ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" אמרו חז"ל: "כל מקום שנאמר אלה, פסל את הראשונות, ואלה- מוסיף על הראשונות, מה הראשונות מסיני, אף אלו מסיני" (רש"י), לכאורה מה בא להשמיענו, פשיטא שכל התורה מסיני, כמו שאמרו חז"ל על השמיטה "שכל פרטותיה ודקדוקיה מסיני", ומה הרבותא שגם המשפטים מסיני?
נראה שבא להשמיענו שגם המשפטים שהם סדר חיים חברתי, שיש בהם הגיון ושכל, ולכאורה אינם דומים לחוקי התורה, שאין להם טעם גלוי, גם הם מסיני. ויש בהם סודות אלקיים כמו חוקי התורה.
משפט- נמשל לאבנים טובות ומרגליות
מובא במדרש (שמ"ר ל, כב):
"משל לסוחר מבקש ללכת בדרך שמע שלסטים בדרך מה עשה לקח פרקמטיא שלו ועשאה אבנים טובות ומרגליות יצא לדרך ותפשוהו לסטים אמרו לו מה בידך אמר להם כלי זכוכית אמרו לו מכמה זו אמר להם שתים בסלע ושלש בסלע, אמרו זה לזה בשביל אלו אנו הורגים אותו הניחוהו, נכנס למדינה התחיל פותח הגלוסקאות וישב למכור נכנסו אותן הלסטים וראו אותו יושב ומוכר א"ל בכמה זו אמר להם זו בעשרים זהובים וזו בשלשים אמרו לו אין אתה הוא שאמרת לנו בדרך שתים בסלע שלש בסלע אמר להם הן אלא אותה שעה הייתי במקום המות עכשיו אם אין אתם נותנין לי דמיה אין אתם נוטלין אותה, כך ישראל בעולם הזה מי שהוא עושה מצות אינו יודע מתן שכרן אבל לעולם הבא כשיראו מתן שכרן של מצות הם תמהים שאין העולם כולו יכול לקבל את השכר".
הנמשל הוא, שהמשפט נראה בעיני אדם כ"כלי זכוכית", ואין להם ערך רב, שאינו אלא ענין של סדר חברתי, אבל חז"ל גילו לנו את סוד המשפט, שהוא חשוב מאד כאבנים טובות ומרגליות, ואשר עתיד להתגלות לעתיד לבוא, אז נראה עד כמה יש בו סוד תורה אלקית המכוונת אותנו לתקן עולם במלכות ש-די.
הקב"ה מקיים את המשפטים
על פי זה יובן המדרש הבא (שמו"ר ל, ו):
"ואלה המשפטים, הה"ד (תהלים קמז) מגיד דבריו ליעקב אלו הדברות, חוקיו ומשפטיו לישראל אלו המשפטים לפי שאין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, מדת ב"ו מורה לאחרים לעשו' והוא אינו עושה כלום והקב"ה אינו כן אלא מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמור".
המדרש הזה יש בו בודאי מסודות התורה, כי כיצד אפשר להבין שהקב"ה מקיים מצוות, מי יכול לצוות אותו לעשות? אמנם מכמה דוגמאות המובאות בחז"ל שהקב"ה מקיים מצוות משמע שזה מידה כנגד מידה למצוות שישראל מקיימים. (כמו תפילין דמרי עלמא, שבהם כתוב "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" כנגד תפילין של ישראל שבהם נאמר "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד").
ולפי זה גם המשפטים של הקב"ה הם מידה כנגד מידה כאשר ישראל מקיימים את המשפטים למטה לשם שמים, גם הקב"ה מקיים משפטיו עם ישראל, ומקיים את המחויבות שלו כלפיהם. כמו שאמרו חז"ל ש"אם יש דין למטה אין דין למעלה" כלומר אם אנו שומרים על המשפט אזי הקב"ה מזכה אותנו בדין, ומלמד עלינו זכות. והנה אם הקב"ה מקיים את המשפט משמע שגם המשפט שאנו מקיימים הוא משפט אלקי שמשמעותו מעבר למה שאנו מבינים בהגיוננו. וכך אומר במדרש (שמ"ר ל, יד) "נתן הקב"ה משפט לזקני ישראל, כשם שסנהדרין יושבת במרום לפני אלקים". היינו שאנו שופטים משפט ששורשו בשמי מרום אצל מלאכי השרת. ומהמשך המדרש שם נראה שכאשר אנו עושים משפט, גם הקב"ה עושה משפט ודן את אומות העולם ופורע מהם את אשר עשו לישראל.
שתשים סנהדרין אצל מזבח
ולפי זה יובן מה שדרשו חז"ל מסמיכות הפרשיות ל"ואלה המשפטים" שבא ללמד אותנו ש"תשים סנהדרין אצל המזבח" (רש"י) דרשה זו נאמר כתוספת לדרשה שלפניה "ואלה המשפטים" - מוסיף על הראשונות שגם הם מסיני. נראה שדרשות אלו משלימות זו את זו שכיון שהמשפטים הם תורה מסיני, לא תמצא אותה אצל החכמים שאינם מתקשרים אל הקדושה, ולכן נצטווינו לסמוך את הסנהדרין אצל המזבח.
המשפטים נתנו למשה רבינו
מובא במדרש (שמ"ר ל, ד) ג' דברים נתן משה נפשו עליהם ונקראו על שמו, ואלו הן: ישראל והתורה והדינים וכו'".
נראה לומר שרק מי שמצטער על התורה, ועל ישראל כאחד, הוא זוכה שהמשפטים יקראו על שמו, שכן התורה באה לצורך ישראל, וישראל נבראו כדי לקיים את התורה, ולכן צריך מסירות נפש לשניהם כדי שיהיו משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. פעמים שחייבים לעקור דבר מן התורה בהוראת שעה כדי שהדברים יתקיימו אצל ישראל, (למנוע עגונות וכדומה), ופעמים להפך שמחמירים עם ישראל כדי שהתורה תתקיים על ידם.
וכאשר לא נמצאים אנשי סגולה, בעלי ד' מידות הנדרשות משופטי ישראל, העצה היא להתבטל לבחינת משה רבנו, ולשאוב מכוחו את אמיתה של תורה. "א"ל הקב"ה (למשה) נתתי לך את המשפט ולאחרים מינת, ואינן יודעין! לך ולמדם, שנאמר: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם".
ונקרב בעל הבית אל האלהים
"ונקרב בעל הבית אל האלה-ים פירשו חז"ל "אל-הים" דיינים מומחים שנסמכו איש מפי איש עד משה רבנו. והנה הרמב"ן (שמות כא, ו) אומר שהכונה כאן היא כפשוטו לאלקים "לרמוז כי האלקים יהיה עמהם בדבר המשפט הוא יצדיק והוא ירשיע, וזהו שאמר:אשר ירשיעון אלקים, וכך אמר משה כי המשפט לאלקים הוא וגו'" הרמב"ן כאן הוא לשיטתו בהסברו לדין "כאשר זמם ולא כאשר עשה", דלכאורה קשה אם "כאשר זמם" נענש, "כאשר עשה" מגיע לו עונש לא כל שכן? ומפרש הרמב"ן שאם כבר הענישו בי"ד את הנידון כנראה מגיע לו עונש זה בידי שמים וגלגלו שבית הדין יחייבו בעונש זה, ולכן אין מענישים את העדים. חדש לנו הרמב"ן שאפילו טעות שעשו הדיינים גם היא מכח אלקים הניצב בעדת א-ל.
ובספר החינוך למד מהאזהרה בתורה "אלקים לא תקלל" שני לאווין אסור לקלל את הדיין, ואסור לברך את השם. ויש למוד מכאן שיש כאן שנים שהם אחד, הדין מיצג את האלקים, וכאשר מקללים אותו כאילו "מברכים" את השם.
מכל זה אפשר להבין מדוע נאמר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - ולא לפני עכו"ם", אפילו אם הם פוסקים כדיני ישראל אסור לדון לפניהם. מפני שהם אינם מאמינים בה' וממילא השכינה אינה שורה בערכאותיהם, ולכן "משפטים בל ידעום",ונתן את המשפטים לישראל שאהבם "חוקיו ומשפטיו לישראל".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.

שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז לא לחכות להיות מלאך: לקדש את המציאות שלך
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב עופר אונגר, ר״מ בישיבת שעלבים, פותח את הערב (במקום ראש הישיבה, הרב מיכאל ימר, שלא יכול היה להגיע). הוא שואל למה דווקא ביום שבו רבי אלעזר בן עזריה פתח את שערי בית המדרש לכל תלמיד — גם למי ש״אין תוכו כברו״ — הוכרע שספר קהלת, המלא בסתירות, הוא ספר קדוש. משם, בעקבות רבי צדוק הכהן, למעמד הסנה: משה רוצה ״לסור״ לגמרי מכל המידות הרעות, והקדוש ברוך הוא עונה לו ״של נעליך״ — אי אפשר לשרוף הכל בבת אחת; המקום שאתה עומד עליו, כמו שהוא, הוא אדמת קודש. ובסוף, סיפור אישי: נער מתל אביב שהתחיל ללבוש ציצית, החבר׳ה שצחקו עליו, והמשפט שאמר לו הרב נריה ושינה לו את הדרך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז מלאכים ביום כיפור, בני אדם בסוכות — האתגר של דורנו
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ד״ר יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שואל שאלה שכל מי שעבר את החגים מכיר: אחרי אלול, ראש השנה ויום כיפור, האם סוכות — עם האוכל והטיולים — הוא נפילה? ותשובתו: דווקא סוכות הוא עליית המדרגה. כמו שהיה הרב דרוקמן אומר בסוף יום כיפור: ״יום שלם הייתם מלאכים. הגיע הזמן להיות בני אדם.״ בהמשך, סיפור מחדר ההמתנה לפני ניתוח: משפחה שלמה אומרת תהילים, ואז נכנסים שני רופאים גלויי ראש. ״זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה? שהדתיים יגידו רק תהילים?״ — הרופא שיגיד תהילים וילך לנתח, והמהנדס שיגיד תהילים וימציא את כיפת הברזל. זה האתגר הגדול שלקחנו על עצמנו: חיבור של קודש וחול, גם ביום שאחרי החגים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז סוכות הוא חג של חיבוק — חינוך בין אהבה לגבולות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
ראש ישיבת בני עקיבא הדרום, הרב דוד טברסקי, פותח בדיני חינוך של חג הסוכות: שמאי הזקן שסיכך מעל מיטת נכדו התינוק, הילד שחייב בלולב ״משיודע לנענע״, והריטב״א שקובע שגיל החינוך אינו אחיד — הוא תלוי במצווה ובילד. משם, בעקבות המשנה ברורה והרב קוק: החינוך מתחיל באווירה של הבית ובחינוך העצמי של ההורים. ואחר כך, החגים כדרכים של קשר: פסח הוא דיבור, שבועות נשיקה, הימים הנוראים מבט — וסוכות הוא חיבוק, שאינו בודק מי אתה ומה עשית. בסוף, הציפור של ר׳ זושא שצריכה שתי כנפיים, וחבטת הערבה בהושענא רבה: גבול, ומיד אחריו חסד. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ערן טמיר, ראש ישיבת אורות אשקלון, יוצא מגמרא תמוהה: למה המשיח נקרא ״בר נפלי״ — בן הנופל — ולמה מלכות בית דוד נקראת ״סוכת דוד הנופלת״? בעקבות המהר״ל, ״העדר קודם להוויה״: כל קומה חדשה נבנית רק אחרי שהמציאות הקודמת מפנה לה מקום. עם דוגמאות מהחיים — מהרווק שהופך לנשוי ועד מלכות שאול ודוד. ולמה דווקא סוכה ולא בית? בית שנפל ונבנה מחדש הוא בית חדש; סוכה נועדה מראשיתה להתפרק ולהיבנות שוב, ולכן גם בשעת נפילתה היא נשארת סוכה. המסר החינוכי: לא להיבהל מנפילות — לא בחיים הפרטיים ולא בחיי האומה, מאז שמחת תורה של לפני שלוש שנים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.










