ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בתניא מבואר שמים מרמזים לתענוגות, והעולם הזה נברא כדי להתענג על ה'. הקדוש ברוך הוא יצר שני סוגי תענוגות, תענוג אחד לחיים ארציים – לאכול, לשתות, לישון, להשיג אגו וכבוד, אלה הם המים שמתחת לרקיע. במים האלה נכלל גם התענוג של אמנות, שירה, נגינה או ציור. ויש תענוגות אלוקיים – להתפלל, לעסוק בתורה ובמצוות, אלה הם המים שמעל הרקיע.
ככל שהתענוג ארצי יותר, הוא עוצמתי פחות, ולהפך: ככל שהוא נוגע יותר עמוק בנשמה, העוצמה שלו גדלה. חז"ל מספרים שפעם אחת נכנסו ארבעה חכמים לפרדס, כלומר עלו לעולמות עליונים. רבי עקיבא הזהיר אותם מראש: "כשתגיעו למקום אבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים". למה הוא התכוון? כשאתה מגיע לאבני שיש הטהור, הכוונה היא שהגעת לדרגה גבוהה באלוקות, תראה שם שני סוגים של מים – ארצי ורוחני, אך היזהר מלחשוב שהם באמת שניים! אל תאמר "מים, מים" כי השורש של המים שלמעלה ושלמטה הוא אותו שורש. גם כשאתה נמצא במים העליונים, בדבקות עם הקדוש ברוך הוא, אל תחשוב שאתה יכול להישאר שם. יש לך משימה, לרדת למים שלמטה. עיקר העבודה שלנו היא לגלות את האלוקות במים שלמטה, לגלות שגם העניינים הגשמיים צריכים להיכלל במים שלמעלה.
היה חסיד אחד בשם מוטל קוזלינר ז"ל. פעם הוא נכנס ליחידות אצל הרבי, וכשיצא משם ראו אותו הולך מוטרד בפרוזדור. שאלו אותו ממה הוא מוטרד, חשבו שזה בטח עניין אלוקי, שהרבי ענה לו על איזה עניין בחסידות והוא לא מצליח להבין. אך ר' מוטל סיפר שהרבי דיבר איתו על כל מיני דברים, ובין היתר שאל אותו אם הוא כבר קנה מתנה לאשתו. ר' מוטל אמר שלא, והרבי אמר לו שכאן באמריקה יש הרבה בגדים, וכדאי לקנות לה בגד, ולכן עכשיו הוא מוטרד מאוד. הוא היה כל־כך פרוש מהעולם הזה ולא ידע אפילו לקנות בגד.
אחד החסידים הציע לר' מוטל עזרה: החסיד ילך עם אשתו לקנות מתנה לאשתו של ר' מוטל. היתה לו רק שאלה, איזה מידה לקנות לה? הסתכל עליו ר' מוטל החסיד, ולא הבין את השאלה – "מה זאת אומרת? היא כולה מידת החסד!". הוא היה כל־כך רחוק מהעולם הגשמי, הוא לא ידע בכלל מה זה מידות בבגדים. אחרי זמן מה הוא החליט ללכת בעצמו לקנות חלוק והתקשר לארץ כדי לשאול אותה. הבחור שרצה לעזור לו אמר שהוא ילך לקנות, אבל ר' מוטל התעקש: מה פתאום, אני הולך!
ר' מוטל שהיה כולו במים עליונים הבין שצריך לרדת למים תחתונים. אך גם להיפך, אם יש לך מים תחתונים צריך להעלות אותם למים העליונים. אם בחור מרגיש, למשל, שיש לו חוש בענייני העולם הזה, שהוא נהנה מאוכל טוב ולא מתפילה, איך נרומם אותו? נאמר לו הפוך – יש לך חוש לענייני העולם הזה, סימן שאתה יכול לגלות אלוקות אפילו בהם.
קרוב אליך (659)
הרב יהושע שפירא
193 - בין חגורה שחורה לגארטל
194 - אבא, באו לקחת אותך!
195 - טייסת במרפסת
טען עוד
הוא כמובן אמר את זה כהלצה. אך מה הטעם האמיתי לכך שלא מברכים אלא כשמחזיקים את המאכל ביד? אנחנו רוצים לקחת את המים התחתונים, את הגשמיות, ולהרים אותה לקדושה. דווקא כשהפרי העסיסי ביד וכל הגשמיות גורמת לך לתאווה, אתה עוצר, מברך את הקדוש ברוך הוא ומעלה אותו לקדושה.
הרבי אמר שעלינו לקרב גם את המים התחתונים, אלה שכל־כך רחוקים עד שאינם מכירים שום דבר ביהדות ובקדושה, ומצד שני להוריד את המים העליונים למטה. זה נכון לא רק בכלל ישראל אלא גם בנפש פנימה – כשאנו רואים שיש לנו כוחות נפש במים העליונים, אך יש לנו גם תאוות וחסרונות, עלינו להעלות את המים התחתונים, ולהוריד את המים העליונים.
באמריקה יש ארגון שנקרא "אלף". בין היתר הם הולכים לבקר אסירים יהודיים, מניחים להם תפילין, מחלקים ספרים ומנסים לחזק את הזהות היהודית שלהם. לפני שנים נסעו שני פעילים של הארגון לבית סוהר במיאמי – הרבנים ליפסקר וגרוסמן. בערך שלוש מאות קילומטר לפני מיאמי נגמר להם הדלק, והם עצרו בתחנה קטנה. באמריקה המרחקים בין עיר לעיר עצומים, ולכן יש אנשים שמחזיקים תחנת דלק במקומות מבודדים ושם הם חיים, זה הבית שלהם. לפתע יצא מהבית הזה אדם ענק, מתנשא לגובה של 2.20 מטר ורחב כמו גורילה. אחרי שהוא מילא להם דלק הוא חזר הביתה, אך כעבור רגעים אחדים הוא יצא שוב וביקש שיכנסו אליו הביתה. הרב ליפסקר חשש, הוא פחד שמא האיש הזה יהרוג אותם, אבל כחסידים שבוטחים בה' הם נכנסו. בתוך הבית ישב זקן על כיסא גלגלים. הוא שאל אותם מי הם ומאיפה באו, והם ענו: "אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש". כשהוא שמע את זה הוא פתאום השתנק, לא הצליח להתאפק ופרץ בבכי ארוך. כשהוא נרגע קצת, הם שאלו אותו מה קרה, והוא סיפר: "בשואה איבדתי סבתא, סבא, אבא ואמא, ואת כל האחים והדודים שלי. אני היחיד שנשאר בחיים. אחרי המלחמה באתי לאמריקה וגרתי בבורו־פארק בניו־יורק. היו שם בתי־כנסת והרבה דתיים, אך לא יכולתי לסבול את זה, רציתי רק להתנתק מיהדות. החלטתי לעבור למקום שהיה אז בלי יהודים – למיאמי. בהתחלה היה בסדר אבל אחר־כך גם שם פתחו בית־כנסת, בית חב"ד. בסוף החלטתי לקנות תחנת דלק מבודדת, שם אין שכנים, אין יהודים – שקט!".
"פעם אחת התעוררתי באמצע הלילה, לא הצלחתי להירדם. הדלקתי את הטלוויזיה והעברתי ערוצים. פתאום אני רואה איש מבוגר עם כובע שחור וזקן לבן, מדבר לפני אלפי חסידים באידיש. 'מאמע לושן' בטלוויזיה! הרגשתי כל־כך לא שייך, הרי כבר התנתקתי מזה, אבל עניין אותי מי זה, וראיתי כתובית 'הרבי מלובביץ'. פתאום אני רואה אותו בוכה – והוא אומר באידיש, 'הבטיחה התורה 'כי לא ידח ממנו נידח'. המשיח יבוא בקרוב, והוא יעבור אצל כל יהודי, יטלו בידו ויביא אותו לארץ ישראל. גם יהודי שרוצה להתנתק מעם ישראל ולברוח מהקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא ייקח אותו יד ביד",כ הוא דיבר בכזו חיוּת, ועל המקום החלטתי שאני חוזר לעם ישראל. למחרת בבוקר אמרתי לאשתי ולשלושת ילדי – "דעו לכם, אני רוצה לספר לכם שאני יהודי". הוא הסביר להם קצת מה זה אומר, וסיפר מה שהרבי אמר, שהמשיח יבוא לקחת את כל היהודים.
"אחרי שהבן שלי תדלק לכם את הרכב, הוא נכנס הביתה ואמר לי: 'אבא, באו לקחת אותך!'. לא הבנתי על מה הוא מדבר. 'אותם אנשים שאמרת לי שיבואו, הגיעו'. כשאתם נכנסתם שאלתי אתכם מי אתם, אמרתם שאתם חסידים של הרבי מלובביץ', זה גמר אותי". הם נשארו אצלו, לימדו אותו להתפלל, להניח תפילין והכשירו לו את המטבח. זה בדיוק מה שהרבי רצה – מים עליונים ירדו למטה, ומים תחתונים יעלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
