ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
על זאת נתפלל אנחנו לעת כזאת, כשרגשי חדוה ושמחה פורצים מלבותינו למראה הישועה הגדולה אשר היתה לישראל בימים אלה, כי יגיענו להכרת גודל הזמן הזה, כי נכיר ונדע "כי הוא לבדו פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות ". כי נדע שהכל ממנו הוא, בורא עולם ומנהיגו, הבוחר בעמו ישראל, המנהלו בעוזו אל נוה קדשו.
"ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי" (תהילים ל, ב). מעמקי בור, משפל המדרגה, כשעניבת החנק הולכת ומתהדקת מסביבנו, והתקוה על עזרת עמים "ידידים" הולכת ומתנדפת כמקסם שוא וחזון תרמית. כל יום הביא עמו בשורת איוב חדשה, אם זה סילוק המחיצה הדקה של האו"מ שחצצה בינינו לבינם, ואם זה תפיסת המיצרים וכריתת הבריתות של העמים השכנים תוך הכרזות רהב, שהנה הולך וקרב היום בו לא יזכר שם ישראל עוד.
ובפנים, מה רבה המבוכה. הכלכלה נתונה במיצר המיתון; האבטלה הולכת וגדלה; הירידה מהארץ מדלדלת את המדינה מיום ליום ממיטב המומחים; הנוער מתנוון בבילויים זולים בבתי הוללות; המפלגות ניצות ומתנצחות בדברי הבלים; שערוריות על מעילות, בזבוז כספי צבור תוך הפקת הנאות אישיות מתגלות יום יום, הולכת וגדלה התהום ואי-ההבנה בין הצבור החילוני לדתי - חילולי שבת עד כדי ביטולה, ניתוחי מתים, שיסוי בצבור הנאמן לדת מורשה, ואין אומר הרף.
והנה התחולל לעינינו הנס הגדול, הנס הכפול, כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד. כבמטה-קסם נהפך הכל בין רגע. העם ומנהיגיו התגברו על חולשת היד ואפס-האונים. קמה ממשלה מלוכדת והעם כולו שכח את תהפוכותיו. נמסה הקליפה החיצונית ואש אמונה ומסירות הנפש היוקדת בלב כל איש מישראל פרצה בכל עוז החוצה.
מי ילד לנו את אלה... ואלה מי גדל? האם זהו הנוער שטוף התענוגות, הלועג לכל קודש, והנה אתה רואה אותו מטפס לפסגות העליונות של הקרבה עצמית. זקנים עם נערים חוברו יחדו למילוי כל חובה, וגלי אמונה כבירה בצור ישראל וגואלו גורפים גם ספקנים ומפקפקים. הבחורים נושאי הכיפות בקרב הצבא שוב אינם מבודדים בין האחרים, הם הופכים למרכז, מתקרבים אליהם רחוקים, כדי להתפלל אתם יחד לאלקי ישראל. שומעים אנו סיפורים אשר לא יאמנו על תפילה לפני הקרב הנאמרת על ידי רבים רבים, בהתלהבות עילאית, בחרדת קודש ובהתעוררות של אמונה תמימה כאשר עוד לא היה.
ובבא שעת המבחן של אש הקרב אנו רואים את הנערים בהתגלויות של גבורה נפלאה ואומץ לב שאין להם אח ודוגמא. מה נורא-הוד הוא המחזה של הבחורים הללו כשהם נשכבים על גדרות התיל של השטת הממוקש בכדי לשמש גשר עליו יעברו אחיהם לנשק לזנק לעמדות המבוצרות של האויב להשמידם בקרב פנים אל פנים. ומה מפליא הוא קור הרוח של הטייסים הצוללים אל מטרתם תוך הפקרת עצמם בכדי לבצע המשימה שהוטלה עליהם. וכיצד נבאר את ההתלהבות העצומה שאחזה באלה שנבחרו להבקיע חומות העיר ירושלים העתיקה כשהגיעו תוך קרבנות דמים לאבני הקודש של הכותל המערבי שריד בית מקדשנו? ועם הנס אשר התחולל בקרב הנפשות פנימה, הן נערוך לעומתו הנס במיגור מחנה האויב והעתקת הגבול אל אשר קבעה התורה בפרשת "מסעי"!
גם קודם ידענו שגדול כוחו של האויב. אולם רק עם החדירה למערכות הביצורים שלו הולך ומתברר מה עצום היה כוחו, מה משוכללים היו כלי ההרס שעמדו לרשותו, ומה גדול הוא הנס שעשה עמנו הבורא שלא נתננו טרף לשיניהם!
ואכן שומעים אנו על התעוררות חזקה לתשובה שלימה, וגם רבים מבין אלה אשר לא לימדום אבותיהם אמונה מודים ואומרים: מאת ה' היתה זאת, כי על כן - נפלאת היא בעינינו! עתה גדלה פי כמה החובה המוטלת עלינו, רבני ישראל, לשמור על אש הקודש אשר נתגלתה לבל תשוב להתכסות בערמות הדשן; לחזקה וללבותה בכדי להחזיר את העם לתורה ולמצוות ולדת משה מורשה. נגדיר את התקופה בשמה הנכון ונכוין את הצבור לקראת הימים הגדולים הבאים לקראתנו. נדע אנחנו ונודיע לעם כולו כי ימות המשיח הם הימים! כי כל אשר נתגלה עדיין כאפס וכאין הוא לעומת מה שעומד להתגלות, ואף מה שנתנסינו בו אינו אלא בבואה דבבואה ממה שאנו עוד עומדים להתנסות בו; נטפח את רגשי האחוה אשר נתגלו בעם, נלחם נגד כל ניצני מחלוקת ופירוד, ונקרב את העם לאבינו שבשמים המוביל אותנו למילוי היעודים הגדולים.
נעמיק קרוא בדברי התורה ונביאי קדשנו ובדברי חז"ל, ונשנן לעם כי גאולת ישראל קרובה לבא; כי הולך ומתקיים בנו הכתוב: "הן עם כלביא יקום כארי יתנשא" (במדבר כג, כד); כי חזון אחרית הימים הולך להתגשם, וכי על העם להתכונן לקראת הופעת מלכות ה' על עמו ונחלתו. תצא מאתנו הקריאה הגדולה לשוב אל ה' בכל נפשנו ובכל מאודנו, נלמד תועים בינה, נטע בלבם אהבת תורה ויראת שמים, נחבב עליהם קדושת השבת אות ברית הנצח בין ישראל לקונו, נסביר את ערך קדושת המחנה וטהרת בית ישראל, נקרב הלבבות למתן חינוך נאמן לילדים ולקביעת עתים לתורה. והצבור הנאמן מאז ומתמיד לה' ולתורתו יוסיף חיזוק פי כמה, בליכוד יתר באהבה ואחוה, בהמנעות מקטרוג, בשלום ובמישור, ובתפלה לאלקים כי בונה ירושלים יכנס נדחי ישראל ויחזיר שכינתו לציון ולעמו ברחמים רבים.
(שבילין, סיון תשכ"ז)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













