ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הרב קוק
"ועבודה זו, כשם שרמו ערכיה מכל בינת אדם, ומרוממה היא מכל הסכמת שכל ודמיון, ככה הראה אדון הנפלאות עדותו נאמנה לעיני עם פלאים בירידת האש , להראות לעיני כל, לספר לדור דורים, כי יש רז אלהי במערכת המעשים המסורים לסגולת האדם, וכי בנין העולם ושכלולו ע"פ עצת ד' מחולל כל, אחוז הוא בחוברת באלו הפעולות המדוייקות מצד עצמן בדיוק אלהי.
מטרת ירידת האש מהשמיים שהייתה גם היא באותו יום, היתה להראות לתמיד שיש אלוקיות שמתגלה בעולם דרך המעשים האנושיים - כאשר עבודת הכהנים נעשית במדויק על פי ההוראות האלוקיות.
והפלא העליון, אור ד' אשר הגיח מראש מקדם בראשית היצירה, לקרֹא לעולם ומלואו שיקומו ויעמדו להיות יש, קורא הוא תמיד לעם עולמים גוי איתן, ישראל, למלאות כל חלל העולם ההֵכֵּרי בהודעת השקפת עולם ברורה ונאמנה זו, ובהשקפת עולם מובעה (מובעת) מעומק רז היצירה הכוללת כל צורה וכל חומר, המאחדת בגדלה את הכל, היא מאחה בקֹדשהּ את כל צרכי בשר בקודש, ואכילת קדשים בתור פעולה נשגבה המותאמה לכל תוכנים אדירים בקודש, נתגלתה אז בפועל לחג לדורות.
בהמשך לעצם בריאת העולם, עם ישראל 'ממשיך לברוא' את העולם, מקיים אותו, בכך שמכניס לתוכו את משמעותו שהיא הפעולה הגשמית בעולם הזה בהתאמה לתכני הקודש הרוחניים ולקשר של העולם עם בוראו, דבר שמתבטא על ידי אכילת בשר הקדשים – מעשה גשמי (אכילה) שמתאים לציווי אלוקי וקשור עם הרוחניות כחלק מעבודת המקדש.
וההופעה המורגשת בכל חוש פנימי וחיצוני, בכל מסִבה (-התרחשות) ועלילה, בעולם הפנימי והעולם החיצוני, הקישור של האלהות עם העולם במלא כבודו, בפועל ובמעשה כמו בשכל ובהופעה רוחנית, בהנהגה תולדתית ויצירה נשמתית המשלחת ענפיה מעולם עד עולם – השראת השכינה הראתה אז בראשית את הודה המזהיר, ראשון לשכון שכינה.
שכינה היא חיבור שמים וארץ, איחוד הרוחני בגשמי באופן מלא, בכל סוגי הצורות שהם מתגלים. הפעם הראשונה ששכינה שוכנת – היא ביום הזה, אז מתחילה ההופעה השלמה הזו.
וכח החיים, מקור כל הצלחה, מעין כל ברכה, ברכת עולם לכל עולמים, ברכת נפש לכל אישיות מיוחדה, ברכת עם לאומה לדורותיה, להתאזר בתעודתה וצביונה לעד – הכל אחוז ומשורג ממקור החיים העליונים הללו, מידי יוצר בראשית, ראשון לברך את ישראל.
רמת החיים העליונה הזו שהתגלתה באותו יום, היא המקור ממנה נובעות כל הברכות הקיימות בעולם, הכל בא 'ממקור החיים העליונים'. גם בנושא הזה הברכה לישראל היתה יריית-הפתיחה לכל הברכות שתווצרנה ותתברכנה אי פעם בעתיד בעולם.
והחטיביות המיוחדה של האומה ואחיזתה הכללית באור ד', ובדיוק המעשים ותיאור החיים על פי ד' – היא היא הגורמת לְהַמרכזיות הכללית, השמירה מהתפוצצות הכֹחות והציורים מיסוד המעשה הנקדש, ראשון לאיסור הבמות.
הבסיס עליו עומדת השראת השכינה וכל היאחזותם של ישראל בשכינה – היא האחדות, שכשהיא נמצאת אפשר לבצע את המעשים המדויקים להשראת שכינה. ממילא באותו יום התחיל לחול בפועל האיסור להקריב בבמות – האיסור לצאת מהאחדות הכללית של העם.
והמרכזיות המאחדת את נשמת האומה בחוברת יחד – היא היא המטביעה את צורתה על הזמן, לקדש את הזמנים, לצייר את תוכן חליפותיהם על פי האור האלהי הבהיר אשר הופיע בימי צאתנו מארץ מצרים; לדעת את אשר עלינו להיות בעמים ובעולם, ואת אשר נתְוָה על לוחות התולדה כולה בקידוש הזמנים – "החודש הזה לכם ראש חדשים". השנה מקבלת את צורתה לכל חליפותיה אשר בטבע המוחש: זרע וקציר קור וחום, על פי אותו הרושם הכללי שהאורה האלהית הופיעה בראשון לחדשי השנה, בהגלות יד ד' על עבדיו, על עולמו. ותולדות מעשיו, ראשון לחדשים".
האחדות המרכזית הזו שישראל נתונים בתוכה בזמן הזה – היא זו שמטביעה את הצורה והקודש על הזמן שכל מהלך הזמן ושינוייו, אפילו הארציים (החקלאיים) – נקבעים על פי האור האלוקי שמתגלה על ישראל וגם על פי הצורה המרכזית הראשיתית שבה הקב"ה קבע את ישראל בתוך העולם כשהתגלה ה' בתחילה. לכן החדשים נספרים על פי היום הזה.
הרב קוק מסביר, שבכל המַמדים שראינו עם ישראל ביטא בעולם באותו יום כמכת פתיחה את האופנים השלמים והמרוממים של המציאות: פסגת המציאות והחזון (מעשה בראשית), ההתנהלות החברתית האידיאלית (נשיאים, כהונה, עבודה), הקשר החי לבורא העולם והמושפע ממנו בצורה אידיאלית (ירידת האש, אכילת קדשים, שְכוֹן שכינה, לברך את ישראל), האחדות השלמה (איסור הבמות) ומעלות רוחניות אלה משפיעות עד הצורה הכי בסיסית של סדר השנה והזמנים (חדשים).
גאולה מחזירה לישראל את הבטחון העצמי, את ההכרה של הרוח הפנימית הגדולה, הכמוסה בתוכנו, רוח ד' העליונה מכל הרוחות האנושיות. בגאולה הננו חוזרים להכרת עצמנו להכרה שהאור האלקי המאיר בישראל עתיד להאיר על ידי ישראל לכל העמים.
לרוח חרות זו הננו נכנסים בהתקדש עלינו חודש ניסן הבא עלינו לטובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













