ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת רות
כך מצאנו בילקוט שמעוני (רות סי' תקצו): "ומה ענין רות אצל עצרת, שנקראת בעצרת, בזמן מתן תורה? ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין". מלמדים אותנו חז"ל שקבלת תורה וקנינה אינם באים בהיסח דעת. כשם שרות בבואה לקבל את יהדותה היתה מוכנה למאמץ וליסורים, כך הרוצה להחכים בחוכמת התורה, צריכה להיות לו נכונות להתאמץ ואף להתייסר, כדי להתחבר למשפטי ה' הנעלים והמרוממים.
טעם אחר לקריאת רות בשבועות מוזכר בספרים רבים, והוא מבוסס על המסורת שדוד המלך נולד ביום זה ואף נפטר בו.
ואכן מגילת רות קשורה בטבורה לדוד המלך. בסופה של המגילה מוצגת השושלת היוצאת מרות, והמגילה מסתיימת במלים "וישי הוליד את דוד", ללמדנו שמעשיה של רות הקנו לה את הזכות הגדולה להביא לעולם את בית המלוכה.
חז"ל מצאו גם קשר בין שמה של הגיורת המפורסמת לדוד. בגמרא במסכת בבא בתרא (יד, ב) מובא שנקרא שמה רות "שיצא ממנה דוד שריווה להקב"ה בשירות ותשבחות". משמעות הדברים ששמה של רות המבטא את מהותה הפנימית, מזכיר את תכונתו המיוחדת של הבן הגדול שכתב את ספר תהילים המלא בשירות ותשבחות לקב"ה.
אולם האם קיים גם קשר בין תכונת המלכות של דוד המלך לבין עיצומו של יום? האם המלכות קשורה לתורה שניתנה לעם ישראל ביום זה?
מצאנו התייחסות לענין זה בדברי הרב קוק זצ"ל בקובץ המאמרים העוסקים בחג השבועות (השבת ישראל והזמנים - מאמרי ראי"ה עמ' 173).
הרב זצ"ל פותח בהלכה שקיימת חובה על המלך לכתוב לעצמו ספר תורה. מלבד ספר התורה שכל אחד מישראל חייב לכתוב לעצמו כדי לקיים את הציווי "כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא, יט), מחייבת התורה את המלך לכתוב לעצמו ספר תורה נוסף, "וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז, יח). והשאלה, מה המשמעות היחודית של ספר זה, ומדוע נדרש המלך לכתוב אותו?
לפני מתן תורה, כאשר משה רבינו מכין את עם ישראל למעמד הר סיני הוא אומר להם (שמות יט, ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". יש בביטוי זה דרישה מיוחדת לעם ישראל. עמנו נדרש לכונן ממלכה, שהקודש הוא האידיאל המרכזי המוביל אותה.
קיים שוני מהותי, אומר מרן הרב, בין אדם פרטי המתקדש ומיטהר ומודרך בכל מעשיו על ידי תורה ומצוותיה, ובין עם שלם המונהג על ידי אידיאלים רוחניים עליונים. ואם ביחס ליחיד יודעים אנו עד כמה קשה הדבר להגיע לכך שהפעולות והמעשים יהיו מכוונים ומותאמים לדרכה של תורה, הרי שבצבור קשה הדבר שבעתיים.
וכותב הרב קוק: "אנו יודעים שהיצר הרע שבאדם הפרטי – הרי הוא מתגבר בכפלי כפליים באדם המדיני הכללי, עד שכל מושגי הטוב והרע, הצדק והרשע, הרי הם נעשים אבודים לגמרי בתוך המהומה המדינית והקלחת הממלכתית הרותחת, אשר היא כים נגרש".
ואנו שחיים כיום במדינת ישראל לאחר למעלה מששים שנות עצמאות, יכולים להעיד על נכונות מבטו ארוך הטווח של הרב זצ"ל. חשים אנו בכל עומק הכרתנו, עד כמה נדרש התיקון בחברה ובציבוריות הישראלית, ועד כמה רחוקה רשות הרבים שלנו מקדושה וטהרה הן ביחסים שבין אדם לחברו והן בבין אדם למקום.
אלא שלנוכח עוצמתה של הבעיה שניתן להגדירה כמובנית בעצם התארגנותו של הצבור, קיים לדעת מרן הרב זצ"ל פתרון תורני אלוקי הנותן מענה. "בשביל כך נטע יוצר העולמים מראש ומקדם את שמו של משיח לפני בריאת העולם, "לפני שמש ינון שמו" (תהלים עב, יז)".
הרב מסתמך על הגמרא במסכת נדרים (לט, ב) שם מובא ששבעה דברים נוצרו לפני בריאת העולם. היו מספר יסודות שהוטבעו בתשתיתו של העולם עוד לפני יצירתו בפועל, ואחד מהם הוא המשיח. פירוש הדברים הוא, שהבורא מתוך הכוונה להוביל את העולם לתיקון, נטע בו יסודות שיביאו להשלמתו. המענה לבעיה הציבורית היסודית, הוא יצירת דמות מרכזית של המלך המשיח, דמות שניתנו לה התכונות המתאימות כדי שתוכל לאחד את העם, ולהובילו ליצירת ממלכה ההולכת בדרך היושר והמוסר, בדרך הקודש.
הפתרון האלוקי לאתגר העצום אותו צריך לבצע המלך, מוצא את ביטויו במצוה המיוחדת של כתיבת ספר התורה הנוסף בה מחויב מלך ישראל. ומסביר הרב זצ"ל, שמצוה זו באה להגדיר את מחויבותו המיוחדת של המלך המשיח להנהיג את האומה בדרך ה', ולקבוע את צביונה ואורחותיה בהתאם לתורת ישראל.
קיים אם כן קשר מיוחד בין התורה למלכות. את הביטוי לקשר המיוחד הזה, מוצאים אנו בעובדה שביום בו ניתנה תורה, כדי שעם ישראל יגשים את המטרות הרוחניות שלו, נולד דוד המלך. על אדם זה הוטלה המשימה להוציא מן הכוח אל הפועל את האתגר האדיר להביא את עם ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
מדברי הרב זצ"ל למדנו אם כן שבמעמד הר סיני זכינו לקבלת תורה כפולה, קבלת תורה אישית וקבלת תורה ציבורית.
וכאשר מתכוננים אנו, עם סיום ספירת העומר, לקראת המעמד הגדול של מתן תורה בחג השבועות, נזכור, כי מחויבים אנו לקבל את התורה מחדש במלוא משמעותה. על כל יחיד ויחיד לקבל מחדש את התורה הפרטית שלו בשלמותה. יחד עם זאת צריכים אנו גם לקבל את התורה הציבורית. שומה עלינו להיות מאוחדים בתפילה, בשאיפה ובכמיהה לחזרת מלכות בן דוד משיח צדקנו, ומתוך כך נגיע ברצות ה' לקיום השלם בפועל הלכה למעשה של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
