ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הרב קוק
הרב קוק חלק ד'
כתבי הרב, מצד אחד עוסקים פעמים רבות בעניינים פנימיים, ואף נסתרים, אך מצד שני אינם כתובים בלשון רגילה של ספרי קבלה אלא בלשון ספרותית ושירית. מדוע? האם כתבי הרב הם 'נסתר' או 'נגלה'?
כתב הרב קוק ב'אורות התחיה':
"סתרי תורה מביאים את הגאולה, משיבים את ישראל לארצו, מפני שתורת אמת בעז הגיונה הפנימי דורשת בהרחבתה את הנשמה השלמה של האומה, והאומה מתחילה על ידה להרגיש את הכאב של הגלות, ואיך שאי אפשר כלל שצביונה יצא אל הפועל כל זמן שהיא דחופה וסחופה על אדמת נכר. אבל כל זמן שאור התורה העליונה הוא חתום ועזוק, אין התביעה הפנימית של שיבת ציון מתעוררת בעומק אמונה. ההתעוררות שבאה מצד הצרות והרדיפות של האומות אינה כי אם התעוררות מקרית, של צרוף. היא ראויה להלהיב על ידה כחות נחשלים, אבל יסוד החיים מוכרח לבא מצד עצמיותה של התביעה הצורתית של האומה, וזה יתגדל ויתאמץ כל מה שאור תורתה הפנימית, עומק דעותיה וחביוני חביוניה, ילכו ויחיו בקרבה בגאון גדלם".
כלומר: מה שיביא את הגאולה הוא שהאומה תרגיש באמת את הכאב של הגלות ותרצה בעומק רצונה את הגאולה. הגורם לזה הוא לימוד התורה הפנימית. משום שהתורה הפנימית מדברת על מציאות שלמה יותר, על המצב האמיתי שראוי שעם ישראל יחיה בו, על התכונות האמיתיות של עם ישראל, על הרצונות האמיתיים של עם ישראל. כל זה יכול להתגלות באופן שלם רק בזמן של גאולה. וממילא העיסוק בתורה הפנימית מעורר את הרצון לגאולה. אמנם נכון שמבחינה חיצונית נראה שמה שגורם לישראל לעלות לארץ הוא הצרות והרדיפות שבחו"ל, אולם זהו רק מקרי, ומצטרף לסיבה העיקרית שהיא התעוררות התביעה הפנימית של האומה. והתביעה הפנימית של האומה תגדל רק מכוח עיסוק בתורה הפנימית.
בעקבות תפיסה זו הרב קוק ראה חשיבות עצומה בהנחלת תורה פנימית לאומה, על מנת לעורר את התביעה הפנימית של האומה לגאולה. הוא עסק בכך רבות, וכמובן כתביו הרבים פותחים שבילים רבים לעולם הפנימי.
סיפר בנו של הרב הנזיר, הרב שאר ישוב כהן: "באחת הפעמים שבהן ביקר אצל הרבי מליובאוויטש, העביר הרבי שאלה לרב הנזיר, מדוע סגנון הכתיבה של הרב קוק הוא ספרותי, והרי יודעים שהרב היה מקובל (ומדוע לא כתב ככל ספרי הקבלה, בלשון נסתרת ובמושגים פנימיים)? לאחר זמן, הנזיר השיב על שאלת הרבי, שזאת, משום ש'הכל הולך אחר הנוף'. כלומר, מיהו הנמען, מיהו קהל היעד שעבורו נכתבים הדברים. הרב פונה אל הציבור הרחב והמשכיל ומתרגם עבורו תכנים רזיים, נסתרים ועמוקים, לשפה העברית של אותם ימים".
נכון, שעבורנו לפעמים הדברים קצת מורכבים וזקוקים לביאור והסברה, אבל, יחסית לספרי קבלה עמוקים וחתומים, זוהי שפה השווה לכל נפש.
עוד כתב הרב הנזיר : "המצע שיחבר ויאחד את כל חלקי האומה הוא כתבי רבנו הרב הגאון הצדיק ר׳ אברהם יצחק הכהן קוק. צריך להפיצם בין שכבות הציבור הרחב. מלכתחילה סידר הוא את כתביו בצורה ספרותית שתהא קריאה על מנת שיוכלו גם אלו שאינם מסוגלים לקרוא ספרי הגות אחרים לקרוא את דבריו..."
(בטאון מחניים, להלכה ולמנהג, גיליון פח).
מדברי הרב הנזיר עולה שאכן היה הרב 'מקובל' ואף עסק הרבה בדברים פנימיים, אך בכוונה הוא כתב את דבריו בצורה שמובנת להמון, כי מטרתו היתה לפנות אל הציבור הרחב ולבאר לו את האמונה הפנימית והעמוקה באופן מובן הפונה אל הציבור כולו.
כתב הרב קוק: "חסרון גדול בלומדי קבלה הרגילים, מה שאינם משוטטים בתחילה בשכלם, ממקורותיה של תורה, להשכיל בעניינים האלהיים, כי אם הם מלעיטים את עצמם ברמזי למודים הכתובים בספרים, שעל ידי זה אין שכלם מתרומם כי אם איזה רגש כהה מאיר בקרבם. אבל לא זאת המרגעה, כי אם אחר שהאדם משוטט בשכלו לדעת את ד', והוא מצרף לזה שקידה הגונה במשלי חכמים וחידותם הנאמרים בעניני הרזים לכל פרטיהם, אז הוא מתעלה, והעולם כולו מתעלה עמו. זוכה לעצמו וזוכה לכנסת ישראל ולכל התלויים בה, שהוא הכל ממש".
הרב שולל לימוד קבלה שהוא רק ב'רמזי לימודים' ולא מתוך התבוננות שכלית מעמיקה. אולי זו מגמת הרב בכתביו- מצד אחד לעסוק בעניינים פנימיים אך מצד שני לא באופן של 'רמזי לימודים' אלא באופן של התבוננות שכלית מעמיקה.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
