ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ענייני דיומא
תקציר: איך ייתכן שישנה ארץ מיוחדת שדווקא בה עם ישראל יכול להגיע למדריגה גשמית ורוחנית גבוהה יותר? מה ההבדל בין הארצות? וכן, המציאות מראה שאין הבדל בין מי שגר בארץ ישראל לבין מי שגר בארץ ישראל? היום נתחיל לעסוק בביאורו המיוחד של הכוזרי לעניינה של ארץ ישראל. לימוד זה רלוונטי במיוחד לתקופת הגאולה בה אנו נמצאים.
כוזרי, מאמר שני ז'-י"ב
ז אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר הִתְבָּאֵר סוֹד הַתְּאָרִים, וְנִכְלַל לִי הֲבָנַת עִנְיַן כְּבוֹד ה' וּמַלְאֲכוּת ה' וּשְׁכִינָה, וְשֶׁהֵם שֵׁמוֹת נוֹפְלִים עַל דְּבָרִים נִרְאִים אֵצֶל הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַמּוּד עָנָן", וְ"אֵשׁ אוֹכֶלֶת", וְ"עָב", וַ"עֲרָפֶל", וְ"אֵשׁ", וְ"נֹגַהּ". כַּאֲשֶׁר יֵאָמֵר עַל הָאוֹר בַּבְּקָרִים וּבָעֲרָבִים וּבְיוֹם מְעֻנָּן כִּי הָאוֹר קַרְנַיִם מִן הַשֶּׁמֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִסְתֶּרֶת, וְיֵאָמֵר שֶׁהָאוֹר וְהַקַּרְנַיִם מֵעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הַגּוּפִים הֵם הַנִּפְעָלִים בְּעָמְדָם נִכְחָהּ וְיֵאוֹרוּ בָּהּ.
ח אָמַר הֶחָבֵר: כָּך הַכָּבוֹד, קַרְנֵי אוֹר אֱלֹהִי מוֹעִילִים אֵצֶל עַמּוֹ בְּאַרְצוֹ.
ט אָמַר הַכּוּזָרִי: מַאֲמָרְךָ "אֵצֶל עַמּוֹ" כְּבָר הִתְבָּאֵר לִי, אֲבָל מַאֲמָרְךָ "בְּאַרְצוֹ" קָשֶׁה לִי לְקַבְּלוֹ.
י אָמַר הֶחָבֵר: לֹא יִקְשֶׁה לְקַבֵּל שֶׁתִּתְיַחֵד אֶרֶץ מִכֹּל הָאֲרָצוֹת, וְאַתָּה רוֹאֶה מְקוֹמוֹת שֶׁגְּדֵלִים בָּהֶם צְמָחִים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי צְמָחִים אֲחֵרִים, וּמַחְצָבִים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי מַחְצָבִים אֲחֵרִים, וּבַעֲלֵי חַיִּים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי בַּעֲלֵי חַיִּים אֲחֵרִים, וּמִתְיַחֲדִים יוֹשְׁבָיו בְּצוּרוֹת וּבִתְכוּנוֹת מִבַּלְעֲדֵי זוּלָתָם בְּמִצּוּעַ הַמֶּזֶג, כִּי הִנֵּה לְפִי הַמֶּזֶג תִּהְיֶה שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ וְחֶסְרוֹנָהּ.
יא אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲבָל לֹא שָׁמַעְתִּי עַל שׁוֹכְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִתְרוֹן עַל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם.
יב אָמַר הֶחָבֵר: כָּך הַרְכֶם זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁגָּדֵל בּוֹ הַכֶּרֶם, אִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹטְעִים בּוֹ הַגְּפָנִים וְעוֹבְדִים הָעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה לָהֶם, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עֲנָבִים. וְהַתְּכוּנָה הַמְיֻחֶדֶת הָרִאשׁוֹנָה הִיא לָעָם, אֲשֶׁר הֵם הַסְּגֻלָּה וְהַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי, וְאַחַר כָּך יֵשׁ לָאָרֶץ בָּזֶה עֵזֶר עִם הַמַּעֲשִׂים וְהַמִּצְווֹת הַכְּרוּכִים בָּה, אֲשֶׁר הֵם כָּעֲבוֹדָה לַכֶּרֶם. אֲבָל לֹא תַּצְלִיחַ הַסְּגֻלָּה הַזֹּאת לִדְבֹּק בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּזוּלַת הַמָּקוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ הַכֶּרֶם לִגְדֹּל בָּהָר הַזֶּה.
___________________________
סוד התארים – הבנת תארי ה'. מלאכות ה' – מלאך ה'. נופלים – המשמשים. מועילים – מופיעים. 'אצל עמו' כבר התבאר לי – [במאמר ראשון לא - מג, צה]. 'בארצו' קשה לי לקבלו – קשה להבין מדוע השכינה שורה דווקא בארץ ישראל. בלעדי – בלי. בצורות – מבנה גוף ופנים. במצוע המזג – שלוב כוחות הנפש שבאדם. התכונה המיוחדת – הנצרכת להופעת כבוד ה'. לעם – לעם ישראל. הסגולה הזאת – עם ישראל.
ביאורים
החבר מציין שני פירושים למונח כבוד ה': האחד, הוא כינוי לתמונה מוחשית שרואים הנביאים בחזון הנבואי, שמורה להם באופן ודאי כי ה' מדבר עמם. השני, הוא כינוי להשפעה רוחנית שה' מעניק לנבראים בתוך העולם ובעזרתה הם יוכלו להתעלות ולזכך את נפשם. אך יש שני תנאים כדי לספוג אותה: להיות בעם ה' ובארץ ה', כלומר להיות חלק מעם ישראל, ולחיות בארץ ישראל. במאמר ראשון עסק החבר ב'סגולת ישראל', ולמרות שהמלך התרעם על הטענה ה'גזענית', לבסוף הוא התרצה והשתכנע. במאמר שני מוסיף החבר נדבך נוסף, והיא 'סגולת ארץ ישראל', שכלפיה מביע המלך שני קשיים: האחד עקרוני, שביחס לבני אדם אפשר לראות דירוג איכותי, כי האדם מקפל בתוכו עולם רוחני ומוסרי, שיכול לבוא לידי ביטוי בעוצמות שונות. אבל ביחס לקרקע, שהיא גשמית בהחלט, קשה לייחס מעלה רוחנית. השני מעשי, והיא שלא ניכרת שום מעלה מיוחדת באנשים השונים שגרים בארץ ישראל. לפי דעת המלך, ישנו ניגוד בין עם ישראל, שהייחודיות שלו ניכרת גם כשאינו שוכן בארצו, לבין ארץ ישראל שלה אין שום סממן היכר כשעמים אחרים גרים בתוכה. החבר מבהיר למלך, שהקדושה איננה מוגבלת רק לרוחניות, אלא מתפשטת גם בגשמיות גסה כמו הקרקע. אלא שרק ה'שידוך' של הארץ עם בן זוגה הישראלי, חושף את הסגולות המיוחדות הטמונות בה. ובניגוד למחשבתו של המלך, גם עם ישראל לא מגלה באמת את הכוחות הרוחניים שלו, אלא בחיבור עם הארץ. ההישגים של עם ישראל בחוץ לארץ, הם כאין וכאפס, לעומת הדבר האמיתי שיכול להתממש רק כאן, בארץ ה'. הנשמה שבאדם מתגלה דרך הגוף על ידי קיום המצוות, ונשמה או גוף לבדם, הם חסרי משמעות בעולם שלנו. כך הוא היחס בין הארץ לעם, שהוא כיחס הגוף לנשמה. רק על ידי הגוף הלאומי – קיום המצוות ישחרר את האנרגיה הרוחנית שאצורה בנו – זוהי תמצית 'משל הכרם'.
הרחבות
1. משל הכרם: מהו הקשר בין עם ישראל לארצו, האם מדובר באחדות אחת או בסך הכול באפשרות נוחה יותר לקיים מספר רב יותר של מצוות?
כָּך הַכָּבוֹד, קַרְנֵי אוֹר אֱלֹהִי מוֹעִילִים אֵצֶל עַמּוֹ בְּאַרְצוֹ. בקטע הזה החבר מסביר את הקשר בין עם ישראל לארצו. האם מדובר בקיום זהות מובהקת, בין התפקיד הרוחני (ייעודו) של עם ישראל לבין זירת התממשותו (הארץ), או שמא זוהי מסגרת טכנית, כאשר בארץ-ישראל קל יותר לקיים את התורה. שיטה זו, הטוענת שארץ-ישראל היא רק מצע לקיום חיי יהדות נוחים יותר, גורסת שכאשר נוח לגור בארץ ואפשר לשבת בה בשלווה וללמוד תורה אז נשב בארץ. אולם, אם נוח יותר לחיות חיים דתיים בחוץ לארץ – נעשה זאת שם. כנגד שיטה זו ('שיטה מעטת לשד', כלשונו) מתרעם הרב קוק בספרו אורות [א, א]: "ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה". על פי דברים אלו, אין ארץ ישראל נועדה לשמש רק כמקלט מדיני או כאפשרות נוחה יותר לקיום מצוות תורה. עם ישראל מוכרח לשבת בארץ ישראל כדי לקיים את ייעודו, משום שרק בארץ ישראל יכול עם ישראל לבנות חיים שלמים בקדושה, חיים הכוללים צבא ומשפט, כלכלה ופוליטיקה. זוהי האפשרות היחידה למשש את ייעודו ומשל הכרם שמביא ריה"ל ממחיש היטב קשר אמיץ זה.
שאלות לדיון
כיצד מביא ריה"ל ראיה שסגולת ארץ ישראל היא סגולה רוחנית מסגולות חומריות?
מהי הסגולה המיוחדת שיש בארץ ישראל שעליה מדבר ריה"ל?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה כולם נלחמים על ירושלים
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי עץ במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ואתחנן
וָאֶתְחַנַּן אֶל יְ-הֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (דברים ג כג) מה תלמוד לומר לֵאמֹר ? אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. איך הטיח חלילה משה רבינו כלפי מעלה כביכול להכריחו להשיב. וְאָהַבְתָּ אֵת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. מה הביאור בזה כיצד אפשר לעבוד את השם עם היצר הרע וכן ביחד עם שניהם. כיצד כרת ברית שלמה המלך עם חירם. והא כתיב 'לֹא תְחׇנֵּם'. סגולה בהפטרה - שבה מחכים האדם ומכניס יראת ה' טהורה בלבו אם יתמיד וירגיל עצמו בזה. (מהאריז"ל)
רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם
ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם
