ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חינוך
רבי משה כלפון פותח את ערך הלימוד בהדרכה מעשית כיצד ללמד גמרא ואולי אף יותר כיצד לא ללמד. אמנם באופן ישיר הנושא כאן הוא לימוד גמרא, אך העיקרון עליו מדובר הוא כולל ונוגע בכל לימוד לתלמידים:
לימוד: לימוד הגמרא לגדולים: הדרך היותר נכונה, היא כמו שעושים איזה ממרביצי תורה שמעיינים טרם ילמדו התלמידים (את) אותה הפסקא של הגמרא; אם במוקדם, או לפחות טרם ילמדו. אך ללמדם באופן זה שהתלמיד קורא גמרא, רש"י או תוספות או שאר המפרשים, באופן שעושים ידיעת הרב והלימוד בבת אחת – אינו מן הנכון. כי אז [על הרוב] אין התלמידים יכולים לינק מהרב יניקה הגונה בעיון התלמודי; וכן הרב – לא יהיה ביכלתו להרחיב עמהם הביאור הראוי וכמעט שיהיה הוא היונק מהתלמידים לפעמים, ובפרט אם כבר התלמידים הם (נחשבים) בתור מעיינים, או קרובים לזה. כי אז [על הרוב] לא יהיו שותים דבריו בצמא בראותם כי הם קולעים אל מטרת העיון יותר ממנו והגם כי על הרוב העושים כזאת הוא מחסרון הזמן, מכל מקום ראוי להקציע איזה עת, לפחות לצורך החברה הגדולה של התלמוד, כי באופן כזה גם שאר החברות מעותדים להשיג שלימות העיון אחרי כי גם הם סוף סוף יהיו מבני החברה הגדולה בעזרת ה' ובחמלתו.
וכן בלימוד החכמים ארבע אמות הלכה ראוי והגון לכל הלומדים להקציע ולקבוע איזה עת טרם זה לעיון השיעור שבאים ללמוד באותה מסכתא, ואח"כ כשילמדו יחד יהיו נהנים זה מזה ועיונם יהיה הולך ואור מזמן לזמן. וכן שמענו שכן הוא מנהג רבני תוניס, שאפילו הרבנים מעיינים פסקת הגמרא של ארבע אמות הלכה טרם ילמדו, ואז בשעה שלומדים יהיו הכל בעלי ידיעה מוקדמת וכל אחד אינו מזכיר לפני בני החברה רק הדבר שהוקשה לו או מה שנתחדש לו בדברי הגמרא ומפרשי הגמרא. וכל שכן התלמידים שאין לומדים ארבע אמות הלכה רק אחרי עיונם הפסקא שרוצים ללמדה אז וכבר מפורסם העיון התוניסי בתפוצות הגולה ורבני תוניס וספריהם יוכיחו.
(ברית כהונה ערך לימוד יד)
ר' כלפון מאריך לומר שחשוב שהמורה יכין את חומר הלימוד לפני שהוא מלמד. הוא מציין לכך כמה סיבות: ראשית, כיוון שכך התלמידים לא יוכלו ללמוד מהרב בצורה מעמיקה את הנלמד וכן לא יהיה ביכולת המלמד להרחיב בצורה משמעותית וראויה בנושא הנלמד. כמובן שהדברים נכונים עוד יותר ככל שרמת התלמידים עולה עד שלפעמים אפילו כמעט הוא הלומד מהם. בנוסף, ישנה סיבה מהותית יותר – בזמן שהתלמידים רואים שהמחנך קצת 'צולע' בחומר הנלמד, הם פחות יקפידו בכובד הראש והרצינות כלפי המחנך, וככלל פחות יקבלו ויתחנכו ממנו.
בנוסף הוא מציע שיטת לימוד שבה המשתתפים לומדים מראש את החומר הנלמד. במצב כזה, שהידע שהלומד מגיע איתו ללימוד רחב ומקיף, רמת הדיון המשותף לאחר הלימוד נעשית גבוהה הרבה יותר. כשנעשה לימוד עצמי מסויים ולאחריו מתרחש הדיון הקבוצתי – הדיון מתעסק הרבה יותר בנושאים הדורשים בירור מעמיק ולא ברובד הפשוט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
