ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
בתחילת הפרשה מתגלה מידת החסד של אברהם אבינו במלוא עצמתה. אברהם אבינו אינו עושה חסד מפני שכך צווה, וגם לא משום שהוא מבין באופן שכלי שראוי וטוב לעשות חסד עם הבריות. אברהם אבינו הוא אוהב חסד, החסד אצלו הופך לטבע בריא, עד כדי כך שכאשר אין הוא עושה חסד הוא מרגיש שלא בנח, הוא מחפש היכן ניתן לעשות חסד, רודף חסד, ולכן, גם בהיותו כואב מחמת המילה, אין הוא נרתע מן השמש הקופחת בחוץ, ויוצא הוא לתור אחר אורחים אשר יזכוהו לעשות עימם חסד. על רקע זה, ברור מאליו כי לא יוכל אברהם אבינו להשלים עם גזירת החורבן של סדום, למרות שאנשיה רעים וחטאים. מידת אהבת החסד הטבועה בו דוחפת אותו למסור נפשו להגנת יושבי סדום, וללימוד זכות עליהם.
יצחק וישמעאל
"ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק " 1 . וברש"י שם מפרש - "לשון עבודה זרה... דבר אחר, לשון גילוי עריות... דבר אחר לשון רציחה". בכתוב, לא מבואר שורש העימות בין יצחק לישמעאל, לא ברור על מה נפל הויכוח ביניהם. אולם, מדברי שרה-"כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" 2 , יכולים אנו ללמוד כי הויכוח נפל על עניני ירושת אברהם אבינו. ישמעאל, כבכור, טוען לזכות יתר בנכסי אברהם, ובעיקר, בירושת הארץ. טענה זו גורמת לשרה לדרוש מאברהם במפגיע, באופן בלתי מתפשר - "גרש האמה הזאת ואת בנה" 3 . דרישה זו, גורמת צער רב לאברהם 4 , איש החסד, אוהב הבריות החפץ להיטיב לכל בניו באופן שוה, מבלי להפלות אף אחד מהם. אברהם אינו ממהר להיענות לדרישת שרה, אולם כאן באה ההכרעה האלוקית - "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" 5 . הגדרת התפקידים בין בני אברהם אבינו צריכה להיות ברורה: יצחק הוא ממשיך דרכו של אברהם, עליו מוטלת עבודת הקודש של המשך המגמה האלוקית בעולם. ישמעאל, בן האמה, נועד לסייע ליצחק למלא את תפקידו. כאשר יש בלבול בתפקידים וישמעאל דורש לעצמו זכויות שוות בירושת אברהם אין ברירה, כי אם: "גרש את האמה הזאת ואת בנה". מעשה אבות סימן לבנים, גם לנו, כבני אברהם אבינו, מכיון שירשנו ממנו את תכונת אהבת החסד הגדולה שניחן בה, קשה לעכל את הציווי - "גרש את האמה הזאת ואת בנה". ואף-על-פי כן, צריך שיהיה לנו ברור כי למן הרגע שבו יש נסיון של ישמעאל לחרוג מתפקידו המקורי, ולדרוש שויון זכויות בירושת זכותו של אברהם אבינו בארץ הקודש, חל עלינו הציווי האלוקי לשמוע בקול שרה אמנו - "גרש"!
נסיון העקידה
עלינו להבין מה היה הקושי הגדול שבניסיון העקידה. במהלך ההיסטוריה, עדים אנו למקרים רבים בהם מסרו אנשים נפשם, ואת כל היקר להם על-מנת לקדם רעיונות שבהם הם האמינו. אם-כן במה רב כוחה של עקידת יצחק מכל אותם מקרים? מדוע דווקא אברהם אבינו נתייחד ופורסם על עמידתו בניסיון העקידה?
התשובה לשאלות אלו נעוצה בשני הבדלים מרכזיים המבדילים בין כל הדוגמאות למסירות נפש לצורך העמדת רעיונות נשגבים שהיו במהלך ההיסטוריה, לבין עקידת יצחק:
א. משמעות העקידה - כאמור, במהלך ההיסטוריה מסרו אנשים נפשם לצורך קיום רעיונות בהם האמינו, אולם בעקידת יצחק נדרש אברהם למסירות נפש הפוכה לגמרי. העקידה מסמלת עבור אברהם בדיוק את ההפך מכל הרעיונות שדגל בהם ושהטיף להם במשך כל חייו. היא ביטוי להיפך הגמור מאהבת חסד, ואהבת הבריות שאפיינו כל-כך את אברהם אבינו. אברהם אבינו נדרש אם-כן להקריב את היקר לו מכל לא עבור קיום רעיון שבו הוא דוגל, אלא הוא נדרש להקריב את היקר לו מכל תוך רמיסת הערכים המקודשים לו ביותר 6 . דרישה זו הינה קשה ביותר עבור אברהם אבינו, ולכן צוין אברהם לשבח מיוחד על עמידתו בנסיון העקידה.
ב. משמעותו של יצחק עבור אברהם - עבור אברהם אבינו, יצחק הוא הרבה מעבר לבן, יצחק הינו ההבטחה היחידה שיש לאברהם להמשך וקיום מורשתו הרוחנית, דרך שעמל עליה מאה שנה עד הולדת יצחק, ועליה חינך את יצחק בנו, כממשיך דרכו. באין ממשיך, עומד כל מפעלו הרוחני של אברהם אבינו בסכנה. בעקידה אם-כן, נדרש אברהם לא רק למסור את בנו, אלא לסכן את המשך קיום מורשתו הרוחנית. שוב, בניגוד לכל מוסרי הנפש עבור קיום הרעיונות בהם דגלו, נדרש אברהם למסור את היקר לו מכל, ובכך לסכן את קיום דרכו הייחודית אותה סלל, ועליה חינך כל חייו.
על אף הקשיים העצומים הנזכרים, עומד אברהם אבינו בניסיון העקידה. לא רק שהוא מציית לצו האלוקי, אלא הוא מזרז עצמו לקיים את הצו בשמחה ובהידור - "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו... ויבקע עצי עולה" 7 . את ההכנות לקיום המצווה אין אברהם אבינו מטיל על אחרים, הוא משכים בבוקר לעשותן בעצמו , ואינו ממתין לביקוע העצים במקום המיועד לעקידה, מתוך תקוה שאולי ישתנה רוע הגזירה. ולעומתו, בנו, תלמידו הגדול יצחק אבינו, עולה תמימה שלא יצא מעולם מארץ ישראל, בן שלושים ושבע היה בעת העקידה 8 , ולמרות זאת, לא מנע עצמו מלמסור נפשו עבור קיום רצון בוראו, ומביא עצמו לידי לזהות מוחלטת בין הרצון האישי שלו לרצון האלוקי.
^ 1 בראשית כ"א, ט'.
^ 2 שם, שם, י'.
^ 3 שם.
^ 4 "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" - שם, שם, י"א.
^ 5 שם, שם, י"ב.
^ 6 ראה בדברי הגר"א בפירוש קול אליהו על התורה, סוף פרשת לך-לך, שכתב מעין רעיון זה על ניסיון ברית המילה, ומשליך רעיון זה גם על ניסיון העקידה.
^ 7 בראשית כ"ב, ג'. ראה גם: בראשית רבה נ"ה, י"א; עולת ראי"ה על פס' זה, עמ' פז.
^ 8 ע"פ בראשית רבה נ"ו, י"א.
^ 2 שם, שם, י'.
^ 3 שם.
^ 4 "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו" - שם, שם, י"א.
^ 5 שם, שם, י"ב.
^ 6 ראה בדברי הגר"א בפירוש קול אליהו על התורה, סוף פרשת לך-לך, שכתב מעין רעיון זה על ניסיון ברית המילה, ומשליך רעיון זה גם על ניסיון העקידה.
^ 7 בראשית כ"ב, ג'. ראה גם: בראשית רבה נ"ה, י"א; עולת ראי"ה על פס' זה, עמ' פז.
^ 8 ע"פ בראשית רבה נ"ו, י"א.
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
