ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
אז היום יש יותר תקשורת, אך האם יש גם יותר התקשרות בין אנשים? האם כל האמצעים האלה מובילים לקשר פנימי יותר, להבנה בין זוגות ובין הורים וילדים, או להיפך - ליותר ריחוק?
כשרוצים להתקשר עם מישהו, צריכים לדבר בשפה שלו. אם הוא מדבר סינית ואנו עברית, הוא ישמע אותנו אך לא יבין ולא יתקשר אלינו. אבל שפה זה לא רק סינית או אנגלית, זה הרבה יותר מזה. כדי שנתקשר עם השני אנו צריכים לדבר על העניינים שחשובים לו, שקרובים ללבו, שאכפת גם לו מהם. לדוגמה, אבי היה כימאי. כאשר הוא נכנס לרבי ליחידות, הרבי דיבר עמו בענייני כימיה, ומזה הרבי עבר לענייני יהדות. עם מדען או מתמטיקאי, הרבי תמיד דיבר בעניינים שלהם.
יש משל לדבר: משפחה אחת מהקהילה שלנו נסעה לחופשה בהרים. אחד הילדים ראה עגל ורצה להכניס אותו לרפת. הילדים ניסו למשוך אותו, אבל הוא תקע שתי רגליים באדמה ולא זז. עברה שם אישה אחת, טבלה את האצבע שלה בכוס סוכר והכניסה לו לפה. העגל התחיל ללקק, וככה היא משכה אותו עם האצבע לרפת.
אתה צריך לתת לשני את מה שהוא צריך, והוא כבר יבוא לבד. לא צריך לדחוף אותו או לשכנע בכוח. רק תן לו הרגשה טובה.
צריך לדבר עם כל אחד מהמקום שלו, להבין במה הוא מתעניין. מה הוא אוהב ללמוד? יש אנשים שאוהבים פילוסופיה. יש כאלו שאוהבים גמרא עם קושיות ותירוצים, או דווקא רמב"ם או משנה. יש שאוהבים הלכה – אפשר להכניס הלכות מהחיים: מה אתה עושה אם מצאת אבידה ברחוב? אם ילד קטן מזיק, מי צריך לשלם? איך שלא יהיה, צריך למצוא מה מדבר אל השני, מה שייך לעולם שלו.
קרוב אליך (649)
הרב נחמיה וילהלם
233 - המפקד התאילנדי
234 - רוצים ולא יודעים איך? קבלו...
235 - הגדולה שבענווה
טען עוד
מה הרעיון? אתה צריך 'לתפוס' אותו בתחילה עם הדברים שמעניינים אותו, ואחר כך תגיע למה שאתה רוצה לדבר עליו. אחרי שהוא מתקרב ללימוד התורה, הקדושה של התורה מזככת אותו.
יש אצלנו יהודי שהגיע מברית המועצות. היום הוא חסיד ירא שמיים, אבל כשפגשתי אותו, הוא היה נגד היהדות לחלוטין. אנטי גמור. הוא סיפר לי שבתקופת השלטון הסובייטי, היה באוניברסיטה קורס חובה להוכיח שאין אלוקים, והוא זכה בפרס הצטיינות בקורס הזה. כשנפגשנו לראשונה, שאלתי אותו אם הוא יהודי והוא אישר שכן. שאלתי אותו אם הוא יודע את ההיסטוריה של היהודים, והוא מאוד התעניין והסכים ללמוד בתנאי שלא נלמד בכלל תורה.
הוא היה מגיע כל שבוע, וישב באופן הפגנתי בלי כיפה. סיפרתי לו על אברהם אבינו, יצחק, יעקב, וכל ההיסטוריה של עם ישראל. מדי פעם הייתי מכניס שם איזה רעיון, אבל השתדלתי לא לדבר "תורה" – רק "היסטוריה". הוא הקשיב ברוב עניין, ואחרי כמה שיעורים אמרתי לו, "אנחנו מדברים כל הזמן בעל פה, אולי נלמד מהספר?". הוא שאל אותי "איזה ספר?", ואמרתי: "ספר התורה, שם זה כתוב". הוא הסכים, ובכל שבוע הגיע ללמוד, עדיין בלי כיפה. אמרו לי: "תגיד לו שלפחות ישים כיפה!", אבל ידעתי שהוא יברח אם אומר לו משהו.
אחרי שנה הוא החליט שהוא רוצה להתחיל לקיים מצווה אחת. הצעתי לו תפילין, והוא קיבל. אחרי כמה זמן נולד לו בן, והוא ביקש ממני שאהיה הסנדק. אמרתי לו, "אני נורא רוצה, אבל אם אתה רוצה שאהיה סנדק, האוכל צריך להיות כשר". הוא ערך את הברית בבית, והסכים להכשיר את המטבח. לאט לאט הוא התרגל לאכול כשר. הוא עבד בבנק, והיה שם חדר אוכל בו כולם אוכלים ביחד. אז הוא הביא אוכל מהבית ואמר לכולם שיש לו בעיות בבטן, והרופא רשם לו דיאטה מיוחדת. פעם מישהו הסתכל לו בצלחת וראה שיש לו שם לחם רגיל, כמו שכולם אוכלים. אז הוא התחיל להתפתל, "לא, לא, זה באמת לחם מיוחד...". לקח לו עוד כמה שנים עד שהוא התחיל לחבוש כיפה, והרגיש שהיא בוערת לו על הראש... אחרי שנים רבות הוא אמר לי: "אם אז היית מבקש ממני לשים כיפה, בחיים לא הייתי מסכים". המפתח שלנו היה היסטוריה. לכל אחד יש מפתח שלו, אנו צריכים לחפש אותו.
מצד שני, פעם למדתי עם מישהו כל מיני נושאים ביהדות, אך לא דיברתי עמו הרבה על מצוות מעשיות. חששתי שזה ילחיץ אותו. ופעם בהתוועדות, כשהלבבות נפתחו, הוא אמר לי: "למה אתה לא אומר לי שצריך לשמור שבת? למה אתה אף פעם לא מדבר איתי שצריך להכשיר את המטבח? שאני צריך להכניס דיני טהרה בחיי המשפחה שלי?". מה אומר לכם, החכמה היא להכיר את האדם שעומד מולנו, לדעת מהם הפתחים שלו ומהי השפה שלו, ושם להיכנס. באוהל של אברהם אבינו היו ארבעה פתחים, הוא דיבר ופתח דלת לכל אחד לפי השפה שלו.
עוד עצה חשובה: הרבי הרש"ב כתב שכל אחד צריך לחשוב כל יום חצי שעה איך לחנך את הילדים שלו. זה דבר נפלא! לא שצריך לחנך חצי שעה, אלא לחשוב איך לחנך. להתבונן על הילד שלנו, מה מדבר אליו, מה חשוב לו. מה גורם לעיניים שלו להתנוצץ ומה חס ושלום סוגר אותו. ואחרי ההתבוננות הזאת צריך להכין תכנית עבודה.
כך בקירוב יהודים: צריך לחשוב על מה לדבר. כדאי מאד לאסוף ולכתוב התוועדויות, סיפורים ורעיונות יפים. כשהיינו בישיבה, אחרי התוועדויות היינו רושמים את הסיפורים בנקודות, ואחרי כמה חודשים היו לנו הרבה סיפורים. תכתוב הכל! אותו סיפור יכול לשמש אותך לשלושה או ארבעה רעיונות שונים. היום אנשים לא יכולים לשמוע יותר מעשר דקות־רבע שעה של תוכן רעיוני. אז אתה מכניס פה סיפור ושם סיפור, וכך תוכל להחיות את השיחה ולחדור ללב שלו. הרבה פעמים הוא יזכור את הרעיון דווקא על ידי הסיפור או הבדיחה שסיפרת. אך אל תבזבז תחמושת סתם להבל ולריק - תמיד תחבר את המסר לסיפור ולבדיחה.
לפעמים קשה להגיע לאנשים. יש יהודים שלא רוצים לדבר על יהדות. דבר ראשון צריך לדעת שזה סימן שהם קשורים מאוד ליהדות. אם בני זוג באים ומתחילים להתלונן ש"הוא אמר לי כך" ו"היא עשתה לי כך", והם כועסים אחד על השני, דבר ראשון צריך לומר להם: "טוב מאוד! זה סימן שיש לכם קשר עמוק ולכן אכפת לכם מה שכל אחד אומר לשני".
במצב שתיארנו עליך לדבר על הכל, חוץ מיהדות. תיצור איתו קשר אישי, תאהב אותו, והוא יתקשר אליך. לפני כמה זמן עשו כינוס של כארבעים שלוחים שעוסקים בהפצת היהדות בקרב צעירים וסטודנטים. המנחה ביקש מכל אחד לומר את שמו ומקום שליחותו ובמילה אחד להגדיר מהי אצלו שליחות. שליח אחד אמר שאצלו שליחות זה להיות "פרזיט". והוא הסביר: פרזיט זה אחד שחושב רק על עצמו, אצלי שליחות זה רק לתת ולתת בלי לחשוב בכלל על לקבל, אז אני מתמקד רק במה שאני צריך לעשות ולא במה שהשני צריך... שליח אחר אמר שאצלו שליחות זה "מהפכות". שליח אחר אמר שאצלו שליחות זה "אהבה".
אחרי שהתקשרתם תוכלו לדבר על הדברים החשובים באמת. כשהתחלתי את השליחות שלי, היו מקומות שהיה קשה מאוד להיכנס אליהם. אז אמרתי להם שאני כותב מאמר על מצב היהדות בחוץ לארץ, נכנסתי לשם עם מחברת ועיפרון והתחלתי לשאול אותם שאלות. "כמה שנים אתה חי פה? למה אתה הכי מתחבר ביהדות? מהי היהדות בשבילך? כמה יהדות אתה חושב להעביר לילדים שלך? אוו, זה מאוד מעניין מה שאמרת, אתה יכול להרחיב קצת?". אתה אומר איזה וורט, הוא עונה לך, ואז אתה שואל אותו: "באמת מעניין, מה לדעתך היה 'עץ הדעת' - תפוח? איזה חטא כבר יכול להיות מתפוח?..." ולאט לאט אתה מדליק את הניצוץ שבו. גם מאוד חשוב לדבר על השורשים שלו, בוודאי יש איזה רב או צדיק במשפחה שלו, ואז תחפש חומר עליהם, תקבע איתו שיעור בספרים שלהם. זה עובד נפלא!
אי אפשר לתכנן. צריך לחשוב על זה בזמן אמת. בהתחלה זה הולך קשה ועם הזמן לומדים ומשתפרים. אם יש איזה וורט או סיפור יפה, אתה מספר לו את הסיפור הזה. אל תשאל אותו: "רוצה להניח תפילין?", אלא: "הספקת כבר להניח היום תפילין?". ככה אתה נותן לו את האפשרות לצאת מזה, כדי שהוא לא יענה לך "לא". מקסימום יגיד כן, אולי הוא כבר הניח... כשאתה מזמין אותו להניח תפילין אתה לא רוצה רק את המצווה, אלא את האדם. יכול להיות שהצלחת לגרום לו להניח תפילין אבל לא התחברת אליו, אז הפסדת אותו.
בהלכה יש כלל שאסור להיכנס סתם לחנות ולשאול מחירים אם אין לך כוונה לקנות. זה נקרא "גניבת דעת". אבל בימינו זה מותר, למה? כי המוכר רוצה שיכנסו אליו לחנות אפילו שלא יקנו, בגלל שתי סיבות. דבר ראשון, ככה החנות שלו נראית מלאה יותר. ושנית, גם אותו אדם – היום הוא רק נכנס ומחר הוא יקנה. יש אחד שאתה יודע שהוא לא יקנה, לפי האף אתה רואה שאין לו שקל, ובכל זאת תשקיע בו – אולי תפסיד עסקה, אבל תרוויח קליינט. וזה נכון בכל דבר בחיים, גם בהפצת היהדות. תזמין אותו לשיעור גם אם הוא לא יבוא. הוא יהנה שאתה רוצה עמו קשר, באותו רגע שהוא שומע על שיעור תורה או על פעולה אחרת. לרגע אחד הוא קרא מסרון מהנשמה.
אם שואלים אותך שאלה, אל תנסה לבלף. זה בסדר לומר "שאלה טובה, אני לא יודע". תגיד שלקראת השיעור הבא תבדוק, ובאמת לך תבדוק ותענה. ואם ייקח עוד הרבה זמן עד שתיפגשו, תתקשר אליו ותמסור לו את התשובה. הוא מרגיש שאתה מתייחס אליו ברצינות, ושאלה שלו היא שאלה טובה ומילה שלך היא מילה. אתה מתקשר אליו, ודרך התקשורת נוצרת התקשרות.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו בצד של החזקים!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
