ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעת השיעורים בישיבה, היה משים עצמו כמתבטל בצד, ובאמת היה מטה אוזנו לשמוע את דברי מייסד וראש הישיבה רבי גדליה חיון. והנה אירע, ובעת השיעור, התקשו רבי גדליה ומקובלי הישיבה בקושיא חמורה בתורת הנסתר, ולא הצליחו לתרצה.
בבוקר, כשבא רבי גדליה ופתח את ספרו, גילה בתוכו דף נייר, שעליו רשום תירוץ עמוק לקושייתו. כך חזר הדבר ונשנה מספר פעמים, וחכמי הישיבה לא הצליחו לגלות את זהותו של הגאון האלמוני. לילה אחד, השקיף רבי גדליה בהיחבא דרך החלון, (ויש המספרים, שביתו השקיפה בעד החלון) וגילה שהשמש טומן דף בין דפי ספרו. כך התגלתה גדלותו של הרש"ש, שנשא לאישה את ביתו של רבי גדליה, והפך לאחר פטירתו לראש הישיבה.
סיפור זה, מהווה ציון דרך היסטורי בתולדות עולם המחשבה והנסתר. סיפור זה מבטא גם את דרכו המיוחדת של הרש"ש, המהווה את עמוד התווך בעולם ה'מכוונים', ונחשב בעולם הקבלה כשני אחרי האר"י הקדוש.
האר"י הקדוש הביא לעולם מדרגה חדשה בתורת הנסתר. האר"י עצמו דיבר על כך שתורתו אינה מתאימה לבני דורו מלבד לרבי חיים ויטאל, והיא מיועדת לדורות עתידיים. האר"י גם דיבר על כך, שמשנת ת"ק ירדו לעולם נשמות אחרות, נשמות של גאולה. שתי נשמות ירדו קודם לזמן זה, הלא הם נשמות האר"י ורבי חיים ויטאל.
והנה, כמה שנים לפני שנת ת"ק, מניחים שלושה מגדולי ישראל את היסודות לשלוש תנועות רוחניות גדולות, המהוות עד ימינו זרמים רעיוניים מרכזים בעולם המחשבה הישראלי. משנתן של שלושת התנועות הן פירושים שונים לתורת האר"י. הבעל שם טוב מייסד את תנועת החסידות, המפרשת את תורת הנסתר בקשר לתורת הנפש של האדם. הרמח"ל מפרש את תורת הנסתר בקשר לתולדות העולם וישראל, ומניח בכך יסודות לדרכו של הרב קוק זצ"ל. הרש"ש הקדוש מחבר את סידורי 'כוונות הרש"ש', ומהווה עמוד התווך בתורת הקבלה הספרדית, העוסקת בחיבור האדם לבוראו, ובניית צינור השפע מהבורא לבריאה דרך כוונות התפילה והמצוות.
בשנת תצ"ז ייסד רבי גדליה חיון את ישיבת המקובלים ('קהל חסידים') בית א-ל. ככל הנראה, מבין הישיבות הקיימות בימינו, זו הישיבה העתיקה ביותר בעולם. רבים ממנהגיה של ישיבה זו נפוצו ברחבי העולם היהודי. הרש"ש הקדוש הוא עמוד התווך בדרכה של הישיבה.
כמו בסיפור, בו הסתיר הרש"ש את עצמו, ועשה מעשיו בשתיקה, כך דרך הקבלה הספרדית עניינה – הנסתר והשתיקה. מצניע האדם את עצמו, ועוסק בעולם המחשבה הפנימי. הקבלה נקראת תורת הנסתר והסוד, וההסתר והסוד מהותיים לה. ההחצנה שמה את הדגש על הרבדים החיצוניים והגופניים שבאדם, אך מחשבת האדם מוסתרת בקרבו. לכן, השואף להגיע לעמקי המחשבה, עליו להינתק מהצד החיצוני, ולהיכנס לעולם הפנים והסוד.
דרך זו עוסקת גם בכוונות התפילה. התפילה נקראת 'עבודה שבלב', אך לצערנו פעמים רבות אנו ממלמלים רק בפינו, וליבנו בל עימנו. המקובל, המכוון את כוונות הרש"ש, שעניינם שמות ה', לא יכול לבטא שמות אלו בשפתיו, ולפיכך עבודת תפילתו – עבודת מחשבת הלב היא.
וכשמכוון האדם מחשבתו ופנימיותו, מגלה הוא את נשמתו המחוברת לבוראו, וכך עבודת תפילתו יוצרת את צינור השפע מה' לבריאה.
ואף בפרשתנו, פרשת בא, אומר משה רבינו לפרעה – "ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואינו שמה'. פשט הפסוק, כוונתו לומר – איננו יודעים אלו קרבנות ה' יצווה עלינו להקריב, ובאיזה דרך תהיה עבודת ה', ולכן עלינו לצאת למדבר בהרכב מלא הכולל את כל האנשים והבהמות.
אולם, רמז עמוק יש כאן בעבודת ה'. לפני שעם ישראל נולד ויוצא לדרכו בת אלפי השנים, אומר משה רבינו – איננו יודעים את דרך עבודת ה' עד בואינו שמה. אנו הולכים בביטול למקום שאליו ה' יורינו. איננו יודעים את הדרך, אנו פועלים על פי צו ה'.
וכל פעם שמגיעים אנו לפסגה, שאליה הורה לנו ה' להגיע, הוא מגלה לנו פסגה חדשה ונוספת. כשנבוא שמה, שוב יורה לנו ה' דרך חדשה, ושוב נלך אל הלא נודע. וכך התקדמותינו היא בלתי מוגבלת ואין סופית.
עם ישראל תמיד הולך אך ה'לא נודע', אל הנעלם והנסתר, אל 'הערפל אשר שם האלוקים'.
ובדורות האחרונים זוכים אנו, ובמקום הפנימי ביותר מצויים המקובלים מכווני 'כוונות הרש"'ש', שעולמם שרוי כל העת בהקשבה לנעלם והנסתר, מתבטלים אל הלא נודע, ועימם כולנו צועדים לקבל תורה בערפל אשר שם האלוקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
