ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- טעמי מצוות
אתמול ראינו בגישת הכוזרי כי המצוות הן "הוראות שימוש" כיצד לתפעל היטב את החלקים הרוחניים העליונים, אלה המשפיעים את כל השפע לעולם ולאדם. תפיסה זו היא תפיסה קבלית מובהקת.
אחד מהתחומים המפותחים ביותר בקבלה, בייחוד בקבלה הספרדית, הוא התחום של כוונת המצווות ובייחוד כווונת התפילות.נראה זאת במילים מפורשות יותר אצל רבי חיים ויטל תלמידו המובהק של האר"י כפי שמובאים בספרו "שערי קדושה":
"והנה נפש הטהורה שהיא הפרי כלולה מתרי"ג אברים וגידים... מזון הרוחני של הנפש הקדושה נמשך אליה על ידי קיום התורה הכלולה מתרי"ג מצות כדמיון תרי"ג אברי הנפש גם הם ונקרא לחם, כמו שכתוב (משלי ט' ה') "לכו לחמו בלחמי", וכל אבר מן רמ"ח איברים נזוןממצוה פרטית המתיחסת לאותו אבר. וכאשר יחסר לאדם קיום איזו מצוה, גם האבר הפרטי המתיחסלמצוה יחסר ממנו מזונו"
לפי דבריו המצוות הן בעצם מקור החיות של הנפש.כמו שהגוף זקוק למזון שמהחומרים שלו הוא בנוי על מנת להתקיים, כך החלק הרוחני שבאדם המכונה כאן "נפשטהורה" (שאוליזההלמושגנשמה)צריךחיזוקב"חומר" שממנו היא בנויה, שזה הדבקות באלוקות הנפעלת על ידי המצוות.
אמור מעתה המצוות הן הדרך להשרות שפע ואור אלוקי על נפש האדם.ברור שכלומד תורה רגיל אינני יודע כיצד זה בדיוק קורה, ובמובן הזה אין סכנה של נתינת טעמים אנושיים, אולם אני בהחלט מבין את המגמה.אמנם בעולם הקבלי תפיסה זו אינהנותרת כמשהו כללי ומעורפל אלאהיאיורדת עדלפרטי פרטים על ידי ההסברים הקבליים על החיבורים והשפעות השמימיות הנעשות על ידי כל פרט במצוות. פירוט זה עצמו בא לא מתוך הסברה אנושית אלא מתוך גילוים של רוח הקודש.
כיוון מחשבה דומה, אך עם הסתכלות רחבה ומרוממת יותר לגבי פעולת המצוות מופיע בספר "נפש החיים" לרבי חיים מוולוזי'ן, תלמידו של הגאון מווילנא. נראה קטע אחד מייצג לרעיון שמובע שם בפירוט גדול על פני פרקים הרבה:
"...כן בדמיון זה כביכול ברא הוא יתברך את האדם והשליטו על רבי רבוון כחות ועולמות אין מספר. ומסרם בידו שיהא הוא המדבר והמנהיג אותם על פי כל פרטי תנועות מעשיו ודבוריו ומחשבותיו וכל סדרי הנהגותיו הן לטוב או להיפך ח''ו. כי במעשיו ודבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כח בכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים ומוסיף בהם קדושה ואור,כמו שכתוב(ישעיהנ''א) "ואשים דברי בפיך גו' לנטוע שמים וליסוד ארץ". וכמאמרם ז''ל"אל תקרא בניך אלא בוניך" כי המה המסדרים עולמות העליונים,כבונה המסדר בנינו ונותנים בהם רב כח, ובהיפוך ח''ועל ידימעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס רחמנא ליצלןכמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמו שכתוב(שם מ''ט) "מהרסיךומחריביך וגו'". או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח''ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה רחמנא ליצלן:
זהו "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים גו'". כי בצלם אלקים עשה וגו'. שכמו שהוא יתברךשמו הוא האלקים בעל הכחות הנמצאים בכל העולמות כולם. ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי רבואות כחות ועולמות על פיכל פרטי סדרי הנהגותיו בכל עניניו, בכל עת ורגע ממש כפי שרשו העליון של מעשיו ודבוריו ומחשבותיו, כאלו הוא גם כןהבעל כח שלהם כביכול"
(נפש החיים שער א פרק ג')
אנו רואים פה אמירה מפליגה עוד יותר ממה שראינו ב"שערי קדושה": המצוות של האדם לא רק משפיעות על נפשו ונשמתו אלא משפיעות גם על כללות העולמות.
סיכום:
ראינו שלחז"ל ולראשונים דעה מורכבת בעניין טעמי מצוות.מצד אחד הם לא נמנעו לחלוטין מנתינת טעמים למצוות, וזאת בשלכמה סיבות: כחלק מלימוד התורה, מתוך צורך להתמודד עם רוחות זרות (כמו אצל הרמב"ם למשל)או כדי לקרב את התורה אל השכל. מאידך,ברור שבדבריהם ישנה הסתייגות מסוימת מנתינת הטעמים:
א. מתוך הבנה שהחכמה האלוקית נשגבת מהאדם אף אם הוא מצליח לפעמים להבין חלקים קטנים ממנה, ולכן אי אפשר לקבוע מסמרות באשר לסיבות שבשלן הקדוש ברוך הוא ציווה על דבר מסויים, וגם אם נראה לנו טעם פשוט ייתכן שאנו טועים, ואף שייתכן גםשאנו צודקים,בכל אופןאנו רואים רק חלק קטן של התמונה ובאמת ישנן עוד סיבות רבות ועמוקות.
ב. בגלל חששות במישור הפרגמטי כמו החשש שאם ניתן טעם כלשהו למצווה ויעבורזמנו (כמו למשל מצווות שנועדו לעקירת עבודה זרה שפחות שייכות בימינו), יבואו לזלזל במצווה זו אף על פי שכאמור איננו יכולים לרדת לסוף חקר הטעמים האלוקיים, טעמים נצחיים שקיימים לעד.
לבסוף נגענו דרך הכוזרי בזווית חדשה של טעמי מצוות, שאין בה את החששות האחרונים - טעמי מצוות על פי דרך המקובלים.ראינו שאמנם יש טעמים למצוות, אך טעמים אלה שרויים בעולם עליון שאינו שכלי-אנושי, ועל כן טעמים אלה אינם מצמצמים את המצוות לשיפוטו של השכל האנושי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
