ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וּבַעֲבוּר-זֶה, אַף אִם יַגִּיעַ אֶל הָאָדָם טֹרַח גָּדוֹל בִּדְרִישָׁתוֹ הָאַהֲבָה וְהַהַשָּׂגָה הַזֹּאת, לֹא בַעֲבוּר-זֶה יִמָּנַע מִלִּרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, בִּהְיוֹתוֹ מְשַׁעֵר הַתַּכְלִית הַגָּדוֹל הַמֻּשָּׂג. וְכָל-שֶׁכֵּן כִּי הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה אֵין לוֹ לָחֹשׁ לְתוֹעֶלֶת וְלֹא לְנֵזֶק יַגִּיעַ לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי אֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאָהוּב בִּלְבָד; וְלֹא יָחֹשׁ לְטֹרַח אוֹ נֵזֶק יַגִּיעַ לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיַּגִּיעַ הַתּוֹעֶלֶת אֶל הָאָהוּב. הֲלֹא תִרְאֶה יְהוֹנָתָן, כִּי בְאַהֲבָתוֹ אֶת דָּוִד לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְהֶפְסֵד הַמְּלוּכָה שֶׁהָיָה מַפְסִיד בִּהְיוֹת דָּוִד חַי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ שָׁאוּל [ש"א כ, לא]: "כִּי כָל-הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן-יִשַׁי חַי עַל-הָאֲדָמָה לֹא תִכּוֹן אַתָּה וּמַלְכוּתֶךָ"; אֲבָל כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהַגִּיעַ הַתּוֹעֶלֶת אֶל דָּוִד שֶׁהָיָה הָאָהוּב, וְאַף אִם הָיָה מַזִּיק לְעַצְמוֹ.
אהבה שאינה תלויה בדבר
וְזֶהוּ דֶרֶךְ הָאַהֲבָה הַגְּמוּרָה אֲשֶׁר מִצַּד-הָאָהוּב בִּלְבָד. כִּי הָאַהֲבָה שֶׁהִיא בַעֲבוּר-הַתּוֹעֶלֶת אֶל הָאוֹהֵב, תִּדְמֶה אֶל הָאַהֲבָה שֶׁיֹּאהַב הָאָדָם הַבְּהֵמוֹת בַּעֲבוּר-הַתּוֹעֶלֶת הַמַּגִּיעַ אֵלָיו מֵהֶן; וְהָאַהֲבָה שֶׁהִיא בַעֲבוּר-הַשְּׁמִירָה מִן הַנֵּזֶק, תִּדְמֶה אֶל הָאַהֲבָה שֶׁיֹּאהַב הָאָדָם הַכְּלָבִים, כִּי הָאָדָם יֹאהַב הַכְּלָבִים בַּעֲבוּר שְׁמִירָתָם אוֹתוֹ מֵהַנָּזֶק. וְאוּלָם הָאַהֲבָה הַגְּמוּרָה הִיא אֲשֶׁר יֹאהַב הָאָדָם אֶת הָאָהוּב מִצַּד-הָאָהוּב בִּלְבַד וְאֵין בְּלִבּוֹ תַכְלִית* אַחֵר, רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאָהוּב, כִּי לֹא יֹאהַב אֶת הָאָהוּב לְסִבָּה אַחֶרֶת זוּלָתוֹ. לְפִי שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְּסִבָּה אַחֶרֶת תִּשְׁתַּנֶּה וְתִפָּסֵק, כְּאָמְרָם זַ"ל [אבות פ"ה מט"ז]: כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְּדָבָר, בָּטֵל דָּבָר — בָּטְלָה אַהֲבָה. אֲבָל הָאַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בָּאָהוּב בִּלְבַד מִבְּלִי סִבָּה אַחֶרֶת, תִּהְיֶה קַיֶּמֶת כָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה הָאָהוּב קַיָּם. וְלִהְיוֹת הש"י קַיָּם תָּמִיד, תִּהְיֶה הָאַהֲבָה אֵלָיו קַיֶּמֶת וּבִלְתִּי-נִפְסָקֶת.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
117 - מאמר שלישי פרק כ"ד חלק ב'
118 - מאמר שלישי פרק כ"ד חלק א'
119 - מאמר שלישי פרק כ"א חלק ד'
טען עוד
ביאורים
מידת האהבה מבטיחה את יציבותה ועקביותה של העבודה, שהרי אם בכל פעם שיאיים קושי להחליש אותנו בעבודה, נזכיר לעצמנו עבור מי מיועדת עבודה זו, תתעורר אהבתנו הפנימית כפי שראוי לגדולה שבאהבות. ואז נשוב אל העבודה שמיד תהפוך לחוויה, לעשייה מרגשת ובלתי נשכחת עבור אהוב לבנו, עשייה היוצאת מכל לבנו, שתיזכר היטב כנקודה משמעותית בחיינו. נתחבר לעבודתנו האישית, ונראה בה את מלוא ביטוי נפשנו ואת מקום הופעתם של חשובי רגשי לבבנו.
גם אם לא נצליח ליהנות מהעבודה ונסבול מהקשיים, הרי שאידיאליסט אמיתי, המלא אמונה בגאולת העולמים שיביא הוא הקטן בעמל כפיו, שוכח לגמרי את עצמו בלהט העשייה. זו טבעה של האהבה, היוצרת חיבור עמוק כל כך לאישיות או לרעיון, עד שהיא מביאה את המאוהב לשכוח את עצמו עבור אהבתו. כך שכח את עצמו יהונתן בן שאול מרוב אהבתו לדוד, מרוב הנאתו בראותו כל טובה שבאה לדוד וכל חיוך שעלה על פניו, מרוב הנאתו לשמוח בשמחתו ובהצלחתו.
אמנם מובן שעשייה בלתי פוסקת זו תגיע רק מתוך אהבה 'שאינה תלויה בדבר'. אהבה אינטרסנטית תלויה ומשתנה בהתאם לאינטרס (למשל תועלת או הגנה), כפי שבחורה האוהבת בחור בגלל שנעים לה איתו, בגלל שהוא מרשים אותה או בגלל מצב רוחו העליז במפגשים שלה איתו, ואם אלו ייפסקו אהבתה תיעלם. לא כן אהבה שאינה תלויה בדבר, כאישה האוהבת את בעלה אהבת אמת, או כאהבת אם לילדיה, הרי זו אהבה נצחית, חזקה ואיתנה בכל מצב ובכל זמן.
הרחבות
• אהבה שאינה תלויה בדבר
כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְּדָבָר, בָּטֵל דָּבָר — בָּטְלָה אַהֲבָה. דברי רבי יוסף אלבו בפירוש המשנה מבוססים על הסברו של הרמב"ם : "שעור אלו הדברים, והוא פירושם, כך: כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל – בטל דבר ובטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר בטל – אינה בטלה לעולם. ואתה יודע שאלו הסיבות הגשמיות כולן – יבטלו ויסורו, ו(לכן)יתחייב סוּר המתחדש בסוּר סיבתו (תיפסק האהבה כאשר תסתלק הסיבה המביאה לאהבה). ולפיכך, אם היתה סיבת האהבה ענין אלוהי, והוא המדע האמיתי – הרי אותה האהבה אי אפשר סורה לעולם, הואיל וסיבתה מחויבת המציאות" [פירוש המשנה, אבות ה, טז]. אהבה שאינה תלויה בדבר היא אהבה שתוכן רוחני הוא המעורר אותה. וכיוון שהרוח היא נצחית, היא קיימת לעולם ואינה חולפת.
רבי ישעיה הורוויץ מביא רמז מהתורה לכך שרק אהבה הנובעת מערכים נצחיים סופה להתקיים: "'ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב' [בראשית כה, כח]. בכאן רמוז הא דתנן: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל הדבר בטלה האהבה" [אבות ה, טז], וכל שאינה תלויה בדבר האהבה מתקיימת. על כן יצחק שאהב את עשו בשביל ענייני עולם הזה, כתיב "ויאהב" – לשון עבר, כי כשלא הביא ציד בטלה האהבה. "רבקה אֹהֶבֶת את יעקב" בשביל עולם הבא הנצחי, אומר "אֹהבת", שאוהבת תמיד ולא פוסק. וזהו מוסר גדול שלא יאהב האדם ענייני עולם הזה באהבה רבה וחשיקה, אבל התורה והמצות, "אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי" [תהלים קיט, צז]" [של"ה, תולדות, דרך חיים תוכחת מוסר מב].
לעילוי נשמת מירל (מרים) בת זאב לעזער ע"ה
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
