ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְכָל-זֶה יוֹרֶה שֶׁהַשִּׂמְחָה סִבַּת קִיּוּם הַדָּבָר בַּנֶּפֶשׁ וְנוֹתֶנֶת גְּמָר וּשְׁלֵמוּת אֶל הַמַּעֲשֶׂה, אֵי-זֶה פֹעַל שֶׁיִּהְיֶה; עַד שֶׁאַף הַפֹּעַל הָרַע, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אֶל שְׁלֵמוּת תַּכְלִיתוֹ, רָאוּי שֶׁיֵּעָשֶׂה בְשִׂמְחָה — אָמַר הַכָּתוּב [דברים כח, סג], מְיַעֵד הָרַע עַל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל* עַל עָבְרָם עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה: "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ יְיָ עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם, כֵּן יָשִׂישׂ יְיָ עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם" וגו'; כְּלוֹמַר: שֶׁיְּסַבֵּב הש"י שֶׁפּוֹעֵל הָרַע יִהְיֶה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בַּעֲשִׂיַּת הָרַע הַהוּא, כְּדֵי שֶׁיֵּעָשֶׂה בִשְׁלֵמוּת. אֲבָל כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּבַן שֶׁהש"י, שֶׁהוּא טוֹב גָמוּר, יִשְׂמַח בַּעֲשִׂיַּת הָרַע — אָמַר הַכָּתוּב: "כֵּן יָשִׂישׂ ה'", שֶׁהוּא מִבִּנְיַן "הִפְעִיל" וְהוּא פֹעַל יוֹצֵא*, וְרָצָה לוֹמַר שֶׁהש"י יְסַבֵּב שֶׁפּוֹעֵל הָרַע יִהְיֶה שָׂמֵחַ; אֲבָל הוּא, יִתְבָּרַךְ, לֹא יִשְׂמַח בַּעֲשִׂיַּת הָרַע, חָלִילָה. וּכְבָר הִזְהִיר שְׁלֹמֹה עַל-זֶה [משלי כד, יז]: "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל-תִּשְׂמָח"; וְאָמַר הַנָּבִיא [עובדיה א, יב]: "וְאַל-תִּשְׂמַח לִבְנֵי-יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם" — שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁהוּא חֶסְרוֹן לִשְׂמֹחַ בְּפֹעַל הָרָע.
שמחת ה' בפועל הטוב
וְאוּלָם בְּפֹעַל הַטּוֹב, תָּלָה הַשִּׂמְחָה בּוֹ, יִתְבָּרַךְ, וְלֹא אָמַר יָשִׂישׂ, שֶׁהוּא פֹּעַל יוֹצֵא, אֲבָל אָמַר [דברים ל, ט]: "כִּי יָשׁוּב יְיָ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ עַל-אֲבֹתֶיךָ", שֶׁהוּא מִן הַ"קַּל*" וְהוּא פֹעַל עוֹמֵד. וּלְהוֹרוֹת שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹתֶנֶת שְׁלֵמוּת אֶל הַפּוֹעֵל, אָמַר שְׁלֹמֹה [משלי כא, טו]: "שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּמְחִתָּה* לְפֹעֲלֵי אָוֶן" — רָצָה לוֹמַר כִּי הַצַּדִּיק, לְפִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּשְׁפָּט, יֵצֵא הַמִּשְׁפָּט מְתֻקָּן מִתַּחַת יָדוֹ; אֲבָל פּוֹעֲלֵי אָוֶן, לְפִי שֶׁהֵם עֲצֵבִים בַּעֲשִׂיַּת הַמִּשְׁפָּט כִּי הִיא מְחִתָּה לָהֶם, בְּהֶכְרֵחַ יֵצֵא מִתַּחַת יָדָם מִשְׁפָּט מְעֻקָּל, אַחַר שֶׁאֵינָם שְׂמֵחִים בַּעֲשִׂיָּתוֹ.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
129 - מאמר שלישי פרק ל"ג חלק ג'
130 - מאמר שלישי פרק ל"ג חלק ד'
131 - לימוד שבועי באמונה כא- כז תשרי תשע"ו
טען עוד
ביאורים
שמחה תמיד באה יחד עם שלמות . המציאות השלמה מביאה את האדם להיות שמח. כל עוד הוא מסופק הוא שרוי בדאגה, עד שמגיע לפתרון ואז 'אין שמחה כהתרת הספקות'. כל עוד הוא לבדו ולא מתחתן הוא 'שרוי בלא שמחה', ובנישואיו 'קול ששון וקול שמחה'. כל עוד הוא אינו מבין את מה שלומד – הלימוד קשה עליו, וכשמבין הדברים מאירים ומשמחים. וכך בכל מציאות, השמחה מופיעה עם שלמות.
רבי יוסף אלבו מלמדנו כאן שגם המשפט ההפוך נכון: השמחה מביאה מציאות שלמה. כאשר אדם עושה דבר בשמחה, הוא עושה אותו מתוך השלמה והזדהות נפשית, וממילא מבצע אותו בצורה טובה ושלמה. הוא מוסיף שהדבר נכון עד כדי כך שאפילו פעולה רעה שעושה אדם לזולתו, תהיה חזקה ובעלת השפעה רצינית יותר, אם יעשה אותה בשמחה.
כך הוא מסביר את דברי התורה בפסוקי ה'קללות', שאומרת שהקב"ה 'ישיש', חלילה, להרע לעם ישראל. שם הכוונה היא שהקב"ה יגרום לכך שאותם אלה שממונים להרע לעם ישראל – יעשו זאת בשמחה, וממילא ירעו באופן שלם ומלא. כך גם בהבטחות הטובות – מופיע שהקב"ה ישוש על עם ישראל לטוב. אולם הבדל אחד מהותי ישנו. הקב"ה, שהוא הטוב המוחלט, אינו שמח ברע, ולכן לא כתוב שהוא, חלילה, ישמח להרע. לכן בקללות כתוב שה' 'ישיש', כלומר – יגרום לאחרים לשוש ולשמוח – ברע שייגרם לעם ישראל בחטאו, אבל הוא בעצמו לא ישוש [מגילה י]. לעומת זאת, בברכה שתינתן לעם ישראל אם יעשו את רצון ה', נאמר שהוא בעצמו ישוש על הצלחתם.
מדברים אלו נוכל ללמוד עד כמה חשוב לעשות בשמחה כל דבר טוב שאנו עושים. העשייה בשמחה מחברת אותנו אל הדבר, ומקשרת אותנו מאוד אל הטוב, ומתוך כך גם גורמת לנו לעשות את הדברים מתוך הזדהות פנימית ובצורה טובה. זהו פירוש הפסוק: "שמחה לצדיק עשות משפט". הצדיק נהנה מעשיית המשפט, מה שמביא לכך שישפוט בצורה מתוקנת.
הרחבות
• לימוד בשמחה – לימוד לשמה
שֶׁהַשִּׂמְחָה סִבַּת קִיּוּם הַדָּבָר בַּנֶּפֶשׁ וְנוֹתֶנֶת גְּמָר וּשְׁלֵמוּת אֶל הַמַּעֲשֶׂה. היו שטענו "כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו – אין זה לימוד התורה כל-כך לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות, שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה. אבל הלומד ומתענג בלימודו – הרי מתערב בלימודו גם הנאת עצמו"
לעומתם, טוען רבי אברהם בורנשטיין, האדמו"ר מסוכאטשוב : "ובאמת זה טעות מפורסם! ואדרבא, כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו, ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה – הוא נעשה דבוק לתורה. ובזוהר הקדוש (כתוב) דבין יצר-הטוב ובין יצר-הרע אינן מתגדלין אלא מתוך שמחה (שמחה של מצוה מגדילה את היצר הטוב ואילו שמחה של הוללות מגדילה את יצרו הרע של האדם)... ואם אמרת שעל-ידי השמחה שיש לו מהלימוד נקרא שלא לשמה, או על-כל-פנים לשמה ושלא לשמה – הרי שמחה זו עוד מגרע כח המצוה ומכהה אורה, ואיך יגדל מזה יצר-הטוב?! וכיוון שיצר הטוב מתגדל מזה – בודאי זה הוא עיקר המצוה... אבל הלומד לשם מצוה ומתענג בלימודו – הרי זה לימוד לשמה, וכולו קודש כי גם התענוג מצוה " [אגלי טל, הקדמה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
