ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לכאורה, לפי הפשט, גם במכת הדם היו למצרים מים, גם אם לא מן היאור: "וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר" (שמות, ז', כד – ועיין אבן עזרא שם). אמנם, גם במציאות כזו אי אפשר להחזיק מעמד זמן רב, שהרי היאור הוא מקור המים העיקרי של המצרים. יתר על כן, לפי דרשת חז"ל (המבוססת גם היא על פשט הפסוק בשמות ז', י"ט) כל מקור מים במצרים הפך לדם, אפילו מים שהיו בתוך הבתים: "בכל ארץ מצרים - אף במרחצאות ובאמבטיות שבבתים" (רש"י, ז', י"ט). אם כן, חוזרת השאלה - מדוע היה צורך בשאר המכות?
נראה כי מסקנת הדברים היא שיש משמעות עצמאית למכות, מעבר לעצם השחרור של עם ישראל ממצרים. עיון בפסוקים מראה לנו שהתורה חוזרת שוב ושוב על אמירות כגון "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ" (שמות ח' י"ח). מטרת המכות היא למעשה להראות את השגחת ה' בעולם. כלומר, המכות נועדו לא רק עבור ענישת פרעה, ולא רק עבור הוצאת בני ישראל, אלא גם למען גילוי שם ה' בעולם.
ייתכן כי ישנה משמעות נוספת במכות מצרים, אליה נגיע מתוך עיון בשאלה נוספת. התורה מתארת כיצד הקב"ה מכביד את לבו של פרעה. אם כן, מדוע נענש פרעה, והרי הקב"ה הוא זה שהכביד את לבו?!
ייתכן ששתי השאלות הללו תלויות זו בזו. אפשר לומר שהקב"ה לא עשה פעולה ישירה להכבדת לבו של פרעה, אלא נתן לפרעה את התחושה שהוא יכול כביכול להתנגד לקב"ה. תחושה זו נבנתה אצל פרעה באמצעות עשר המכות. הקב"ה הכה במכת דם. כתוצאה מכך, פרעה מבטיח לשחרר את עם ישראל, ובעקבות הבטחתו סרה מכת הדם. לאחר מכן, פרעה חוזר בו מהבטחתו והוא מרגיש שהוא יכול כביכול לפעול כנגד הקב"ה ולהתל בו, ובסופו של דבר המכה תוסר. ייתכן כי זוהי הכבדת הלב, מתן האפשרות להרגיש כאילו הוא זה ששולט במצב. לכן היה צריך את עשר המכות (כי דבר זה הביא להכבדת הלב) ולכן אין בעיה להעניש את פרעה, שהרי ה' לא הכביד את לבו, אלא רק יצר סיטואציה שאפשרה לו לחוש כאילו הוא יכול להתל בקב"ה (שמעתי מהר"י מדן, ומעין זאת עיינו באברבנאל שמות ז, ג; ספר העיקרים, מאמר רביעי, כ"ה).
גם במציאות שלנו אין אנו רואים תמיד בצורה בהירה את השגחת ה'. לו היינו רואים כיצד הקב"ה מעניש על כל עבירה או נותן שכר על כל מצווה, לא הייתה לנו יכולת בחירה חופשית, ובהכרח היינו עושים את רצון ה'. הקב"ה נותן לנו את האפשרות לפעול כביכול לפי רצוננו, אך אנו צריכים להיזהר שלא נכביד את לבנו, שלא נרגיש כאילו באמת אנחנו עושים כל מה שברצוננו. חופש הבחירה ניתן לנו על מנת שנכיר בכך שחירותנו היא לעשות רצון ה' בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
