ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש מדורים חמדת החינוך

למה הדייט הראשון הוא גם האחרון?

לחץ להקדשת שיעור זה
מדובר בסך הכול בפגישה אחת אבל רוב הרווקים/ות פוגשים אותה בכמויות סיטונאיות. היא לוקחת שעה בערך, אבל חורצת את הגורל של כל הבאות אחריה. יש בה משהו מסקרן ומסתורי, אך פעמים רבות יוצאים ממנה מאוכזבים ומתוסכלים.
"פגישה ראשונה".
למה זה נראה ככה?
ויותר חשוב - האם אפשר לעשות את זה אחרת?

לא מצליחים להמריא
מחקר חדש מגלה שב-92% מהמקרים הדייט הראשון הוא גם האחרון. הנתון המבהיל הזה מעורר סימני שאלה נוקבים על אותה פגישה גורלית. הרי לו היו מציעים לנו מוצר שעובד ב-8% מן המקרים, אין ספק שהיינו דורשים להחליף אותו באופן מיידי. למה הפגישה הראשונה מועדת כל-כך לכישלון? האם מובנה בתוכה איזה חומר נפץ שגורם לה להתרסקות פעם אחר פעם? האם יש משהו בדפוס ההתנהלות שלנו שתוקע את העניין?
לטובת כל המבקשים למצוא את שאהבה נפשם ננסה להצביע על כמה טעויות יסוד שעלולות להפיל אותנו כבר בדייט הראשון ולהרחיק אותנו שוב ושוב מן המטרה ה'מקודשת' (תרתי משמע).
מיותרת מלכתחילה – פגישה ראשונה חייבת בירור מקדים שיצדיק את קיומה. לפני שאני בוחר להקדיש ערב מחיי לאדם זר, אני חייב לדעת שיש פוטנציאל חיובי לקשר הזה. המשפט המפורסם "מה איכפת לך לשבת איתה על כוס קפה? מקסימום תפסיד ערב!" - הוא שגוי ומזיק. אנחנו לא קרשים. פגישות סרק שורטות את הנפש שלנו ומשחיתות את זמננו היקר. אם אין די מידע מקדים על בן/ת הזוג הפוטנציאלי שיגרום לי להאמין שיש סיכוי שזה אכן האדם איתו ארצה לחלוק את חיי - חבל מראש לצאת לפגישה הזו.
גם הטענה המצויה: "אני לא מאמין בבירורים. בלאו הכי אי אפשר לדעת כלום על בן אדם לפני שנפגשים איתו" – אינה נכונה. שווה וחיוני להתאמץ ולברר מראש מה שאפשר על הצד השני. בירורים אפקטיביים עשויים לחסוך מאיתנו עשרות אחוזים (!) של 'פגישות נפל' בהן עוד לפני שהמלצרית מביאה את השוקו כבר בא לכם לבקש חשבון, כי מתברר שאין לכם מה לחפש פה בכלל.
יחד עם זה, צריך להיזהר מליפול לקיצוניות השניה, ולהתעקש לכתוב דוקטורט על המועמד עוד לפני שנפגשנו בכלל.
גרועים בפגישה ראשונה – יש לא מעט אנשים איכותיים ומדהימים שבפגישות ראשונות הם לא במיטבם. למה? כי הם נבוכים/לחוצים/צריכים זמן להיפתח (או סתם כי היה להם יום קשה בעבודה...). אם היושב מולם לא ייקח זאת בחשבון ויהיה מוכן להתאזר בסבלנות, הוא עלול לחרוץ משפט בטרם עת ולהפסיד את האוצר האמיתי שמסתתר לפניו, אך כדי להגיע אליו צריך קצת לחפור. זכרו: גם המכונית שלנו קרה כשמדליקים אותה בבוקר. היא זקוקה לכמה דקות של נסיעה בנחת כדי שתוכל לתת לנו באמת את כל מה שהיא יודעת.
ציפיות מוגזמות – כולנו מגיעים לקשר עם ציפיות גבוהות. מאוד. הרי 'אין דבר גדול יותר מאהבה', ובלב מקננת התקווה שהיושב/ת מולנו הוא האחד והיחיד שיגשים את החלומות שלנו.
אך אסור לשכוח את כלל היסוד בזוגיות שאומר: קשר הוא דבר שצריך לבנות אותו. אין תחליף לזמן המשותף ולחוויות שעוברים יחד כדי שמשהו עמוק יקרה בינינו. יותר מידי אנשים מצפים מפגישה ראשונה לדברים שהיא לא מסוגלת לתת להם. המחשבה הרומנטית: 'אני הולך עכשיו לפגוש את בן זוגי המיועד' היא מוקש קטלני שעלול לפוצץ את שנינו. המשפט שצריך ללוות אותנו הוא: 'אני הולך עכשיו לשבת על כוס קפה ולשוחח בכיף עם בן אדם נחמד'. זהו. לא יותר. כשבגיל 17 עמדתי נרגש ולחוץ לקראת הטסט הראשון שלי, הרגיע אותי המורה לנהיגה באומרו: "דע לך שכמעט כולם ניגשים לטסט ראשון רק בשביל להגיע אל השני. רק משם המשחק באמת מתחיל". האם יש מצב שהכלל הזה נכון גם בדייטים?
חיים בסרט – ולא אמרנו מילה על אלו שבכלל לא באים לפגישה זוגית, אלא משולשת. תמיד מלווה אותם בראש נסיכת (או אביר) החלומות הדימיונית שלהם, וכך הם יושבים סביב השולחן בבית הקפה – הוא והיא והנסיכה הקסומה, כשאין שום סיכוי לבת האנוש, איכותית ומוצלחת ככל שתהיה, לעמוד בסטנדרטים של היפהפייה, המבריקה, השנונה, החמה, החברותית, היצירתית, המצליחה והמושלמת, שחיה בדמיונות שלו.
לא תעשה - אחרי כל זה חשוב גם להזהיר מפני דברים שלא ייעשו, שאנו כמעט ומתביישים לכתוב אותם אך נאלצים לעשות זאת רק מפני שכבר היו דברים מעולם. כדוגמת אותו בחור שהגיע לפגישה והסתפק במבט חטוף בבחורה שממתינה לו על הספסל כדי להחליט שזה לא בשבילו ולעשות אחורה פנה מבלי לומר אפילו שלום. או כאלו שאחרי הפגישה לא טורחים להתקשר לבחורה ביום שלמחרת כדי להגיד שזה לא זה, ונותנים לה להתייבש ולהבין את זה מעצמה...
נ.ב מסרון הוא כלי שימושי להודיע: 'היו עיכובים בדרך. אני מאחר בעשר דקות לפגישה. סליחה'. הוא לא נועד להודעות מסוג: "סורי. חשבתי על זה וזה לא ילך בינינו. ביי".
עוד בנושא חמדת החינוך
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il