ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אבא, באו לקחת אותך!

דף הבית בית מדרש מדורים קרוב אליך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר א תשע"ו

אבא, באו לקחת אותך!

גליון 111



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

כשחוקרים האם יש חיים בכל מיני כוכבים, מחפשים קודם כל מים. מים הם סמל לחיים, כמו שאומרים "מים חיים". העולם מורכב משני שליש מים, האדם עשוי משני שליש מים, הוא מוקף מים ברחם אימו לפני שהוא נולד, וגם הבריאה היתה בתחילתה בעיקר מים – "רוח אלוקים מרחפת על פני המים". ביום השני לבריאה הובדלו המים שמעל הרקיע והמים שמתחת הרקיע.
בתניא מבואר שמים מרמזים לתענוגות, והעולם הזה נברא כדי להתענג על ה'. הקדוש ברוך הוא יצר שני סוגי תענוגות, תענוג אחד לחיים ארציים – לאכול, לשתות, לישון, להשיג אגו וכבוד, אלה הם המים שמתחת לרקיע. במים האלה נכלל גם התענוג של אמנות, שירה, נגינה או ציור. ויש תענוגות אלוקיים – להתפלל, לעסוק בתורה ובמצוות, אלה הם המים שמעל הרקיע.
ככל שהתענוג ארצי יותר, הוא עוצמתי פחות, ולהפך: ככל שהוא נוגע יותר עמוק בנשמה, העוצמה שלו גדלה. חז"ל מספרים שפעם אחת נכנסו ארבעה חכמים לפרדס, כלומר עלו לעולמות עליונים. רבי עקיבא הזהיר אותם מראש: "כשתגיעו למקום אבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים". למה הוא התכוון? כשאתה מגיע לאבני שיש הטהור, הכוונה היא שהגעת לדרגה גבוהה באלוקות, תראה שם שני סוגים של מים – ארצי ורוחני, אך היזהר מלחשוב שהם באמת שניים! אל תאמר "מים, מים" כי השורש של המים שלמעלה ושלמטה הוא אותו שורש. גם כשאתה נמצא במים העליונים, בדבקות עם הקדוש ברוך הוא, אל תחשוב שאתה יכול להישאר שם. יש לך משימה, לרדת למים שלמטה. עיקר העבודה שלנו היא לגלות את האלוקות במים שלמטה, לגלות שגם העניינים הגשמיים צריכים להיכלל במים שלמעלה.
היה חסיד אחד בשם מוטל קוזלינר ז"ל. פעם הוא נכנס ליחידות אצל הרבי, וכשיצא משם ראו אותו הולך מוטרד בפרוזדור. שאלו אותו ממה הוא מוטרד, חשבו שזה בטח עניין אלוקי, שהרבי ענה לו על איזה עניין בחסידות והוא לא מצליח להבין. אך ר' מוטל סיפר שהרבי דיבר איתו על כל מיני דברים, ובין היתר שאל אותו אם הוא כבר קנה מתנה לאשתו. ר' מוטל אמר שלא, והרבי אמר לו שכאן באמריקה יש הרבה בגדים, וכדאי לקנות לה בגד, ולכן עכשיו הוא מוטרד מאוד. הוא היה כל־כך פרוש מהעולם הזה ולא ידע אפילו לקנות בגד.
אחד החסידים הציע לר' מוטל עזרה: החסיד ילך עם אשתו לקנות מתנה לאשתו של ר' מוטל. היתה לו רק שאלה, איזה מידה לקנות לה? הסתכל עליו ר' מוטל החסיד, ולא הבין את השאלה – "מה זאת אומרת? היא כולה מידת החסד!". הוא היה כל־כך רחוק מהעולם הגשמי, הוא לא ידע בכלל מה זה מידות בבגדים. אחרי זמן מה הוא החליט ללכת בעצמו לקנות חלוק והתקשר לארץ כדי לשאול אותה. הבחור שרצה לעזור לו אמר שהוא ילך לקנות, אבל ר' מוטל התעקש: מה פתאום, אני הולך!
ר' מוטל שהיה כולו במים עליונים הבין שצריך לרדת למים תחתונים. אך גם להיפך, אם יש לך מים תחתונים צריך להעלות אותם למים העליונים. אם בחור מרגיש, למשל, שיש לו חוש בענייני העולם הזה, שהוא נהנה מאוכל טוב ולא מתפילה, איך נרומם אותו? נאמר לו הפוך – יש לך חוש לענייני העולם הזה, סימן שאתה יכול לגלות אלוקות אפילו בהם.
הרב יונתן זקס (שכותב ב'קרוב אליך') היה הרב הראשי של בריטניה. יום אחד התקשרו אליו ממשרד ראש הממשלה הבריטי דאז, ג'ון מייג'ור, ואמרו לו שראש הממשלה רוצה להזמין אותו לארוחת צהרים פרטית. הוא כמובן וידא שהארוחה כשרה, אך הודיעו לו שאצל הנוצרים, להבדיל, נוהגים שלפני הסעודה אחד הסועדים אומר ברכה. ראש הממשלה מבקש שהפעם הרב זקס יאמר את הברכה היהודית. מגיע הרב זקס לסעודה, אך לדאבונו הוא רואה שהשולחן ריק לגמרי. אצל הגויים נוהגים להביא את האוכל רק לאחר הברכה, כך שהרב זקס לא יכול היה לברך שום דבר – לא 'המוציא' ולא 'שהכל נהיה בדברו', כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. פתאום הוא ראה בצד, שולחן קטן מזהב, שכל תכליתו לתרום לעיצוב האווירה, אך מונחים עליו אשכולות ענבים. הוא לקח את האשכול ואמר: "אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על האוכל", בירך 'בורא פרי העץ' והכניס לפה. הנוכחים לא הבינו מה קורה פה. ראש הממשלה שאל, והרב זקס ענה לו: "כבוד ראש הממשלה, עם ישראל קיבל במהלך הדורות המון הבטחות מאומות העולם שיתנהגו איתנו יפה, מהאו"ם, מכולם. אבל בדרך כלל ההבטחות לא מתקיימות, והדבר גרם לאמונה שלנו להיחלש. לכן מאז, אנחנו מברכים רק כשיש לנו אוכל מול העיניים, אחרת אנחנו לא מאמינים. לך, אדוני ראש הממשלה, יש אמונה יותר חזקה, אתה מאמין שאפילו כשאין כלום - האוכל יבוא...".
הוא כמובן אמר את זה כהלצה. אך מה הטעם האמיתי לכך שלא מברכים אלא כשמחזיקים את המאכל ביד? אנחנו רוצים לקחת את המים התחתונים, את הגשמיות, ולהרים אותה לקדושה. דווקא כשהפרי העסיסי ביד וכל הגשמיות גורמת לך לתאווה, אתה עוצר, מברך את הקדוש ברוך הוא ומעלה אותו לקדושה.
הרבי אמר שעלינו לקרב גם את המים התחתונים, אלה שכל־כך רחוקים עד שאינם מכירים שום דבר ביהדות ובקדושה, ומצד שני להוריד את המים העליונים למטה. זה נכון לא רק בכלל ישראל אלא גם בנפש פנימה – כשאנו רואים שיש לנו כוחות נפש במים העליונים, אך יש לנו גם תאוות וחסרונות, עלינו להעלות את המים התחתונים, ולהוריד את המים העליונים.
באמריקה יש ארגון שנקרא "אלף". בין היתר הם הולכים לבקר אסירים יהודיים, מניחים להם תפילין, מחלקים ספרים ומנסים לחזק את הזהות היהודית שלהם. לפני שנים נסעו שני פעילים של הארגון לבית סוהר במיאמי – הרבנים ליפסקר וגרוסמן. בערך שלוש מאות קילומטר לפני מיאמי נגמר להם הדלק, והם עצרו בתחנה קטנה. באמריקה המרחקים בין עיר לעיר עצומים, ולכן יש אנשים שמחזיקים תחנת דלק במקומות מבודדים ושם הם חיים, זה הבית שלהם. לפתע יצא מהבית הזה אדם ענק, מתנשא לגובה של 2.20 מטר ורחב כמו גורילה. אחרי שהוא מילא להם דלק הוא חזר הביתה, אך כעבור רגעים אחדים הוא יצא שוב וביקש שיכנסו אליו הביתה. הרב ליפסקר חשש, הוא פחד שמא האיש הזה יהרוג אותם, אבל כחסידים שבוטחים בה' הם נכנסו. בתוך הבית ישב זקן על כיסא גלגלים. הוא שאל אותם מי הם ומאיפה באו, והם ענו: "אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש". כשהוא שמע את זה הוא פתאום השתנק, לא הצליח להתאפק ופרץ בבכי ארוך. כשהוא נרגע קצת, הם שאלו אותו מה קרה, והוא סיפר: "בשואה איבדתי סבתא, סבא, אבא ואמא, ואת כל האחים והדודים שלי. אני היחיד שנשאר בחיים. אחרי המלחמה באתי לאמריקה וגרתי בבורו־פארק בניו־יורק. היו שם בתי־כנסת והרבה דתיים, אך לא יכולתי לסבול את זה, רציתי רק להתנתק מיהדות. החלטתי לעבור למקום שהיה אז בלי יהודים – למיאמי. בהתחלה היה בסדר אבל אחר־כך גם שם פתחו בית־כנסת, בית חב"ד. בסוף החלטתי לקנות תחנת דלק מבודדת, שם אין שכנים, אין יהודים – שקט!".
"פעם אחת התעוררתי באמצע הלילה, לא הצלחתי להירדם. הדלקתי את הטלוויזיה והעברתי ערוצים. פתאום אני רואה איש מבוגר עם כובע שחור וזקן לבן, מדבר לפני אלפי חסידים באידיש. 'מאמע לושן' בטלוויזיה! הרגשתי כל־כך לא שייך, הרי כבר התנתקתי מזה, אבל עניין אותי מי זה, וראיתי כתובית 'הרבי מלובביץ'. פתאום אני רואה אותו בוכה – והוא אומר באידיש, 'הבטיחה התורה 'כי לא ידח ממנו נידח'. המשיח יבוא בקרוב, והוא יעבור אצל כל יהודי, יטלו בידו ויביא אותו לארץ ישראל. גם יהודי שרוצה להתנתק מעם ישראל ולברוח מהקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא ייקח אותו יד ביד",כ הוא דיבר בכזו חיוּת, ועל המקום החלטתי שאני חוזר לעם ישראל. למחרת בבוקר אמרתי לאשתי ולשלושת ילדי – "דעו לכם, אני רוצה לספר לכם שאני יהודי". הוא הסביר להם קצת מה זה אומר, וסיפר מה שהרבי אמר, שהמשיח יבוא לקחת את כל היהודים.
"אחרי שהבן שלי תדלק לכם את הרכב, הוא נכנס הביתה ואמר לי: 'אבא, באו לקחת אותך!'. לא הבנתי על מה הוא מדבר. 'אותם אנשים שאמרת לי שיבואו, הגיעו'. כשאתם נכנסתם שאלתי אתכם מי אתם, אמרתם שאתם חסידים של הרבי מלובביץ', זה גמר אותי". הם נשארו אצלו, לימדו אותו להתפלל, להניח תפילין והכשירו לו את המטבח. זה בדיוק מה שהרבי רצה – מים עליונים ירדו למטה, ומים תחתונים יעלו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il