בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות ומעלה, אך רשאי לרחוץ בהם אברים אברים, וכגון פניו ידיו ורגליו או שאר אברים, ובלבד שלא ירחץ בהם רוב גופו. והאשכנזים מחמירים שלא להיכנס למים אפילו אם הם קרים. איתא בגמרא (שבת לט, ב): "חמין שהוחמו מערב שבת, למחר רוחץ בהן פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו", וזה נקרא גזירת הבלנים, שהיו הבלנים מחממים מים בשבת ואומרים שמערב שבת הוחמו, וכשראו זאת חכמים אסרו להתרחץ במים חמים מכל וכל, ובכך מנעו מהם להחם מים. חלקו הראשונים בטעם הגזירה אם גזרו מפני שהיו מחממים מים בשבת, וכדברי הרמב״ם (פרק כב מהלכות שבת ה״ב): ״מפני מה אסרו חכמים ליכנס במרחץ בשבת? מפני הבלנים שהיו מחמין בשבת ואומרים מערב שבת הוחמו. והרשב״א (שבת מ, א) והר״ן (שבת יח, ב) הקשו על זה שהרי לא נחשדו ישראל לחלל את השבתות במזיד, ולכן סברו שהגזירה היתה משום שהיו נותנים עצים מבערב סמוך לחשיכה והיו מתבערים והולכים כל השבת, וחששו חכמים שמא יבוא הבלנים לחתות בגחלים בשבת. ובשולחן ערוך (סימן שכו ס״א) כתב: ״אסור לרחוץ כל גופו אפילו כל איבר ואיבר לבד, אפילו במים שהוחמו מערב שבת, בין אם הם בכלי בין אם הם בקרקע. ואפילו לשפוך המים על גופו ולהשתטף אסור אבל מותר לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו (רמ״א- או שאר אברים כל שאינו רוחץ כל גופו). והני מילי בחמי האור אבל בחמי טבריה מותר לרחוץ אפילו כל גופו יחד, ואין צריך לומר בצוננין״. וחום המים שנאסרו הם שלשים ושבע מעלות צלזיוס (אור לציון ח״ב עמוד רנא), ובפחות מזה הם נחשבים כפושרים ורשאים בני עדות המזרח להיכנס בהם בשבת. לעומת זאת, האשכנזים נהגו לאסור לרחוץ את גופם אפילו במים קרים, וכמו שכתב המגן אברהם (סימן שכו סק״ח), הובא במשנה ברורה (סימן שכו ס״ק כא), ונתן טעם משום שמצוי לבוא לידי סחיטת שיער ועוד כמה חששות.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il