ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
תשובה: יש שלושה סוגים של חגים נוכריים: א) חגים דתיים, שאותם אסור לחגוג, כדוגמת חג המולד והפסחא של הנוצרים, וחג הקורבן של המוסלמים והדרוזים. ב) חגים אזרחיים שבתחילה היו חגים דתיים, שאין ראוי לחגוג אבל גם אין איסור. דוגמה לכך הוא 1 בינואר. ג) חגים אזרחיים מובהקים שמותר לחגוג, ובכללם חג ההודיה בצפון אמריקה ונובי גוד ליוצאי ברית המועצות וחגי עצמאות של המדינות השונות. ונפרט יותר.
חגים של דת זרה אסור לחגוג
אסור ליהודי לחגוג חגים של דת זרה, וגם כאשר כל החוגגים הם יהודים, והם חוגגים בלי שום סממן דתי, אסור ליהודי לחגוג אותם משום איסור התורה "בחוקותיהם לא תלכו". שנאמר: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו, ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). אחת ממשמעויות האיסור שלא לחקות את הגויים במנהגים ששורשם בדת, מפני שהמחקה אותם עלול להיגרר אחר תרבותם ואמונתם ולזנוח את מצוות התורה.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
769 - הטוב, הרע והמצמיח
770 - חגים נוכריים ותאריך לועזי
771 - נזקה של עין הרע
טען עוד
חגים אזרחיים שהיו בתחילתם חגים דתיים, כדוגמת 1 בינואר כציון השנה הלועזית החדשה, אין ראוי לחגוג, אולם למעשה, כל זמן שהוא נחגג בלא אזכור דתי, אין בו איסור.
לפיכך, מותר למחנכים בחו"ל לארגן לצעירים יהודים חגיגה ב־1 בינואר, כדי שיחגגו את תחילת השנה הלועזית עם חברים יהודים ולא יתפתו לחגוג עם אינם יהודים באיסור (וכן הורה הרב נחום רבינוביץ זצ"ל, במראה הבזק ה, עו).
כמו כן, כאשר יש בכך צורך, כגון במסגרת מסיבה עסקית, מותר לחגוג, שכן בפועל בתאריך זה מסיימים את שנת העסקים והמס. אומנם כאשר משתתפי החגיגה הם נוכרים, ישנן שתי הגבלות: א) אסור לשתות אלכוהול, ורק מותר לטעום מאכלים כשרים. ב) אם מדובר בסעודה, אסור לאכול שם גם מאכלים כשרים (פניני הלכה כשרות כט, יב).
חגיגת סילבסטר אסורה
כאשר קוראים לחגיגת תחילת השנה הלועזית "סילבסטר", כפי שמקובל בחלק מהארצות הנוצריות, החגיגה הופכת לאסורה, שכן במקום חג אזרחי היא הופכת להיות חג דתי. סילבסטר היה אפיפיור שמת ב־31 בדצמבר, כך שהחגיגה מחברת את זכרו ואת תחילת השנה. ראוי לציין, שסילבסטר פעל לניצור האימפריה הרומית, מהלך שגרם סבל רב לעם היהודי.
היו בתי עסק כשרים בישראל שביקשו לערוך מסיבת סילבסטר, אולם משגיחי הכשרות הודיעו שלא יוכלו להשגיח על הכשרות, וממילא יצטרכו להסיר את תעודת הכשרות מהעסק. הפתרון בשבילם פשוט: לקרוא למסיבה "מסיבת תחילת השנה הלועזית", ובכך יוסר האיסור מהמסיבה.
עץ אשוח
שאלה: האם מותר ליהודים להציב עץ אשוח לקראת תחילת השנה הלועזית כפי שנוהגים רבים בארצות הברית ובאירופה? והאם מותר לאיש תחזוקה להציב אשוח בבניין שעליו הוא אחראי? והאם מותר לבעל חנות למכור אשוח לקונים הנוכרים?
תשובה: האשוח שהנוצרים רגילים להציב בתקופת תחילת השנה הלועזית הוא מנהג של חג נוצרי, ועל כן אסור ליהודים להניח עץ אשוח בביתם או במשרד או בחנות, משום איסור "בחוקותיהם לא תלכו". כדין האשוח כך כל שאר סממני החג המובהקים שבני הדתות השונים רגילים להניח, כדוגמת בובת סנטה קלאוס.
אומנם מכיוון שהאשוח ושאר סממני החג אינם משמשים לפולחן, אין הם נחשבים עבודה זרה, ולכן מותר ליהודי לספקם בשעת הצורך לנוכרים. לדוגמה, יהודי שיש לו חנות שמתבקש שימכור בה עצי אשוח לקראת תחילת השנה הלועזית, רשאי להביאם לחנותו ולמוכרם לנוכרים. וכן יהודי שאחראי על תחזוקת בניין של נוכרים, ומבקשים ממנו להציב להם עץ אשוח, רשאי להציבו (עיין שבט הלוי י, קלב; במראה הבזק ג, קי). מותר ליהודי שיש לו בית דפוס לבצע הזמנה של הדפסת כרטיסי ברכה לקראת חגיהם, כי אין בכרטיס ביטוי של פולחן (מסורת משה ד, נב).
חג אזרחי מותר – חג ההודיה
חג ההודיה הוא חג אזרחי שהמתיישבים האירופאים הראשונים בצפון אמריקה נהגו לחגוג כביטוי שמחה על הצלחתם להתאקלם ביבשת החדשה. בסעודת החג הם נוהגים לאכול תרנגול הודו, שהתגלה לאירופאים ביבשת החדשה. המתיישבים קבעו אותו בזמן דומה לחג הסוכות, שבו מציינים את השמחה וההודיה על איסוף היבול של השנה.
מכיוון שמדובר בחג אזרחי אין בו איסור. אומנם הרב יצחק הוטנר כתב שהואיל והוא נחגג על פי לוח השנה הנוצרי אסור לחגוג אותו משום "אביזרייהו". אולם רוב ככל הרבנים כתבו שאין בכך איסור, ומהם הרב סולובייצ'יק (נפש הרב, עמ' רלא), והרב פיינשטיין (אגרות משה יורה דעה ד, יב) (וכן במשנה הלכות י, קטז; בני בנים ג, לז; ועיין תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז, חלק ב, עמ' 54).
נובי גוד
נובי גוד הוא חג אזרחי שהונהג בימי השלטון הקומוניסטי בברית המועצות כתחליף לחגים הנוצריים של תחילת השנה הלועזית, ולכן דינו כחג ההודיה, שהוא חג שאין לו שורשים של דת זרה. תרגום "נובי גוד" הוא "שנה חדשה".
אומנם אסור לקיים בו סממנים שמזכירים חוקות הגויים, כגון העמדת עץ אשוח. אך אם יעמידו במקום אשוח עציץ של צמח שונה, לא יהיה בזה איסור.
ראוי לעולים מברית המועצות שחוגגים את הנובי גוד לתת לו משמעות ערכית ולציינו כיום הודאה על שזכו לעלות לארץ ישראל ולהוסיף את תרומתם החשובה לבניין העם.
תאריך לועזי
שאלה: האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
תשובה: מנהג ישראל להשתמש בתאריך עברי שמבטא את האמונה בה' בורא העולם, וחודשיו הם החודשים שעל פיהם נקבעים החגים. בעת החדשה, כאשר קשרי המסחר והמדע בין הערים והארצות החלו להיעשות רבים ומסועפים, נוצר צורך הולך וגובר להשתמש בתאריך מוסכם במכתבים, שטרות ועיתונות. מכיוון שהמדינות הנוצריות היו המובילות, הפך התאריך המקובל אצלן לתאריך שבו משתמשים בכל העולם. בעקבות זאת, יהודים שבאו במגע עם נוכרים החלו להשתמש בו כתאריך עיקרי, ורוב ככל הרבנים במערב אירופה וארצות הברית הסכימו שאין בכך איסור.
המתנגדים לשימוש בתאריך לועזי
מנגד, כמה מגדולי ישראל מחו נגד המשתמשים בתאריך לועזי בחריפות, וטענו שהם נגררים אחר תרבות הגויים ומשתמשים בתאריך אלילי, שכן תחילתו בלידתו של אותו האיש שהנוצרים עשו אותו עבודה זרה. וכפי שכתב החתם סופר: "ולא כאותם חדשים מקרוב, המונים... מניין לידת משיח הנוצרים וכותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל, אוי להם כי גמלו לנפשם רעה" (דרשות חלק ב שטו, א). ותלמידו מהר"ם שיק (יורה דעה קעא) אף כתב שיש בכך איסור תורה, שנאמר: "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו" (שמות כג, יג), ולמדו מזה חכמים (סנהדרין סג, ב) שלא יאמר אדם לחברו "המתן לי בצד עבודה זרה פלונית", וכיוצא בזה לדעתו אסור להזכיר תאריך למניין לידת אותו האיש שעשו אותו הנוצרים עבודה זרה.
אולם גם החתם סופר עצמו כתב במכתב לממשלה את התאריך הלועזי "8 בנובמבר 1821" (הובא באגרות סופרים, עמ' 105). הרי שלא סבר שיש בכך איסור גמור, ועל כן בלית ברירה השתמש בו. כפי הנראה טענתו הייתה שהמשתמשים בתאריך לועזי עושים זאת בלא הכרח מתוך רצון להידמות לגויים. וכן סוברים שאר הרבנים שאסרו שימוש בתאריך לועזי, שאין בכך איסור אלא שצריך להשתדל מאוד להימנע משימוש בו (שו"ת הלל פוסק יורה דעה סה; יפה ללב חלק ה יורה דעה קעח, ג). וכך הייתה דעת הראשון לציון הרב יצחק נסים (שו"ת יין הטוב אורח חיים ח), ומו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק (לנתיבות ישראל חלק ב, צט).
דעת רוב הפוסקים להתיר
אולם גם לפני שני דורות, כאשר השימוש בתאריך לועזי עוד לא היה נפוץ כמו היום, רוב הפוסקים הורו שלכתחילה עדיף להשתמש בתאריך עברי ולא לועזי, אבל בשעת הצורך מותר להשתמש בתאריך לועזי, שכן משתמשים בו בהקשר חילוני, וכדרך שמשתמשים בשמות חודשים וימים לועזיים שרובם על שמות אלילים. ויש שהוסיפו שלפי ההיסטוריונים אין זה למניין לידת אותו האיש, כי באמת לפי הסיפור הוא נולד כארבע עד שבע שנים לפני תחילת מניינם (עשה לך רב ו, נה; יביע אומר חלק ג, יורה דעה ט).
הלכה למעשה
בעקבות התפתחות אמצעי התחבורה והתקשורת, כל המדינות נעשו קשורות זו לזו באין־ספור קשרים, וגבר הצורך בשימוש בתאריך בין־לאומי מוסכם לצורך מסחר, חוזים, דואר אלקטרוני, תקשורת בין־אישית, חדשות והיסטוריה. כך הפך השימוש בתאריך לועזי לצורך תמידי, וההקשר הדתי שבו התפוגג. לפיכך, מותר להשתמש בו בלא הגבלה, אומנם חשוב להקפיד לכתוב גם את התאריך העברי.
וכן מצינו בדורות האחרונים, שהרבנים שהיו קשורים לציבור הכללי נהגו באופן קבוע להזכיר במכתביהם בנוסף לתאריך העברי גם תאריך לועזי, וכן נהג הרב גורן זצ"ל. וכך כתב הרב שלום משאש: "אין שום איסור להשתמש בתאריך לועזי, ואין בזה שום חשש" (שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג אורח חיים סו, ג). וכך כתב הרבי מלובביץ': "בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם" (שלחן מנחם חלק ד, סימן טז).
מתוך העיתון 'בשבע'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
סדרת החינוך של הטבע!
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
גאולת מצרים מאז ועד היום
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
