ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ענייני דיומא
האבני נזר מסוכצ'וב
שאלה: בדבר אשר מקרוב נתרבו קוני אדמה בארץ ישראל אשר במשך איזה שנים יוכלו להתפרנס ממנה כשר הדבר למיעבד הכי ומחויבין אנו לעשות כן או לא (האם מותר הדבר לעשות כך ומחוייבים אנו לעשות – כן או לא?):
תשובה: ...איברא דכל זה (אמת שכל זה) הוא רק כשאין לו רשות מהממשלה לעלות אבל אם השיג רשות לעלות ולהתיישב שמה, שוב מחויב לעלות דמעתה ליכא הטעם דכל דליתא בציבור ליתא ביחיד (שמעתה אין את הטעם שכל שאינו בציבור אינו ביחיד) שאם יותן רשות לכל ישראל לעלות לא יחשב שעולין בחומה . כי בחומה פירש רש"י 'ביד חזקה'. גם יש לומר כי אם יותן רשות לכולם יחשב פקודה. אף דבאופן זה היינו בלא פקודה ליתא בציבור (אף שבאופן זה, כלומר בלי פקודה, לא נחשב שישנו בציבור), מכל מקום יש לומר בזה שנקרא איתא (ישנו) בציבור. אך זה ברור שאין חיוב לעלות אפילו ברשות, רק להתיישב שמה בתוך קיבוץ אנשים מישראל הכשרים. כי באם לאו יצא ח"ו שכרו בהפסדו. כי קיבוץ אנשים כשרים הוא תועלת גדול לקיום כל המצות בכלל וביחוד למצות התלויות בארץ כמובן...
...ולדינא (להלכה), הצריך לעניינינו למה דקייימא לן (לפי מה שהוכרע לנו) כרוב הפוסקים דקידשה לעתיד לבוא, אם עולה ויהיה לו מצב פרנסה שם כמו שהוא בזמנינו זה, מקיים בישיבתה מצוה ששקולה ככל המצות . ומכל מקום אין עליו חיוב לעלות רק כשמשיג רשות מהממשלה. ובלבד שיתיישב שמה בתוך קיבוץ אנשים מישראל הכשרים. ובכן מצוה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות . שזה ודאי תועלת גדולה בכמה עניינים: א. לגוף העליה שתהיה חפשית. ב. אל הישיבה שמה לקיום המצות בכלל וביחוד למצות התלויות בארץ, כי לא הורגלו בהם ואם יהיה הרבה מישראל הכשרים 'איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לענין קדושת הארץ וברכותיה כי על ידי קיום המצות בארץ ישראל, בפרט מצות התלויות בארץ, ירבה בה קדושה וברכה... ובכן אתם קציני וגבירי ישראל אשר יש לאל ידכם להשתדל בהשגת רישיון ולהוציא את הרעיון הנכבד הזה אל הפועל. עליכם המצוה הגדולה הזאת ואין קץ לשכר המסייעים בזה הן בהשתדלות הרישיון והן בעיקר קניות הנחלות . ומה' נבקש עזר חפץ ה' בידינו יצליח ובקול רנה ותודה בית ה' נעלה בשנת "כי בא העת לחננה" לפ"ק: נאום הק' אברהם:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
