ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות שלושת השבועות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
א.אין ללבוש בגדים מכובסים בתשעת הימים לאשכנזים, ובשבוע שחל בו תשעה באב גם לספרדים.
ב.על מנת להחליף בגדים בתקופה זו יש להכינם מבעוד מועד על ידי לבישתם. יש אומרים שצריך ללבוש בדרך הרגילה ויש מתירים ללבוש כמה בגדים אחד על גבי השני בו זמנית.
ג.מנהג רוב האשכנזים ללבוש בגדי שבת מכוסים ונקיים בשבת חזון וכן מנהג הספרדים. יש מחמירים שלא ללבוש בגדים מכובסים אפילו לכבוד שבת קודש.
א. הכנת בגדים לתשעת הימים או לשבוע שחל בו תשעה באב
ימי בין המצרים מחולקים לשתי תקופות. בתקופה הראשונה נוהגים מעט מנהגי אבלות ואילו בתקופה השנייה מחמירים יותר ונוהגים מנהגי אבלות רבים.
למנהג הספרדים, התקופה השנייה מתחילה ביום ראשון של השבוע בו חל תשעה באב. למנהג האשכנזים התקופה השנייה מתחילה מר"ח אב 1 .
אחד מסממני האבלות בתקופה השנייה הוא איסור כיבוס ולבישת בגדים מכובסים 2 .
על מנת להחליף בגדים בתקופה זו, יש להכינם מבעוד מועד, כלומר ללבוש אותם למשך זמן בו יהיה ניכר שאינם מכובסים, ובאופן זה אינם נחשבים יותר למכובסים שהרי כבר השתמשו בהם 3 .
בדרך ההכנה נחלקו הפוסקים. יש אומרים שניתן ללבוש כמה בגדים אחד על גבי השני ויש אומרים שאין לעשות כך אלא יש ללבוש כל בגד בפני עצמו כדרך הלבישה הרגילה 4 .
כל האמור עד כה הוא בבגדים החיצוניים, אמנם יש מגדולי הפוסקים שכתבו שבמקומות החמים כארץ ישראל יש להקל בבגדים הפנימיים (לבנים וגרבים) ומגבות ולהחליפם למכובסים לפי הצורך גם בלי להכינם לפני הימים האסורים 5 .
ב. לבישת בגדים מכובסים בשבת חזון
באיסור האמור לעיל ללבוש בגדים מכובסים בתשעת הימים, יש מקרים בהם ניתן להקל, כגון לצורך מצווה.
לדעת רמ"א אסור ללבוש בשבת חזון בגדי מכובסים, ולכן לשיטתו יש להכין בגדים אלו מראש. אמנם, כבר נהגו רוב האשכנזים כדעת הגר"א שאין לנהוג מנהגי אבלות בשבת חזון וצריך ללבוש בגדי שבת נקיים כבכל שבת רגילה.
לספרדים בודאי שמותר מאחר ועדיין לא התחיל 'שבוע שחל בו תשעה באב' 6 .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















