ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
פרשתנו מתחלקת באופן ברור לשלושה חלקים - שלושה חלקים משני סוגים. הסוג הראשון עוסק במוות, בקבורה, והשני בחיים. בתחילת הפרשה, מותה של שרה והליכי קבורתה ובסוף מותו של אברהם. שני קצות הפרשה הללו עוסקים במתים, באבינו ואמנו הראשונים שהלכו לעולמם. אבל בתווך ניצבת במלוא אריכותה פרשת החיים, נישואי יצחק לרבקה המייצגים את החיים והמשכיותם.
וזה החלק האחד ארוך משני החלקים גם יחד עד שנראה כי בא להבהיר, שחלק זה הינו המשמעותי יותר. גם כשעוסקים בסיום חייהם של אבות האומה - גדולים החיים מהמתים, הגם שהם 'רק' הבנים.
רוחבה של פרשת נישואי יצחק ורבקה מלמד על העברת מרכז החשיבות אל החיים - 'וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ... וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ', פרק של יתמות וגעגועים נסגר מאחוריו, ופרק חדש, פרק של אהבה נפתח באהל, אותו אהל של אמו, שאיננה.
'רבי יוסי אמר: שלש שנים עשה יצחק אבל על אמו ולאחר שלש שנים לקח את רבקה ושכח אבל אמו' (ילקוט שמעוני).
מעתה ימשכו משם חיים. לכן, גם בהתרפקותנו על קברי האבות והאמהות האהובים - אנו זוכרים את רצונם: שנמשיך קדימה! מכוחם, מכח העבר, שנמסר לנו, החיים.
עושים חיים? בקדושה?
דגש זה מוביל אותנו מן הפרשה לסוגיית משמעות הקדושה שבחיים עצמם.
רבנו הרב קוק זצ"ל, היה אולי הקורא הגדול ביותר להוקרת זיו החיים בין ענקי האומה בדורות האחרונים. הרב, שכתב על כך שהשער להכרת ה' הוא דרך,
"האלוקות המתגלה בעולם בכל יפיו והדרו, בכל חי ורמש, בכל צמח ופרח, בכל גוי וממלכה, בים וגליו, בהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור" (אורות)
- נתקל ודאי במבטי התמיהה של עמיתים יראי אלוקים: החיים? מחוברים לקדושה? והרי מזלזלי כל קודש הם הינם 'זוללי' החיים ותאוותיהם, 'העושים חיים', בעלי תודעת "אָכל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת"?
אכן נכון. החיים וכל אשר בהם מאפשרים את זיהומם על ידי האדם הפרטי או את זוועות המין האנושי הכללי, אלא שחיים אלו הם גם האופן, המרחב והזמן בהם בחר בורא העולם להתגלותו, כדי להיות אלוקינו, מלך העולם'. ולשם כך נבראנו, ממשיכי אברהם אבינו, להאיר את המחשכים הללו ולחשוף בהם את אורו יתברך, את הקודש שבחיים.
אלוקים רק בשמים?
אברהם העברי, הוא הקורא להבנה הקדושה שעידן 'אלוקים רק בשמים' עבר מן העולם. בתוך דברי אברהם לאליעזר מסביר רש"י בפרשתנו את המהפך שעושה אברהם: מתחילה היה ה' רק אלוקי השמים - אך,
'עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ - שהרגלתיו בפי הבריות. אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ'.
לדגש זה חשיבות רבה בהכרת ערך החיים הארציים וקדושתם.
אחד מיוחד מגדולי החסידות היה נכדו של הרבי מאיז'ביצא בעל 'מי השילוח' - הוא ר' גרשון העניך 'בעל התכלת'. הוא לימד שאברהם אבינו חידש שעל מנת להשיג את אורו יתברך אין יותר צורך שהאדם יבטל את החיים. עד אברהם אבינו, הפער בין רבש"ע לעולמו היה כל כך בלתי ניתן לגישור, העולם היה כה חשוך, מגושם ועכור, שרק על ידי יציאה מוחלטת ממנו ניתן היה להידבק באור ה'. את זה אברהם אבינו שינה.
כשאברהם קורא 'בשם ה' א-ל עולם' הוא מלמד שיש אלוקות במציאות, בחיים, לא רק מעבר לחיים. מעתה, לימד אברהם, אין לה' יותר חפץ בביטול היש, אלא אדרבא, בחשיפת האלוקות שבו: 'כי הוא הראה בכל דברי העולם הזה איך כמוס בהם סודו יתברך ואין צריכין כלל לבטל הכל לשם הכרת אורו, כי ה' יתברך נקרא מלך חפץ בחיים, שחפץ בקיום זה העולם' (סוד ישרים על סוכות, אות כ"ה)
כך נדחקה מסירות הנפש מן העולם ונותרה אפשרית רק למצבים חריגים כאלו, בהם מאבדים החיים כל משמעות לנותר בהם לאחר שעבר על איסורי תורה מזה הסוג המחייב מסירות נפש.
אפשר שזאת רמז ה' בהוראתו להעלות את יצחק - ולהורידו מן המזבח: להבליט את הדרך החדשה דוקא במנותק מהנקודה המוכרת, הישנה, הפסולה מעתה. שם, על המזבח, במקום בו נגמרים החיים, מורה ה' - 'אל תשלח ידך'! הורד אותו לארץ, לחיות, לחיי שליחות של קידוש החיים, לשיר את שירת החיים.
על משימה גדולה זו שורר הרב קוק זצ"ל את סוד 'לחשי ההויה':
'תלחש לי סוד ההויה כולה: חיים לי יש קח נא קח, ודור יקום וחי ישיר ליופי וחיים, ועדנה בלי די יינק מטל שמים'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
