ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שבט, ה'תשנ"ז
שאלה
בכפרים רחוקים ממאלמו היו גרים בימים קדמונים הרבה יהודים ועכשיו נמצאים במקומות האלה רק מתי מעט מאחינו היהודים, אבל יש להם בית חיים שמשתמשים בו עד היום. במקומות אלה אין אפשרות לעשות טהרה במקום. האם מותר לדחות את הקבורה ביום כדי לעשות הטהרה בעירנו או שצריך להשתדל לקבור כמה שיותר מהר? נוסיף רק שע"פ החוק בשבדיה חייבים לחכות לפחות עשרים וארבע שעות בין קביעת המות לבין הקבורה.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
295 - בית-כנסת שיש בו חדרים מספר, המכוונים לכיוונים שונים
296 - הלנת המת לצורך טהרה
297 - שימוש בחברת-הובלה לא-יהודית
טען עוד
תשובה
1. כשאי-אפשר לקבור את המת מחמת איזה אונס, כגון מחמת חוקי המדינה, אין איסור בהלנת המת1, אך ברגע שבטל האונס, שוב חל האיסור, ואין להלין את המת אלא לכבודו2.
2. טהרת המת היא חלק מכבודו של המת3 ולכן אפשר לדחות את הקבורה עד לאחר הטהרה.
3. אם בני המשפחה מתנגדים להמתין לטהרה ורוצים לקבור את הנפטר מיד, כמות שהוא, יש להסביר להם את העניין, ואולם אם הם מתעקשים, יש להביאו לקבר ישראל, כרגיל4, כמו כל מת5.
________________________________________________________
1 איסור הלנת המת נלמד מן הכתוב בדברים כא, כג הובא בגמ' סנהדרין (מו ע"א) ונפסק בשו"ע (יורה דעה סי' שנז,א).
ויש כאן גם לאו של "לא תלין", ולדעת פוסקים אחדים גם עשה - "קבור תקברנו ביום ההוא".
אם לא קברו אותו עד שקיעת החמה (כשהיה אפשר), אז עברו על העשה. ואם השהו אותו עד עלות השחר, כי אז עברו גם על הלאו, (ויש אומרים שכבר בתחילת הלילה עוברים על הלאו), ולא מוזכר בפוסקים בענין זה זמן מעת לעת. ואם מת בלילה, יש שנוהגים לקברו לפני עלות השחר.
2 כל האמור בהערה 1 הריהו כשמלינו סתם, אבל כשמלינו לכבודו - מותר, כמובא בגמ' שם ונפסק בשו"ע שם.
3 עיקרו של מנהג טהרה מופיע בגמ' שבת (קנא ע"א), ובשו"ע (יורה דעה סי' שנב, עד), ויש בו הרבה דברים שקשורים לתורת הסוד. ובספר "כל בו אבלות" (סי' ו, א) הביא בשם רמב"ן שהטהרה היא לכבודו של מת.
4 "כל בו אבלות" (סי' ו, יד).
5 עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"ג תשובה סב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
