ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
"...ובכלל זה גם כן, ראוי לקבוע עת ללמוד (-ללמד) בו (את) הנערים שפת קדשנו. כי מלבד שהוא תועלת כלליית לכל ישראל בכלל ולנער עצמו בפרט, אשר יהיה מאוגד וקשור עם כל ישראל בכל מקום ומקום, ובפרט עם תושבי ארצנו אשר שפתינו הקדושה שם שָׂפה קבועה בארץ – גם מצד המלכות עוד בה, כי בזה יוכל להיות בטוח הרב על התלמיד שיבין תפלותיו וברכותיו. ואם הרב לא שם לב לזה – ראוי לכל אב להשתדל בזה. ואם גם האב לא שם לב לזה – התלמיד עצמו ישים לב על עצמו.
ועוד יש תועלת מרובה, דכאשר האדם אינו מבין מה שהוא מבטא בלשונו – מקלקל תפִלתו וברכותיו בשינוי הלשון וכיוצא, וכבר כתב הרמב"ם ז"ל [במסכת אבות ריש פ"ב], שצריך ליזהר במצוה שיחשוב בה שהיא קלה –כמצות למידת לשון הקודש– כמצוה שנתבאר לך חומרתה שהיא גדולה, כמילה וציצית ושחיטת הפסח. עש"ב (=עיין שם באורך). ועיין למרן (שולחן ערוך) ז"ל בסימן ה' שכתב: "יכוין בברכות פירוש המלות, וכשיזכיר השם יכוין פירוש קריאתו באדנות..." עיין שם. ובעונות הרבים בזמן הזה אין מי ששם לב על זה, ועל (פי) הרוב – זה בא מחוסר הבנה. אך כאשר יכול להבין – אז בנקל יכול לשים לב להבין פירוש המלות ולכוון בהזכרת השם כהלכתו. ורק השרידים אשר ה' קורא שמים לב לזה וה' הטוב יכפר בעד".
(ברית כהונה ערך לימוד יט)
החשיבות שרואה ר' כלפון בלימוד העברית היא גם מצד החיבור לעם ישראל, וגם מצד ההלכה – שאדם צריך לבטא באופן מדויק את תפילתו וברכותיו ולא לשבש אותן וגם לצורך כך מועיל הלימוד.
ר' כלפון בעצם נוגע כאן בנקודה רחבה הרבה יותר, אודותיה נעסוק בחוברת 'מבוא למשנת הראיה ב' – מקומם של לימודים שאינם לימודי תורה. האם יש לעסוק אך ורק בלימוד תורה או שיש ערך ואפילו צורך בלימוד חכמות נוספות? נראה שהלשון העברית היא החכמה הקרובה ביותר לחכמת התורה, אך גם לגבי חכמות נוספות מצאנו מחכמי ישראל שהורו שיש ללומדן, כפי שנראה מתוך דברי אגרת שנשלחה לרשב"א:
"אלו (-שפורטו לעיל) תרעומות החכמה. וטענותיה להציל את נפשה ולהפך בזכותה (-למה מותר ללמדה:) והיא הכוללת ההגיון והטבע והאלוהות אשר אתם מבקשים את נפשם לקחתה. ותועלותיהם בלי ספק רבים להעמיד האדם על ידיעת בוראו במופת ועל הרחקת האמונות הכוזבות בחק התורה מעליו. ובכלל הנה תועלות החכמה האנושית רבו מספור בחזוק הלבבות בתורת משה רבינו עליו השלום אשר היא מקור חיינו ומי יבא עד תכליתם. אבל נזכור מהם (-נזכיר מתוך התועלות) לפני אדננו (-הרשב"א) מה שיזמין האלהים לפנינו עתה. ואם יכלל באותם שיזכרו שום דבר שיחייב עלינו אדוננו יאריך ה' ימיו בהמשך ממנו הזק הכרחי באמונה תחת חשבנו אותו מועיל – יהיה מחמלתו וחסדו להסיר מכשול מן נפשותינו ולהעמידנו על האמת והנכון... והתבוננו רבותינו בעוצם כלליות תועלות החכמה לכלנו ואפילו למי שימאסוה. כי מן הדברים המפורסמים מאד התפשט ההגשמה בדורות הקדמונים כמעט בכל גלות ישראל, מיום גלות הארץ. אלא שעמדו בכל הדורות גאונים וחכמים בספרד ובבל ובערי האדנלורס. שמתוך בקיאותם בלשון ערב הזדמנה להם ההכנה הגדולה להריח ריח החכמות ברב או במעט אשר הם מועתקות ללשון ההוא. ומתוך כך התחילו לברר וללבן דעות רבות בתורתם. ועל הכל ביחוד האל ובהרחקת ההגשמה בפרט בראיות העיוניות הלקוחות מספרי המחקר".
(שו"ת הרשב"א חלק א סימן תיח)
החכמות עוזרות לאדם לכוון את נפשו אל התורה והאמת, ומצילות אותו מהגשמה.
בכל אופן, עולה מהדברים שראינו שלימודים שאינם לימוד תורה מקומם הוא רק כאשר הם מסייעים ללימוד התורה ולקיום המצוות. ועל כן יש לשקול היטב באלה לימודים ניתן לעסוק, וכיצד לעסוק – מתוך איזה מבט ולשם איזו מטרה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
