בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • ׊×ĸורים ב×Ē× "ך
  • מגיל×Ē ×¨×•×Ē
קטגוריה משני×Ē
  • פר׊×Ē ×Š×‘×•×ĸ ו×Ē× "ך
  • ׊×ĸורים ב×Ē× "ך
  • שיר השירים
undefined
11 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

ר' אברהם בן דוד

"אי אפ׊ר לסבול א×Ē ×”××•×¨ של שיר השירים בשבו×ĸו×Ē
מוכרחים להס×Ēיר א×Ē ×’×•×“×œ היקר ברו×Ē" 1


א. חסד - אהבה
בש×Ēי אהבו×Ē ×’×“×•×œ×•×Ē ×ĸוסק×Ē ×”×Ēורה. אהב×Ē ×”×‘×•×¨× ואהב×Ē ×”×¨×™×ĸ. ׊×Ēי המ×Ļוו×Ē ×™×Ļאו מכלל ×Ēרי"ג מ×Ļוו×Ē, בכך שהן מ×Ļוו×Ē ×›×œ×œ×™×•×Ē ×”×›×•×œ×œ×•×Ē ××Ē ×›×œ ×ĸבוד×Ē ×”××“×. ה×Ēורה ×ĸ×Ļמה ×Ļוו×Ēה לרכז א×Ē ×›×œ כוחו×Ē ×”××“×, הגופניים, הנפשיים החומריים, ל×Ēכלי×Ē ×–×• של אהב×Ē ×”', "ואהב×Ē ××Ē ×”' אלוקיך, בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך", 2 ואת למ×Ļו×Ē ××”×‘×Ē ×”×¨×™×ĸ × ×Ēנו חז"ל מימד מיוחד של כלליו×Ē, באמרם: "ואהב×Ē ×œ×¨×ĸך כמוך - זה כלל גדול ב×Ēורה". 3 ולמדים אנו מדברי חז"ל שאין זה כלל גדול בין כללים אחרים, שהרי כך הורה הלל לאו×Ēו גר ׊ר×Ļה ללמוד א×Ē ×›×œ ה×Ēורה ×ĸל רגל אח×Ē:
מה ד×ĸלך סני לחברך לא ×Ē×ĸביד, זוהי כל ה×Ēורה ואידך פירושא הוא, זיל גמור. 4

בספרו×Ē ×”×ĸולם מסופר: "יום אחד החזיק פודאיל (קדוש מוסלמי דופי) בחיקו ילד בן ארב×ĸ, וניסה לנשקו כדרך האבו×Ē. אמר הילד: אבא, האם א×Ēה אוהב או×Ēי? כן, ×ĸנה פודאיל. - האם א×Ēה אוהב א×Ē ××œ×•×§×™×? - כן, כמה לבבו×Ē ×œ×š? - אחד, - אם כן - שאל הילד - איך ×Ēוכל לאהוב שנים בלב אחד? פודאיל חש, כי דברי הילד היו ×Ēוכחה אלוקי×Ē. בקנא×Ēו לאלוקים החל מטיח בראשו, הוא ניחם ×ĸל אהב×Ēו לילד, והקדיש לבו כליל לאלוקים". 5

מדבריו של הלל נראה שאהב×Ē ×‘×Š×¨ ודם אינה סו×Ēר×Ē ××”×‘×Ē ×”'. גדולה מזו, לא רק שאהב×Ē ××œ×•×§×™× מניחה מקום לאהב×Ē ×”××“×, אלא שהאחרונה מביאה לאהב×Ē ×”', שהרי לא אמר הלל ב×Ēור כלל ראשון של היהדו×Ē "ואהב×Ē ××Ē ×”'" אלא "ואהב×Ē ×œ×¨×ĸך".

מהי המסילה ה×ĸולה מאהב×Ē ×”×¨×™×ĸ לאהב×Ē ×”×‘×•×¨×? הי×Ļיאה מן הפרטיו×Ē ××œ הכלליו×Ē:
האדם ×Ļריך להחל×Ĩ ×Ēמיד ממסגרו×Ēיו הפרטיו×Ē, הממלאו×Ē ××Ē ×›×œ מהו×Ēו, ×ĸד שכל ר×ĸיונו×Ēיו סובבים ×Ēמיד רק ×ĸל דבר גורלו הפרטי, שזה מוריד א×Ē ×”××“× ל×ĸומק הקטנו×Ē, ואין ×§×Ĩ ליסורים גשמיים ורוחניים המסובבים מזה, אבל ×Ļריך ׊×Ēהא מחשב×Ēו ור×Ļונו ויסוד ר×ĸיונו×Ēיו × ×Ēונים להכללו×Ē ×”×›×œ, לכללו×Ē ×”×ĸולם, לאדם, לכללו×Ē ×™×Š×¨××œ, לכל היקום, ומזה ×Ē×Ēבסס א×Ļלו גם הפרטיו×Ē ×Š×œ×• ב×Ļורה ראויה. 6
יסוד האהבה הוא הרגש×Ē ×”×Š×™×›×•×Ē ×Š×™×Š לאדם אל מה שמחו×Ļה לו, מ×Ēוך ידי×ĸה שהוא חלק מאו×Ēו דבר, וש×ĸ"כ חובה ×ĸליו לדאוג לטוב×Ēו, לה×Ēחבר ולה×Ēאחד ×ĸם דבר זה, ולא לחנם מגלים בני האדם א×Ē ××”×‘×Ēם ×ĸ"י חיבוקם איש א×Ē ×¨×ĸהו, שזהו הבטוי המקסימאלי לאהבה - הר×Ļון לה×Ēאחד. וכבר דרשו דורשי רשומו×Ē: "אהבה" בגימטריה "אחד". וכן סמכה ה×Ēורה "ה' אחד" ל"ואהב×Ē".

×Ēכונ×Ē ×”××”×‘×” בנויה רבדים רבדים. ה×Ēינוק אינו אוהב אלא א×Ē ×ĸ×Ļמו, אך כ×ĸבור זמן מו×ĸט חש א×Ē ×Ēלו×Ēו בהוריו, ואוהבם, כיון שבל×ĸדיהם חייו אינם חיים. לכשגדל, מ×Ēרחב חוג אהב×Ēו ×ĸל סביב×Ēו הקרובה, חביריו ומשפח×Ēו, כיון שרואה ×ĸ×Ļמו כחלק מחברה זו. ככל שגדל בהבנ×Ēו הרוחני×Ē, מכיר שגם חברה זו קשורה היא אל כלל האומה :
כל מה שהאדם מ×Ē×ĸלה יו×Ēר ב×Ļור×Ēו הרוחני×Ē, מרגיש הוא יו×Ēר א×Ē ×”×ĸרך הגדול של הרבים, ה×Ļיבור מ×Ēחיל להיו×Ē ×—×™ ב×Ēוכיו×Ēו, בלבבו ו×ĸומק ר×Ļונו.. 7
אך גם ×ĸם ישראל הוא אבר אחד, אמנם מרכזו, בגות האנושו×Ē, ו×ĸ"כ:
גדולי הנשמה אינם יכולים להיו×Ē × ×¤×¨×“×™× מן הכלליו×Ē ×”×™×•×Ēר מקיפה. כל חפ×Ļם ושאיפ×Ēם היא ×Ēמיד טוב×Ē ×”×›×œ×œ כולו . 8

וכשיוד×ĸים הם שגם הכללו×Ē ×”×™×•×Ēר מקיפה, שואב×Ē ×”×™×, איפוא, א×Ē ×”×Š×œ×ž×Ēה מאור האלוקו×Ē, ×”×ž×§×™×Ŗ א×Ē ×”×›×œ, באים הם לאהב×Ē ×”' ולדבקה בו. האהבה היא, איפוא, סולם מו×Ļב אר×Ļה, באהב×Ē ×”×¨×™×ĸ, וראשו מגי×ĸ השמימה, לאהב×Ē ×”'. ואין אפשרו×Ē ×œ×”×’×™×ĸ לראש הסולם בלא ל×ĸבור מ×ĸל שלביו ה×Ēח×Ēונים:
"כשהאדם משים א×Ē ×œ×‘×• וד×ĸ×Ēו להדבק באור האלוקי המואר בכנס×Ē ×™×Š×¨××œ בכללה, בכל הנשמו×Ē ×•×‘×›×œ הדורו×Ē, מ×Ēדבק הוא ×ĸי"ז ממילא באור האלוקו×Ē ×”×Š×•×¨×” בכללו×Ē ×Š×ĸור הקומה של כלל האדם , שכנס"י הוא מרכזה ו×Ēמ×Ļי×Ēה. ו×ĸי"ז הוא מ×Ēדבק ג"כ בכללו×Ē ×”××•×¨ של האלוקו×Ē ×”×ž×Ēגלה בכל ההויה ... וממילא מק׊ר הוא בזה א×Ē ×“×ĸ×Ēו לדבקו×Ē ×‘××œ×•×§×•×Ē ×”×ĸליונה שלמ×ĸלה מכל ההויה ... 9
יסודה של אהב×Ē ×”×¨×™×ĸ ואהב×Ē ×”×‘×•×¨× הוא, איפוא, הי×Ļיאה מהמסגרו×Ē ×”×¤×¨×˜×™×•×Ē ×•×”×× ×•×›×™×•×Ē ×Š×œ האדם:
"וכל מה שה×Ēפיסה הכללי×Ē ×”×™× יו×Ēר חזקה א×Ļלו, ככה ×Ēגדל שמח×Ēו, וככה יזכה יו×Ēר להאר×Ē ×”××•×¨ האלוקי, כי ׊ם מלא חל ×ĸל ×ĸולם מלא, ולי×Ē ×Š×›×™× ×Ēא שריא בא×Ēר חסיר, וכיון דבא×Ēר חסיר או פגים לא שריא, איך ×Ēשרה בא×Ēר שהכל נטול וחסר, ואין ׊ם כי אם נקודה דלה מ×Ļ×ĸר×Ē ×•××¤×Ą×™×Ē, שהיא הפרטיו×Ē ×”×× ×•×›×™×Ē ×œ×‘×“×”". 10

כי×Ļד י×Ļא האדם, האנוכי בטב×ĸו, ממסגרו×Ēיו הפרטיו×Ē, ויבוא לידי אהב×Ē ×”×¨×™×ĸ, האומה, ו×ĸד לאהב×Ē ×”×‘×•×¨× יגי×ĸ? בכח החסד והנ×Ēינה. וכבר הרחיב א×Ē ×”×“×‘×¨×™× הרב דסלר ז×Ļ"ל בספריו "מכ×Ēב מאליהו": 11
שלא האוהב נו×Ēן, אלא הנ×Ēינה, היא המביאה לאהבה, מפני שהאהבה היא הר×Ļון לה×Ēאחד ×ĸם מה ששיך לו, והנו×Ēן נו×Ēן הוא מ×ĸ×Ļמו, וממילא יאהב א×Ē ×”×ž×§×‘×œ, כי הוא מו×Ļא א×Ē ×ĸ×Ļמו כלול בו, ואם ירבה מאוד א×Ē ×—×Ą×“×• ×ĸם ר×ĸהו ימ×Ļא א×Ē ×ĸ×Ļמו כלול בו, ויאהבנו בבחינ×Ē ×›×ž×•×š - ממ׊, בלי שום הפרש... ומי ׊×ĸושה חסד ×ĸם כל ישראל בכל מהו×Ēו, מאוחד לגמרי ×ĸמהם. 12

וכך כ×Ēב גם הראי"ה קוק:
יש שהוא ׊ר שיר×Ē × ×¤×Š×• , ובנפשו הוא מו×Ļא א×Ē ×”×›×œ, ויש שהוא ׊ר שיר×Ē ×”××•×ž×” והוא מ×Ēדבק באהבה ×ĸדינה ×ĸם כללו×Ēה של כנס"י, ויש א׊ר ×ĸוד ×Ē×Ēרחב נפשו, ×ĸד שיו×Ļא ומ×Ēפ׊ט מ×ĸל גבול ישראל, לשיר א×Ē ×Š×™×¨×Ē ×”××“× , כוחו הולך ומ×Ēרחב בגאון כללו×Ē ×”××“×... ×Š×•××Ŗ אל ×Ē×ĸוד×Ēו הכללי×Ē ×•×ž×Ļפה להש×Ēלמו×Ēו ה×ĸליונה...
ויש א׊ר ×ĸוד מזה למ×ĸלה ברוחב י×Ēנ׊א, ×ĸד ׊מ×Ēאחד ×ĸם כל היקום כולו , ×ĸם כל הבריו×Ē ×•×ĸם כל ה×ĸולמים, ו×ĸם כולם אומר שירה, זה הוא ה×ĸוסק בפרק שירה בכל יום שמובטח לו שהוא בן ה×ĸולם הבא.
ויש א׊ר ×ĸולה ×ĸם כל השירים הללו ביחד באגודה אח×Ē... שיר×Ē ×”× ×¤×Š, שיר×Ē ×”××•×ž×”, שיר×Ē ×”××“×, שיר×Ē ×”×ĸולם, כולן יחד מ×Ēמזגו×Ē ×‘×›×œ ×ĸ×Ē ×•×‘×›×œ ׊×ĸה, וה×Ēמימו×Ē ×”×–××Ē ×‘×ž×™×œ×•××” ×ĸולה היא להיו×Ē ×Š×™×¨×Ē ×§×•×“×Š, שיר×Ē ××œ, שיר×Ē ×™×Š×¨××œ... ישראל שיר אל, שיר פשוט, שיר כפול, שיר משולש, שיר מרוב×ĸ, שיר השירים א׊ר לשלמה, למלך שהשלום שלו. 13

ב. שיר השירים
אמר ר' ×ĸקיבא: אין כל ה×ĸולם כדאי כיום שני×Ēן בו שיר השירים, שכל השירים קודש, ושיר השירים - קודש קדשים. 14
"יש אהבה לשם השי"×Ē ×Š×”×™× מ×Ļד הבריאה והודה, חסד ה' המלא ×ĸולם וטובו ×ĸל בריו×Ēיו, ויש אהבה כזא×Ē ×Š×”×™× מורגש×Ē ×‘× ×¤×Š מ×Ļד ×ĸ×Ļם מ×ĸל×Ē ×”× ×¤×Š לאהוב א×Ē ×”×˜×•×‘ הגמור, ואהבה זא×Ē ×”×™× ×ĸיקר האהבה, ויקרה מכל האהבה הנקלט×Ē ×ž×‘×—×™× ×Ē ×”×ž×Ļיאו×Ē. וכדי ל×Ļייר או×Ēה באמ×Ē ×Ļריכים כל ה×Ļיורים הרבים והגדולים שבשה"׊, ×ĸ"כ אין ה×ĸולם כולו כדאי כיום שני×Ēן בו שיר השירים לישראל". 15

בכדי להבין א×Ē ×Ļיורי האהבה הטהורה שבראש הסולם, ×Ļריך להיו×Ē ×Š×™×™×š לאהבה הפשוטה שב×Ēח×Ēי×Ēו. וכבר אמרו חסידים, שמי שלא ט×ĸם אהב×Ē ××Š×” מימיו, יקשה ×ĸליו להגי×ĸ לאהב×Ē ×”':
וכמו מי שהוא חמור לאהבה, לא יחוש מה יחפ×Ļו משוררי האהבה בשיריהם הפרטיים. ואם היה יכול×Ē ×‘×™×“×• להשפיל א×Ē ×’×ĸגו×ĸיהם ×ĸד כדי ט×ĸימ×Ē ×—×•×Š×• הגס, היה ×ĸושה כן בשמח×Ē ×œ×‘ ונפש חפ×Ļה, כן מי שלבו ×ĸרלה, ומוכרח×Ē ×œ×”×™×•×Ē ×›×Ÿ, מפני שלא ט×ĸם לה×Ēנ׊א אל מרומי הגיוני קודש, ולא חש מ×ĸולם נו×ĸם אור אהב×Ē ×Ļור כל ×ĸולמים, איש נבל ולא חכם כזה, לא יוכל להכיל א×Ē ×”×¨×ĸיון, כי אלה הג×ĸגו×ĸים הרבים הפרטיים הנשאים שבשה"׊ המה רשמים של האו×Ļר הגנוז בנפש כלל האומה... רישומי אהב×Ē × ×¤×Š ל×Ļור מ×ĸוזה.15

ר' ×ĸקיבא , הוא האיש הגדול ב×ĸנקים, שיד×ĸ א×Ē ×”××”×‘×” במדרגו×Ēיה השונו×Ē, הוא יד×ĸ א×Ē ×”××”×‘×” הפרטי×Ē, הטהורה, לב×Ē ×¨×•×ĸים, הוא שקב×ĸ א×Ē ×”×™×Ą×•×“ הגדול "ואהב×Ē ×œ×¨×ĸך כמוך - זה כלל גדול ב×Ēורה", הוא א׊ר באהב×Ēו ל×ĸמו, הוביל או×Ēם למלחמ×Ē ×—×¨×•×Ēו נגד המש×ĸבד הזר, והוא א׊ר ה×Ļט×ĸר כל ימיו מ×Ēי יבוא פסוק זה "ואהב×Ē ××Ē ×”'... בכל נפשך" ויקימנו, וי×Ļאה נ׊מ×Ēו ב"אחד", אישיו×Ē ×›×–××Ē, א׊ר כל האהבו×Ē ×ĸרוכו×Ē ××Ļלו במ×ĸרכה "כמגדל דוד בנוי ל×Ēלפיו×Ē", הוא א׊ר יוד×ĸ שאין כל ץ×Ēירה בין אהב×Ē ×”××Š×” לאהב×Ē ×”×‘×•×¨×, והראשונה כלולה באחרונה ומביאה אליו:
אמר ר' ×ĸקיבא: ואהב×Ē ×œ×¨×ĸך כמוך - זה כלל גדול ב×Ēורה, שלא ×Ēאמר: הואיל ונ×Ēבזי×Ēי, י×Ēבזה חברי ×ĸמי... אמר ר' ×Ēנחומא: אם ×ĸשי×Ē ×›×Ÿ, ד×ĸ למי א×Ēה מבזה - בדמו×Ē ××œ×•×§×™× ×ĸשה או×Ēו. 16
ומבאר הריקנטי:
והנה האוהב א×Ē ×—×‘×™×¨×• הנ×ĸשה ב×Ļלם אלוקים, הוא אוהב, השי"×Ē ×•×ž×›×‘×“×•. 17

ו×ĸ"כ שואלים לאדם אחרי מו×Ēו: "המלכ×Ē ××Ē ×—×‘×¨×š ×ĸליך בנח×Ē ×¨×•×—", כשם ששואלים ×ĸל מד×Ē ×”×Ēבטלו×Ēו בפני הקב"ה "המלכ×Ē ××Ē ×§×•× ×š שחרי×Ē ×•×ĸרבי×Ē", 18 ואמרו חז"ל "הכופר בטוב×Ēו של חבירו, ×œ×‘×Ą×•×Ŗ כופר בטוב×Ēו של הקב"ה". 19 רק ממקור או×Ēה הנפש ׊נ׊מ×Ēו י×Ļאה באחד, י×Ļאה ההחלטה שכל הכ×Ēובים קודש ושה"׊ קודש קדשים , מפני שקודש קדשים הוא המקום שממנו הכל נץקר בסקירה אח×Ē ×•×‘××—×“×•×Ē ×’×ž×•×¨×” ללא ץ×Ēירו×Ē:
יש ×ĸולם של חול ו×ĸולם של קודש, ×ĸולמים של חול ו×ĸולמים של קודש, ה×ĸולמים סו×Ēרים א×Ē ×–×”, כמובן, הס×Ēירה היא סובייקטיבי×Ē, האדם בהשג×Ēו המ×Ļומ×Ļמ×Ē ××™× ×• יכול לפשר בין הקודש ובין החול ואינו יכול להשוו×Ē ××Ē ×Ą×Ēירו×Ēיהן, והן אמנם מיושבו×Ē ×‘×¨×•× ×ĸולם, במכון קודש הקדשים . 20

ג. מגיל×Ē ×¨×•×Ē
מה שמגלה שיר השירים באידיאליו×Ē ×›×–××Ē, ×ĸ"ד האהבה הטהורה, בכח השירה והדבור , גנוז במגיל×Ē ×¨×•×Ē, ושם מ×Ēגלים הדברים בה×Ēבטאו×Ēם המ×ĸשי×Ē .
×Ēחיל×Ēה של המגילה בחסרון מ×ĸשי החסד של מחלון וכליון, והמשכה ב×Ēיקון של נשו×Ēיהם, "י×ĸ׊ ה' ×ĸמכם חסד כאשר ×ĸשי×Ēם ×ĸם המ×Ēים ו×ĸמדי" (רו×Ē ×, ח). אך לאחר מכן ה×Ēגלה הפ×ĸר שבין ׊×Ēי הנשים. "ו×Ē׊ק ×ĸרפה לחמו×Ēה ורו×Ē ×“×‘×§×” בה" (רו×Ē ×, יד), ×ĸרפה פונה ×ĸו׍ת , כשהגי×ĸ המ×Ēח הנפשי של ×ĸרפה ×ĸד לק×Ļה הגבול - נפץק, "מיד × ×Ē×ĸורר ה'אני' הנחבא, ×Ļ×Ĩ ו×ĸלה למ×ĸלה, והכרי×ĸ א×Ē ×ž×“×Ē ×”×—×Ą×“ שהוא וי×Ēור גמור ×ĸל ה'אני' למ×ĸן הזול×Ē... חז"ל יוד×ĸים לספר שמאו×Ēו יום שנפרדה מחמו×Ēה כבר י×Ļאה בדרכים נלוזו×Ē ×•× ×Ļמדה אל כוס החיים כדי למ×Ļו×Ēה ×ĸד ×Ēומה". 21

מ×ĸשה זה של ×ĸרפה, המשך הוא למ×ĸשי אבו×Ēיה "לא יבוא ×ĸמוני ומואבי בקהל ה', ×ĸל א׊ר לא קדמו א×Ēכם בלחם ימים". 22 ולמ×ĸלה מזה, קשור הוא בהנהג×Ēו של לוט. אבי האומה אברהם, ×Ļווה א×Ē ×‘× ×™×• וא×Ē ×‘×™×Ēו אחריו, לשמור דרך ה' ול×ĸשו×Ē ×Ļדקה ומשפט, 23 אך לוט אינו שייך למ×ĸשי חסד "ול×Ēאוה יבקש נפרד זה לוט ". 24 ה×Ēאוה, המ×ĸמידה א×Ē ×”"אני" במרכז, אינה יכולה להביא לידי אחדו×Ē, "ויס×ĸ לוט מקדם, ויפרדו איש מ×ĸל אחיו", 25 ואין זו פרידה במישור החבר×Ēי בלבד, "הסי×ĸ ×ĸ×Ļמו מקדמונו של ×ĸולם, אמר: אי אפשי באברהם, אי אפשי באלוהיו". 26 חסרון אהב×Ē ×”×—×‘×¨×” מ×Ēחיל בה×ĸדר מ×ĸשי חסד ומגי×ĸ ×ĸד לכפירה בבורא.

רו×Ē ×ž×Ē×§× ×Ē ×—×˜× אביה, "כה י×ĸשה לי ה' וכה ×™×•×Ą×™×Ŗ כי רק המו×Ē ×™×¤×¨×™×“ ביני ובינך" (רו×Ē ×, יז), ו×ĸ"י מ×ĸשי החסד ׊×ĸ׊×Ēה ×ĸמה, ה×Ēאהבה בה, וה×Ēאחדה ×ĸמה "ורו×Ē ×“×‘×§×” בה". וכך הגי×ĸה לאהב×Ē ×”××•×ž×” ואהב×Ē ×”' "×ĸמך ×ĸמי ואלוקיך אלוקי" (רו×Ē ×, טז).

כך א×Ļל רו×Ē ×•×ĸרפה וכך א×Ļל בניהם, במלחמ×Ē ×“×•×“ וגלי×Ē. ארב×ĸים יום ×ĸומד גלי×Ē ×ž×Ē× ×Ļח ×•×ž×—×¨×Ŗ מ×ĸרכו×Ē ×™×Š×¨××œ, ומ×Ļיג ט×ĸנו×Ē ×”×’×™×•× ×™×•×Ē ×œ×”×•×›×—×Ē ×—×•×œ×Š×Ēם של ישראל. אך כנגד ט×ĸנו×Ēיו יו×Ļא דוד בדבקו×Ē ×”××œ×•×§×™×Ē:
"א×Ēה בא אלי בחרב ובחני×Ē, ואנכי בא אליך בשם ה' ×Ļבאו×Ē ××œ×•×§×™ מ×ĸרכו×Ē ×™×Š×¨××œ א׊ר חרפ×Ē". 27 "אמר הקב"ה: יבואו בני הנשוקה ויפלו בידי בני הדבוקה ". 28

×ĸמיד×Ēם של ישראל באומו×Ē, לא ×ĸמידה של הגיון היא, אלא ×ĸמידה של דביקו×Ē, 'וא×Ēם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום. 29
אמר ר' ז×ĸירא: מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא איסור ולא הי×Ēר, ולמה נכ×Ēבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים. 30 למה קוראים ץפר רו×Ē ×‘×ĸ×Ļר×Ē, בזמן מ×Ēן ×Ēורה? לפי שמגילה זו כולה חסד וה×Ēורה כולה חסד ׊נאמר ו×Ēור×Ē ×—×Ą×“ ×ĸל לשונה. 31

ד. פסח ושבו×ĸו×Ē
כה
אמר ה', זכר×Ēי לך חסד × ×ĸוריך אהב×Ē ×›×œ×•×œ×•×Ēיך, לכ×Ēך אחרי במדבר באר×Ĩ לא זרו×ĸה. 32
בי×Ļיא×Ē ×ž×Ļרים ה×Ēבררה אמי×Ēיו×Ē ×˜×‘×ĸ נ׊מ×Ēם של ישראל, הש×Ēחררו×Ēם מ×ĸול מ×Ļרים ודבקו×Ēם בה':
כי ×ĸיקר הגאולה בי×Ļ"מ היה נקודה הראשי×Ē ×Š×‘×œ×‘ איש ישראלי להיו×Ē ×œ×”', הגם כי לא היה מבורר ×ĸדין בשלימו×Ē ×”×“×ĸ×Ē ... × ×Ēקן בנפשו×Ē ×‘× ×™ ישראל שנמשכו אחר הקב"ה גם קודם ישוב הד×ĸ×Ē ×›×¨××•×™. 33
וזה רמז אכיל×Ē ×ž×Ļה - לחם ×ĸוני - שאין מ×Ļדנו כלום רק מה שנמשכו אחר הקב"ה, כי חמ×Ĩ הוא מה שאח"כ × ×Ē×•×Ą×Ŗ ב×ĸיסה. 34

שיאה של אהבה זו ה×Ēגל×Ēה בקרי×ĸ×Ē ×™× ×Ą×•×Ŗ, בש×ĸ×Ē ×ž×Ą×™×¨×•×Ē ×”× ×¤×Š, ומ×Ļאה א×Ē ×‘×˜×•×™×” בשירה :
כי השירה בא מכח דביקו×Ē ××œ השרש... ובקרי×ĸ×Ē ×™× ×Ą×•×Ŗ דכ×Ēיב: וירא ישראל וכו' ויאמינו בה', לכן אז ישיר , שנדבקו בשרש ה×ĸליון. 35
זו השירה היא פרשה ב×Ēורה שהו×Ļיאו בני ישראל מלבם ב×ĸוד שלא × ×Ēנה ×Ēורה. זה ×ĸדו×Ē ×œ×‘× "י שהם דבקים ב×Ēורה ב×ĸ×Ļם, כי באמ×Ē ×”×Ēורה היא שמו×Ēיו של הקדב"ה וכדאי×Ēא קודב"ה ואורי×Ēא חד הוא... ונ×Ēינ×Ē ×”×Ēורה היא גלוי שכינה ב×ĸולם, ואמנם ירד ה' ×ĸל הר סיני במ×Ēן ×Ēורה, אבל בקרי×ĸ×Ē ×™× ×Ą×•×Ŗ שראו א×Ē ×”', כמ"׊ זה אלי, א"כ × ×Ēגלה להם ׊ר׊ ה×Ēורה ב×ĸוד שהמלך במסיבו, טרם שירד ×ĸל הר סיני, וז"׊ בשירה קדמוך, לכן כ×Ēוב ישיר , לשון ×ĸ×Ēיד, שהוא מ×ĸין מה ׊×ĸ×Ēיד להנ×Ēן להם ה×Ēורה, והם פ×Ēחו השרש של ה×Ēורה כדאי×Ēא במדרש ×ĸ"ז פיה פ×Ēחה בחכמה. 36
מה שה×Ēרחש, איפוא, בי×Ļיא×Ē ×ž×Ļרים וקרי×ĸ×Ē ×™× ×Ą×•×Ŗ, הוא ×Ļיור אידיאלי של אמונה ואהב×Ē ×”', ×ĸדין לא הגי×ĸ זמנם לבטויים מ×ĸשיים "וא×Ē ×ĸרום ו×ĸריה - ×ĸרומים מן המ×Ļוו×Ē", 37 אך הי×Ēה כאן משיכה ודבקו×Ē × ×Š×ž×Ēי×Ē ×˜×‘×ĸי×Ē ×Š×œ אומה למקור מח×Ļב×Ēה.

בשבו×ĸו×Ē ×”×’×™×ĸ זמנו של ה×ĸולם האידיאלי להגלו×Ē ×‘×ž×ĸשה, וזה ×ĸנינו של קרבן ׊×Ēי הלחם "חמ×Ĩ ×Ēאפינה", בניגוד למ×Ļה בפסח. אמנם מ×Ļד אחד יש כאן שלימו×Ē ×”×§×•×ž×”, ה×Ēפשטו×Ē ×›×— הד×ĸ×Ē ×•×”××™×“×™××œ ×ĸד לחיי המ×ĸשה, אך מאידך גיסא, בפגישה ×ĸם ה×ĸולם ×ĸל הים רא×Ēה שפחה מה שלא ראו נביאים. 38 הרי במ×Ēן ×Ēורה, ×ĸם הופ×ĸ×Ē ×”×”×“×¨×›×” המ×ĸשי×Ē, כבר היה ז×ĸזו×ĸ "וירא ה×ĸם וינו×ĸו וי×ĸמדו מרחוק". 39 והיו מלאכי השר×Ē ×Ļריכים לדחפם, ולא ר×Ļו לה×Ēמיד בקשר הישיר "דבר א×Ēה ×ĸמנו ואל ידבר ×ĸמנו אלוקים פן נמו×Ē".

האהבה האידיאלי×Ē ×”×˜×”×•×¨×” שב×Ēקופ×Ē ×”××™×¨×•×Ą×™×Ÿ, אינה ×ĸומד×Ē ×Ēמיד במבחן החיים המ×ĸשיים של הנשואין, אך מ×ĸל×Ēה היא, שמי ׊×ĸבר פ×ĸם ×Ēקופה זו של אהבה אידיאלי×Ē ×™×–×›×¨ בה מדי פ×ĸם, והיא ×Ēמשיך לה×Ēקיים. ב×Ēורה מקור דחיפה והשראה להמשך החיים המ×ĸשיים, ה×Ēינוק במ×ĸי אמו מלמדים או×Ēו כל ה×Ēורה כולה, אך ×ĸם ×Ļא×Ēו לאויר ה×ĸולם בא מלאך וסוטרו ×ĸל פיו ומשכחו, וא"כ לשם מה לימדו? אלא:
זה לי×Ēן כח בנשמ×Ēו, קודם ׊×Ēכנס ×œ×’×•×Ŗ, ׊×Ēהיה כלולה מכל ה×Ēורה, ל×Ēקן כל מדרגו×Ē ×”×§×“×•×Š×” כראוי, אבל ב×Ļא×Ēה לאויר ה×ĸולם, בא מלאך ומשכחו - וכשהאדם מ×Ēגבר ×ĸל י×Ļרו, אז - חוזר וממשיך הכח של ה×Ēורה שקבל בראשונה, קודם שנולד. 40
וכן בליד×Ēה של האומה, שהו×Ļיאה הקב"ה "גוי מקרב גוי":
שבכל חג המ×Ļו×Ē × ×ĸשה איש ישראל כבריה חדשה, כמו שהיה בי×Ļיא×Ē ×ž×Ļרים, כקטן שנולד, ומ×Ēחדש בו או×Ēו הנקודה ׊נט×ĸ הקדב"ה בנפשו×Ē ×‘× ×™ ישראל, ונקודה זו נקרא×Ē ×œ×—× ×ĸוני, שהוא בלי ה×Ēרחבו×Ē, כי מ×Ļה הוא ×ĸ×Ļם ה×ĸיסה, ואח"כ נ׊×Ēני×Ē ×•×ž×Ēחמ×Ļ×Ē, וכמו-כן כל איש ישראל יש בו נקודה מ×Ēנה מא×Ē ×”××œ×•×§×™×, ובאמ×Ē ×Ļריך האדם להרחיב זא×Ē ×”× ×§×•×“×” ולהמשיך כל המ×ĸשים אחריה. 41
כל המשכה מלמ×ĸלה למטה באה מקודם בבחינ×Ē ×ž×§×™×Ŗ ×ĸל המקבל ואחרי כן נ׊פ×ĸ ההארה בפנימיו×Ē ×›×¤×™ השי×ĸור שיוכל ׊א×Ē, והשאר נ׊אר בבחינ×Ē ×ž×§×™×Ŗ, ×Ēחילה ×Ļריך להיו×Ē ×”×’×œ×•×™ בחינ×Ē ×ž×§×™×Ŗ בש×ĸ×Ē ×§×¨×™×ĸ×Ē ×™× ×Ą×•×Ŗ לכולם בשוה ואחרי כן במ×Ēן ×Ēורה, הגלוי בפנימיו×Ē ×ĸ"י ×Ēורה ומ×Ļוו×Ē, שבו כבר יש חלוקי מדרגו×Ē. 42

ומכאן פ×Ēח להבנ×Ē ×˜×ĸם קריא×Ē ×Š×”"׊ בפסח ורו×Ē ×‘×Š×‘×•×ĸו×Ē. פסח הוא זמן ה×Ēגלו×Ē ××”×‘×Ēם של ישראל ודבקו×Ēם באלוקים חיים:
במדרש שהש"ר: נשיר למי ׊×ĸשאנו שרים ב×ĸולם. שבנ"י × ×ĸשו משוררים להקדב"ה, דכ×Ēיב ×ĸם זו י×Ļר×Ēי לי, ×Ēהיל×Ēי יספרו, כי הנה השירה באה מכח דבקו×Ē ××œ השרש, ולכן השווים בשיר, שהם בחינ×Ē ×“×‘×§×•×Ē ×•×—×‘×•×¨ לשרש, ובקי"ץ דכ×Ē' וירא ישראל וכו' ויאמינו בה', לכן אז ישיר שנדבקו בשרש ה×ĸליון... ובנ"י מכירים א×Ē ×‘×•×¨×× ומ×Ēדבקים בשרשם, לכן נמ×Ļא בהם השירה, וז"׊ א׊ר לשלמה - למי שהשלום שלו, כי בחינ×Ē ×Š×œ×•× הוא הה×Ēדבקו×Ē ×‘×Š×¨×Š, כמ"׊ במק"א, כי החלק שלמטה אינו דבר שלם רק בה×Ēדבקו×Ē ××œ השרש שלמ×ĸלה, ולכן נקראו בנ"י השולמי×Ē , שיש בהם הדבקו×Ē, וכל שיר השירים × ×Ēיסד ×ĸל זה, כי שלמה המ×ĸ"ה דכ×Ēיב בו ויחכם מכל, הבין הפנימיו×Ē ×œ×ž×ĸלה מכל הדברים שלמטה, וי×Ēקן שיר השירים ... 43

פסח הוא הזמן שבו אפ׊ר לדבר ×ĸל אהב×Ē ×”××•×ž×” לבוראה בשיר×Ē ×”×¨×ĸיה לדודה. ×ĸ"י האהבה המ×Ēגלי×Ē ×‘×¤×Ą×— אפ׊ר לראו×Ē ××Ē ×”×§×•×“×Š קדשים שבשיר השירים, ולהבין שהחול מהוה בסיס לקודש ואינו סו×Ēר לו, ואהב×Ē ×”×¨×™×ĸ מביאה לאהב×Ē ×”'.
שבו×ĸו×Ē ×”×•× זמן המ×ĸשה. אין זה זמן מ×Ēאים לשיר ×ĸל אהב×Ē ×”', ואין גם יכול×Ē ×œ×§×œ×•×˜ א×Ē ×”××•×¨ הגדול הגנוז הקודש הקדשים שבשיר השירים, ויש לגנוז א×Ē ×”×“×‘×¨×™× בגלויים המ×ĸשי, במגיל×Ē ×¨×•×Ē ×ž×Ēגלה בדרכי המ×ĸשה כי×Ļד מ×ĸשי חסד וקיום הבסיס של ואהב×Ē ×œ×¨×ĸך כמוך מביא לאהב×Ē ×”':
קריא×Ē ×¨×•×Ē ×‘×Š×‘×•×ĸו×Ē ×œ×”×•×“×™×ĸ כי לא המדרש ×ĸיקר אלא המ×ĸשה ... ובנ"י הבינו זא×Ē, לכן הקדימו × ×ĸשה לנשמ×ĸ. לומר, שה×ĸיקר המ×ĸשה , לכן אמרו, אם יוספים אנחנו וכו' כי הרגישו שלא נמשכו לגמרי אחר דבר ה', דכ' וינו×ĸו וי×ĸמדו מרחוק, ויראו שלא יהיה חכמ×Ēם מרובה ממ×ĸשיהם ... 44

אמנם, בסופו של דבר נסגר המ×ĸגל, השירה הטב×ĸי×Ē ×Š×‘×™×Š×¨××œ מולידה א×Ē ×”×ž×ĸשה המגלה בפו×ĸל מה שגנוז בכח, ולאחר שהמ×ĸשה הו×Ļיא אל הפו×ĸל א×Ē ×›×œ הסגולו×Ē ×”×’× ×•×–×•×Ē ×‘× ×Š×ž×” מ×Ēגלי×Ē ×Š×™×¨×” חדשה. ממ×ĸשי החסד של רו×Ē, שב×Ēחיל×Ē ×”×ž×’×™×œ×” מ×Ēגלגלים הדברים ×ĸד לסופה "וישי הוליד א×Ē ×“×•×“" - × ×ĸים זמירו×Ē ×™×Š×¨××œ, ולמה נקרא שמה רו×Ē ? "א"ר יוחנן: שזכ×Ēה שי×Ļא ממנה דוד שרויהו להקדב"ה בשירו×Ē ×•×Ēשבחו×Ē". 45 ודרשו חז"ל "מאי דכ×Ēיב: פיה פ×Ēחה בחכמה ו×Ēור×Ē ×—×Ą×“ ×ĸל לשונה. כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד דוד אביו, שדר בחמשה ×ĸולמים ואמר שירה ". 46


^ 1 ×ĸול×Ē ×¨××™×” ח"ב ×ĸמ' שה.
^ 2 דברים ו, ה.
^ 3 ירושלמי נדרים ט, ד.
^ 4 שב×Ē ×œ× ,א.
^ 5 הובא באמונ×Ē ×”×™×”×“×•×Ē ×ĸמ' 37.
^ 6 אורו×Ē ×”×§×•×“×Š ח"ג ×ĸמ' קמז.
^ 7 ׊ם ×ĸמ' קנז.
^ 8 אוה"×§ ח"ב ×ĸמ' ×Ēמב.
^ 9 אורו×Ē ×ĸמ' קמו.
^ 10 אוה"×§ ח"ג ×ĸמ' קמז.
^ 11 ב×ĸיקר בחלק א' קונטרס החסד.
^ 12 מכ×Ēב מאליהו ח"ג ×ĸמ' 89.
^ 13 אוה"×§ ח"ב ×ĸמ' ×Ēמד.
^ 14 ידים ג, ה.
^ 15 ×ĸול×Ē ×¨××™×” ח"ב הקדמה לשיר השירים.
^ 16 בראשי×Ē ×¨×‘×” כד, ז.
^ 17 פ' קדושים.
^ 18 או×Ļר המדרשים (אייזנשטיין) ×ĸמ' פד ד"ה פרק רבי×ĸי. וראה במכ×Ēב מאליהו ח"ג ×ĸמ' 90.
^ 19 ירושלמי ברכו×Ē ×˜, א.
^ 20 אוה"×§ ח"ב ×ĸמ' שיא.
^ 21 נחל×Ē ×™×•×Ą×Ŗ, פירוש למגיל×Ē ×¨×•×Ē ×œ×”×¨×‘ ליפובי×Ĩ.
^ 22 דברים כג, ד.
^ 23 בראשי×Ē ×™×—, יט.
^ 24 נזיר כג, ב.
^ 25 בראשי×Ē ×™×’, יא.
^ 26 ב"ר מא, י.
^ 27 שמואל א יז, מה.
^ 28 סוטה מב, ב
^ 29 נחל×Ē ×™×•×Ą×Ŗ ׊ם.
^ 30 רו×Ē ×¨×‘×” ב, טו.
^ 31 מדרש לקח טוב.
^ 32 ירמיהו ב, ב.
^ 33 ׊פ×Ē ××ž×Ē, ויקרא ×ĸמ' 93.
^ 34 ׊ם, ×ĸמ' 92.
^ 35 ׊ם ×ĸמ' 98.
^ 36 ׊ם.
^ 37 מכיל×Ēא בא.
^ 38 מובא ברש"י שם.
^ 39 שמו×Ē ×›, טז וברש"י ׊ם.
^ 40 הקדמ×Ē ×”×¨×ž×—"ל לקל"ח פ×Ēחי חכמה.
^ 41 ׊פ×Ē ××ž×Ē ×Š× ×ĸמ' 99.
^ 42 ל×Ēורה ולמו×ĸדים להגר"׊ זוין, שבו×ĸו×Ē.
^ 43 ׊פ"א ׊ם ×ĸמ' 98.
^ 44 ׊פ×Ē ××ž×Ē ×‘×ž×“×‘×¨ ×ĸמ' 42.
^ 45 ברכו×Ē ×–, ב.
^ 46 ברכו×Ē ×™, א.

מ×Ēוך הספר "×ĸ×Ļר×Ē ×œ×™×—×™××œ" ל×ĸילוי נ׊מ×Ē ×™×—×™××œ מרדכי וי×Ļמן הי"ד
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il