ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
השם: 'וידוי מעשרות' ניתן לפסוקים אלו ע"י חז"ל. לכאורה, לשון 'וידוי' איננה מתאימה כאן, שהרי בדרך כלל אנו משתמשים במונח זה לתיאור פירוט מעשים רעים, וכאן הפרשיה עוסקת באדם שנהג כשורה!
מהי משמעות המילה 'וידוי'?
בדרך כלל אנו משתמשים במילה זו כדי לתאר תהליך שבו אדם מכיר בחטאיו ומבטא זאת בדיבור. אמירה זו מהווה את ראשית התיקון בתהליך התשובה. לפי חלק מן הדעות, על האדם אף להגדיר מהם חטאיו (עיין ביומא פו:, שם מובאת מחלוקת אם החוטא צריך לפרט את החטא). הווידוי, הנאמר בפה, עוזר לאדם להגדיר את מחשבות לבו, ובכך תיקון מעשיו לאחר מכן יהיה קל יותר.
הווידוי, במובן זה, רצוי כל השנה, אולם רצוי במיוחד ביום הכיפורים, יום התשובה. ייתכן שמלבד הצורך המיוחד להתוודות ביום הכיפורים, יש גם יכולת מיוחדת להתוודות ביום זה בכנות. ביום הכיפורים האדם מתעלה ונותן חירות לנפשו. הנפש שואפת מטבעה לאמת וליושר, ולכן ביום זה הווידוי כנה יותר מבכל השנה.
אולם, כאמור, קשה להבין את המושג "וידוי מעשרות", שהרי אין מדובר באדם שעשה דברים שלא כשורה. בקרב גדולי הדורות אנו מוצאים כמה הסברים לעניין זה. בדברים הבאים נעיין בביאורו הנפלא של הרב קוק (עין אי"ה, ברכות ב, עמ' 405):
נתנה לנו התורה דרך להערה שצריך האדם שישמח גם כן לפעמים בביטוי שפתיים על המעשה הטוב אשר עשה…
דהיינו, כשם שאדם מתוודה על חטאיו, כך צריך לעתים להתוודות לפני ה' על מעשיו הטובים, לשמוח בעצמו ובפעולותיו החיוביות.
לדברי הרב קוק, הווידוי משמש מטרה כפולה: מצד אחד, צריך האדם להתוודות לפני ה' על כל חטאיו. מצד אחר, זוכה האדם לעתים להתוודות לפני ה' גם על הדברים הטובים שעשה. כיצד משתלבות שתי פעולות הפוכות אלו באותה המילה?
לעתים היצר הרע מסית את האדם לחשוב שיסודו רע, ועל כן אין כל סיכוי שיצליח לתקן את חטאיו. חסידים אומרים שלעתים המטרה של יצר הרע איננה החטא עצמו, אלא תחושות הייאוש וחוסר האונים הבאות בעקבותיו.
הווידוי מצביע על התנגדותנו החריפה למחשבה זו. בכך שאנו מתוודים אנו מכירים בכך שהיינו יכולים לנהוג אחרת. מכאן, שהכוחות שגרמו לחטא אינם רעים בבסיסם, וביכולתם להוביל אותנו לתשובה. ההכרה בחטא אינה מוביל אותנו לייאוש, אלא להפך, היא מצביעה על כך שיש בנו כוחות להתגבר על החטא. כיוון שכך, ההכרה בחטאינו ובמעשינו הטובים נכללים באותה המילה: וידוי.
נחפש, בימים אלו, ימי חודש אלול, את חטאינו ואת עוונותינו. נבכה עליהם בלב שבור ונפנים כי הקב"ה רוצה בתשובה ונותן לנו כוחות לחזור בתשובה. בעת ההתבוננות בחטאינו, נתבונן גם במעשינו הטובים. נכיר ביכולותינו הרבות והגדולות, ומתוכן נשאב כוחות לתקן את העבר ולהעצים את עצמנו לקראת העתיד.
"ישמיענו סָלַחְתִּי יושב בסתר עליון, בימין ישע להִוָשַע עם עני ואביון,
בשַוְעֵנוּ אליך נוראות בצדק תעננו, ה' הֱיֵה עוזר לנו."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
