ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
בעת החורבן אומר ירמיהו שהגלות באה בגלל המצוות שנעשו מתוך הרגל. "מצוות אנשים מלומדה". התפללנו בלי להרגיש את ה'. גם התורה נלמדה על ידיה תופשיה בלי ברכה ובלי קדושה. קשה להאמין אבל כך אומר הפסוק: "ותופשי התורה לא ידעוני".
האמת היא שמשה הזהיר אותנו מראש כי כך תבוא הגלות. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויבך". יש עבודת ה', אבל היא לא בשמחה ובטוב לבב, על כן "עבדת את אויבך ברעב ובחוסר כל". עבודת ה' בלי שמחה וטוב לבב מביאה גלות.
ובאמת הכול מתחיל במעמד הר סיני. שם אומרים בני ישראל למשה שהם מפחדים מהאש הגדולה שמא היא תשרוף אותם והם ימותו: "דבר אתה איתנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות". משה נדהם, וכי ייתכן שכלה ביום חופתה תאמר לחתן שלה, אני מפחדת שתשרוף אותי? אני מפחדת שהחיים איתך יגרמו לי מוות? וכי יש חוסר אמון גדול מזה?
משה מרגיש מותש אחרי המשפטים הללו. "התשתם את כוחי". איך ייתכן שאלוקים לוקח אתכם אליו ונושא אתכם על כפיים, כאשר יישא איש את בנו, ואתם מפחדים שהוא יהרוג אתכם? הוא מגלה לכם אהבת עולם ואתם מגלים את פחד העולם.
משה מבין שעייפות היא לא פתרון, ועל כן הוא מכוון אותנו לדרך התיקון. הוא אומר לנו מיד אחרי הפחד הגדול שצריך להחליף אותו באהבה. "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". משה מצווה לקשור את הפסוק על הלב, לשים בין העיניים, לקבוע במזוזה של כל פתח. רק כך נזכה לגאולה. רק כך ירבו ימינו על האדמה שנשבע ה' לאבותינו.
דבקות בתלמידי חכמים
התורה של משה היא התורה של רבי שמעון. הנשמה של משה היא הנשמה של רבי שמעון. לכן אומר רבי שמעון לחבריו "אנן, בחביבותא תליא מילתא". התורה שלנו קשורה לאהבה ולחביבות. ללמוד ולהתפלל בחביבות. לקיים כל מצווה בשמחה. לחיות עם ה' באהבה. לדעת את ה' בנשמה, לאהוב בלב טוב. לדבוק בה בכל לבנו מאודנו ונפשנו.
התורה של רבי שמעון היא תורת הגאולה, כך מעיד אליהו הנביא. התורה של רבי שמעון מחזירה את האהבה ומעוררת שמחה. מביאה טוב לבב וגורמת דבקות. מלמדת לדעת ה' כי זו המטרה של הגאולה, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
את כל הדברים הללו מקבלים בתמצית בעת העלייה למירון. עלייה שיש בה לימוד ותפילה, דבקות ואהבה. עלייה שמקיימים בה מצוות עשה מהתורה "ולדבקה בו". נסחבים בדרכים ועולים בשבילים ונדחקים בציון ונדחקים זה בזה, והכול בשביל להרגיש את דבקות בה', והכול בפה מלא שירה וזמרה.
ישנה גם תפילה שמתפללים לפני העלייה לציון של רשב"י. לקיים מה שנאמר "כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלוקיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו". ומביא רש"י את שאלת חכמינו ז"ל: "אפשר לומר כן, והלא אש אוכלה הוא? אלא הידבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו". ובוודאי חכמינו לא החליפו את הדבקות בה' בדבקות בתלמידי חכמים. כל כוונתם היא שנוכל לדבוק בה' דרך הידבקות בתלמידי חכמים.
אולי זאת הסיבה שבגללה אנשים גדולים עלו לציון של רבי שמעון במירון – לדבקה בו. כך עשו גם גדולי הקבלה וגם גדולי ההלכה. כך עשה רבי יוסף קארו וכך עשה האר"י הקדוש. זאת הסיבה שבגללה זחל אור החיים הקדוש על ארבע כשעלה למירון. זאת הסיבה שבגללה היו עולים הבבא סאלי ורבי שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל.
זאת הסיבה של מאות אלפי האנשים שבאים לציון כל השנה ובמיוחד בל"ג בעומר, הם רוצים לקיים ולדבקה בו. הם הבינו שהעלייה היא אור גדול שדוחה את כל הגזירות ולכן אי אפשר לדחותה או לבטלה.
זאת הסיבה שבגללה היה מהדר מרן אבא זצוק"ל לעלות למירון כל שנה ושנה בל"ג בעומר, מאז ימי בחורתו. ותמיד הזכיר את מה שכתוב בזוהר הקדוש: "עולו ואתו, ואתכנשו להילולא דרבי שמעון". אם רבי שמעון מזמין אותנו, לא נבוא? באנו.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













