בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
גם בני אשכנז רשאים להיכנס לבריכה אם לא יכניסו את שערות ראשם למים, ויש מחמירים. הנה המגן אברהם (סימן שכו סק״ח) נקט שלשה טעמים למנהג האשכנזים שלא להיכנס למים קרים בשבת. האחד הוא משום חשש סחיטת השערות, השני שלא ישוט על פני המים גזירה שמא יעשה חבית של שייטים, והשלישית שלא ישא עמו את טיפות המים שעל גופו בכרמלית. וברור ששני הטעמים האחרונים אינם שייכים בבריכה פרטית או בבית מלון, שאין חשש שמא יעשה חבית של שייטים מפני שבבריכה כזו יש שפה ניכרת, וגם אין בריכה זו דומה לנהר או לבריכה שאסר השלחן ערוך (סימן שלט ס״א), ששם איירי במקום כינוס מים לכביסה או לשרות פשתן (משנ״ב סק״ג), ואין להם שפה סביב, ודומים הם לנהר שכשהמים יוצאים מן הבריכה הם נמשכים אל החצר, ולכן גזרו בהם שמא ישוט. וכמו כן בריכות אלו אינם בכרמלית או ברשות הרבים אלא תחומים ברשות היחיד, ולכן אין בהם איסור של נשיאת טיפות המים. אכן נשאר הטעם הראשון של חשש סחיטת השיער שהוא הטעם העיקרי, וכדמשמע מהא שהדגיש המשנה ברורה (סימן שכו ס״ק כא) בפירוש רק את סחיטת השיער והוסיף שישנם עוד כמה טעמים, ולכן נראה שאם אינו מכניס את שערותיו אל תוך המים אין לאסור. ולגבי המנהג הנ״ל לשונות הפוסקים מוכיחים שלא אסרו ברשות פרטית, וכגון בבריכה בביתו וחצירו או בבריכה בבית מלון. וכן מדויק מלשון הר״ח נאה (קצות השלחן סימן קלג ה״ד) שכתב לאסור בנהר ובים, ושאין חשש טלטול מים ולא השטה במקוה, ולגבי סחיטת השיער כתב שאפשר להיזהר בקל. ואף שגם הוא אסר ברחיצה של תענוג אבל בכל אופן נראה שלולא שלושת הטעמים האלו אין סיבה לאסור. וראה מה שחקר הרב הרפנעס (נשמת שבת ח״ה סימן קפג) אם המנהג לאסור רק בהצטרף כל הטעמים יחדיו או שמא יש לאסור משום כל טעם בפני עצמו, והכריע לחומרא שיש למנוע גם אם לא מכניס את ראשו למים משום לא פלוג, אכן יש לדון טובא אם שייך לומר לא פלוג על מנהג שלא התקבל בכל קהילות ישראל, ושתלוי בטעמים שלא שייכים כאן. וגם הרב יחיאל מיכל שטיינמעטץ (שו״ת משיב נבונים ח״ב סימן כה) חקר כנ״ל והביא שמהביאור הלכה משמע שיש לאסור משום סחיטת השיער לחוד. וכן מהפרי מגדים (סימן תקיא א״א סק״ח) שאסר רחיצה גם ביום טוב שאין בו איסור הוצאה משמע שיש לאסור אף אם אין את כל הטעמים יחדיו. וכן מבואר בספר קצות השלחן לרב חיים נאה (סימן קלג בבדי השולחן סעיף ח) שהמהרי״ל נקט שלשה טעמים ומשום סחיטה לחוד לא אסר המהרי״ל כלל, ובב״י הביא להקל בטבילת אשה בשבת וכתב שחשש סחיטת השיער אינה כלום. ולכן היה נראה לע״ד שהמיקל להכניס גופו ללא שערותיו למים לא הפסיד. עוד דנו הפוסקים בשערות בית הערוה אם גם הם בכלל שערות שיש בהם איסור שמא יסחוט, דבספר תורת שבת (סימן שכו הערה ג) ציין שכיון שלמדנו שמותר לשטוף את שיער הזקן ואין חוששים שמא יבוא לסחוט, עולה שגם אין בשיער בית הערוה חשש סחיטה, ולכן רצה להתיר לרחוץ, וסיים לאסור משום טעמים שלא שייכים בבריכה פרטית.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il