, "וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז, יח). והשאלה, מה המשמעות היחודית של ספר זה, ומדוע נדרש המלך לכתוב אותו?
לפני מתן תורה, כאשר משה רבינו מכין את עם ישראל למעמד הר סיני הוא אומר להם (שמות יט, ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". יש בביטוי זה דרישה מיוחדת לעם ישראל. עמנו נדרש לכונן ממלכה, שהקודש הוא האידיאל המרכזי המוביל אותה.
קיים שוני מהותי, אומר מרן הרב, בין אדם פרטי המתקדש ומיטהר ומודרך בכל מעשיו על ידי תורה ומצוותיה, ובין עם שלם המונהג על ידי אידיאלים רוחניים עליונים. ואם ביחס ליחיד יודעים אנו עד כמה קשה הדבר להגיע לכך שהפעולות והמעשים יהיו מכוונים ומותאמים לדרכה של תורה, הרי שבצבור קשה הדבר שבעתיים.
וכותב הרב קוק: "אנו יודעים שהיצר הרע שבאדם הפרטי – הרי הוא מתגבר בכפלי כפליים באדם המדיני הכללי, עד שכל מושגי הטוב והרע, הצדק והרשע, הרי הם נעשים אבודים לגמרי בתוך המהומה המדינית והקלחת הממלכתית הרותחת, אשר היא כים נגרש".
ואנו שחיים כיום במדינת ישראל לאחר למעלה מששים שנות עצמאות, יכולים להעיד על נכונות מבטו ארוך הטווח של הרב זצ"ל. חשים אנו בכל עומק הכרתנו, עד כמה נדרש התיקון בחברה ובציבוריות הישראלית, ועד כמה רחוקה רשות הרבים שלנו מקדושה וטהרה הן ביחסים שבין אדם לחברו והן בבין אדם למקום.
אלא שלנוכח עוצמתה של הבעיה שניתן להגדירה כמובנית בעצם התארגנותו של הצבור, קיים לדעת מרן הרב זצ"ל פתרון תורני אלוקי הנותן מענה. "בשביל כך נטע יוצר העולמים מראש ומקדם את שמו של משיח לפני בריאת העולם, "לפני שמש ינון שמו" (תהלים עב, יז)".
הרב מסתמך על הגמרא במסכת נדרים (לט, ב) שם מובא ששבעה דברים נוצרו לפני בריאת העולם. היו מספר יסודות שהוטבעו בתשתיתו של העולם עוד לפני יצירתו בפועל, ואחד מהם הוא המשיח. פירוש הדברים הוא, שהבורא מתוך הכוונה להוביל את העולם לתיקון, נטע בו יסודות שיביאו להשלמתו. המענה לבעיה הציבורית היסודית, הוא יצירת דמות מרכזית של המלך המשיח, דמות שניתנו לה התכונות המתאימות כדי שתוכל לאחד את העם, ולהובילו ליצירת ממלכה ההולכת בדרך היושר והמוסר, בדרך הקודש.
הפתרון האלוקי לאתגר העצום אותו צריך לבצע המלך, מוצא את ביטויו במצוה המיוחדת של כתיבת ספר התורה הנוסף בה מחויב מלך ישראל. ומסביר הרב זצ"ל, שמצוה זו באה להגדיר את מחויבותו המיוחדת של המלך המשיח להנהיג את האומה בדרך ה', ולקבוע את צביונה ואורחותיה בהתאם לתורת ישראל.
קיים אם כן קשר מיוחד בין התורה למלכות. את הביטוי לקשר המיוחד הזה, מוצאים אנו בעובדה שביום בו ניתנה תורה, כדי שעם ישראל יגשים את המטרות הרוחניות שלו, נולד דוד המלך. על אדם זה הוטלה המשימה להוציא מן הכוח אל הפועל את האתגר האדיר להביא את עם ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
מדברי הרב זצ"ל למדנו אם כן שבמעמד הר סיני זכינו לקבלת תורה כפולה, קבלת תורה אישית וקבלת תורה ציבורית.
וכאשר מתכוננים אנו, עם סיום ספירת העומר, לקראת המעמד הגדול של מתן תורה בחג השבועות, נזכור, כי מחויבים אנו לקבל את התורה מחדש במלוא משמעותה. על כל יחיד ויחיד לקבל מחדש את התורה הפרטית שלו בשלמותה. יחד עם זאת צריכים אנו גם לקבל את התורה הציבורית. שומה עלינו להיות מאוחדים בתפילה, בשאיפה ובכמיהה לחזרת מלכות בן דוד משיח צדקנו, ומתוך כך נגיע ברצות ה' לקיום השלם בפועל הלכה למעשה של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".
עוד בנושא מגד ירחים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il