ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בעת השיעורים בישיבה, היה משים עצמו כמתבטל בצד, ובאמת היה מטה אוזנו לשמוע את דברי מייסד וראש הישיבה רבי גדליה חיון. והנה אירע, ובעת השיעור, התקשו רבי גדליה ומקובלי הישיבה בקושיא חמורה בתורת הנסתר, ולא הצליחו לתרצה.
בבוקר, כשבא רבי גדליה ופתח את ספרו, גילה בתוכו דף נייר, שעליו רשום תירוץ עמוק לקושייתו. כך חזר הדבר ונשנה מספר פעמים, וחכמי הישיבה לא הצליחו לגלות את זהותו של הגאון האלמוני. לילה אחד, השקיף רבי גדליה בהיחבא דרך החלון, (ויש המספרים, שביתו השקיפה בעד החלון) וגילה שהשמש טומן דף בין דפי ספרו. כך התגלתה גדלותו של הרש"ש, שנשא לאישה את ביתו של רבי גדליה, והפך לאחר פטירתו לראש הישיבה.
סיפור זה, מהווה ציון דרך היסטורי בתולדות עולם המחשבה והנסתר. סיפור זה מבטא גם את דרכו המיוחדת של הרש"ש, המהווה את עמוד התווך בעולם ה'מכוונים', ונחשב בעולם הקבלה כשני אחרי האר"י הקדוש.
האר"י הקדוש הביא לעולם מדרגה חדשה בתורת הנסתר. האר"י עצמו דיבר על כך שתורתו אינה מתאימה לבני דורו מלבד לרבי חיים ויטאל, והיא מיועדת לדורות עתידיים. האר"י גם דיבר על כך, שמשנת ת"ק ירדו לעולם נשמות אחרות, נשמות של גאולה. שתי נשמות ירדו קודם לזמן זה, הלא הם נשמות האר"י ורבי חיים ויטאל.
והנה, כמה שנים לפני שנת ת"ק, מניחים שלושה מגדולי ישראל את היסודות לשלוש תנועות רוחניות גדולות, המהוות עד ימינו זרמים רעיוניים מרכזים בעולם המחשבה הישראלי. משנתן של שלושת התנועות הן פירושים שונים לתורת האר"י. הבעל שם טוב מייסד את תנועת החסידות, המפרשת את תורת הנסתר בקשר לתורת הנפש של האדם. הרמח"ל מפרש את תורת הנסתר בקשר לתולדות העולם וישראל, ומניח בכך יסודות לדרכו של הרב קוק זצ"ל. הרש"ש הקדוש מחבר את סידורי 'כוונות הרש"ש', ומהווה עמוד התווך בתורת הקבלה הספרדית, העוסקת בחיבור האדם לבוראו, ובניית צינור השפע מהבורא לבריאה דרך כוונות התפילה והמצוות.
בשנת תצ"ז ייסד רבי גדליה חיון את ישיבת המקובלים ('קהל חסידים') בית א-ל. ככל הנראה, מבין הישיבות הקיימות בימינו, זו הישיבה העתיקה ביותר בעולם. רבים ממנהגיה של ישיבה זו נפוצו ברחבי העולם היהודי. הרש"ש הקדוש הוא עמוד התווך בדרכה של הישיבה.
כמו בסיפור, בו הסתיר הרש"ש את עצמו, ועשה מעשיו בשתיקה, כך דרך הקבלה הספרדית עניינה – הנסתר והשתיקה. מצניע האדם את עצמו, ועוסק בעולם המחשבה הפנימי. הקבלה נקראת תורת הנסתר והסוד, וההסתר והסוד מהותיים לה. ההחצנה שמה את הדגש על הרבדים החיצוניים והגופניים שבאדם, אך מחשבת האדם מוסתרת בקרבו. לכן, השואף להגיע לעמקי המחשבה, עליו להינתק מהצד החיצוני, ולהיכנס לעולם הפנים והסוד.
דרך זו עוסקת גם בכוונות התפילה. התפילה נקראת 'עבודה שבלב', אך לצערנו פעמים רבות אנו ממלמלים רק בפינו, וליבנו בל עימנו. המקובל, המכוון את כוונות הרש"ש, שעניינם שמות ה', לא יכול לבטא שמות אלו בשפתיו, ולפיכך עבודת תפילתו – עבודת מחשבת הלב היא.
וכשמכוון האדם מחשבתו ופנימיותו, מגלה הוא את נשמתו המחוברת לבוראו, וכך עבודת תפילתו יוצרת את צינור השפע מה' לבריאה.
ואף בפרשתנו, פרשת בא, אומר משה רבינו לפרעה – "ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואינו שמה'. פשט הפסוק, כוונתו לומר – איננו יודעים אלו קרבנות ה' יצווה עלינו להקריב, ובאיזה דרך תהיה עבודת ה', ולכן עלינו לצאת למדבר בהרכב מלא הכולל את כל האנשים והבהמות.
אולם, רמז עמוק יש כאן בעבודת ה'. לפני שעם ישראל נולד ויוצא לדרכו בת אלפי השנים, אומר משה רבינו – איננו יודעים את דרך עבודת ה' עד בואינו שמה. אנו הולכים בביטול למקום שאליו ה' יורינו. איננו יודעים את הדרך, אנו פועלים על פי צו ה'.
וכל פעם שמגיעים אנו לפסגה, שאליה הורה לנו ה' להגיע, הוא מגלה לנו פסגה חדשה ונוספת. כשנבוא שמה, שוב יורה לנו ה' דרך חדשה, ושוב נלך אל הלא נודע. וכך התקדמותינו היא בלתי מוגבלת ואין סופית.
עם ישראל תמיד הולך אך ה'לא נודע', אל הנעלם והנסתר, אל 'הערפל אשר שם האלוקים'.
ובדורות האחרונים זוכים אנו, ובמקום הפנימי ביותר מצויים המקובלים מכווני 'כוונות הרש"'ש', שעולמם שרוי כל העת בהקשבה לנעלם והנסתר, מתבטלים אל הלא נודע, ועימם כולנו צועדים לקבל תורה בערפל אשר שם האלוקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
