ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
תשובה לג
(מתוך ח"ד)
פראג, צ'כיה Prague, Czech Republic
שו"ת "במראה הבזק" (597)
מתוך העלון חמדת ימים
633 - קביעת מזוזה במקום מועד לגניבה
634 - חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
טען עוד
חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
שאלה
לא ידוע לנו כאן בפראג כיצד נהגו לענין כניסת ויציאת השבת, האם עלינו להמשיך ולנסות לברר את המנהג הקדום כדי להמשיך בו או לא? אם לא, כיצד עלינו לנהג בענין תוספת שבת בכניסתה וביציאתה. כמו כן מצאנו הבדלים של דקה או שתים בין הלוח ששלחתם אלי לבין מה שפרסמה החברה האסטרונומית של פארג (שרוב חבריה אינם יהודים) מדוע יש הבדלים בין הלוחות והאם ניתן לסמוך על לוחות זמנים שחוברו ע"י גויים?
תשובה
בירור מנהגו המדויק של מקום יכול להיעשות רק ע"י בירור עם תושביו המקוריים. מכיוון שהקהילה היהודית בפראג חרבה בזמן השואה, ר"ל, אין הקהילה החדשה מחויבת בדווקא למנהגי הקהילה הקודמת1.
חישוב זמנן של הזריחה והשקיעה תלוי במקומה המדויק של השמש בשמים בתנאים הטופוגרפיים המדויקים של המקום, באחוזי הלחות באטמוספרה (המשפיעים על שבירת קרני השמש), בזמן הזריחה וכן במקומו המדויק של הצופה.
נוסחאות החישוב המכילות את כל המשתנים הנ"ל הן מסובכות מאוד, והעובדה ששני מקורות שונים (צילמנו את הלוח ששלחנו לך מתוך הספר "זמנים כהלכה לבית ולנוסע" מאת פרופ' יהודה לוי, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשנ"ב, עמ' 255-254) חישבו והגיעו ללוחות שווים שאין בהם סטייה יותר מדקה או שתיים, נחשבת להישג מדעי2. לכן אם ישנה נפקא מינה חשובה לדיוק הנ"ל, יש להתנהג לחומרא או לקולא, לפי העניין הנדון.
באשר לשאלתך, אם ניתן לסמוך לעניין הלכה על חישוב שערכוהו גויים, כתב רמב"ם בהל' קידוש החודש3 במפורש שאכן ניתן לעשות כן, שזהו בכלל "קבל האמת ממי שאמרה", ואף במקום שלא התאמת אצלו החשבון, יש לסמוך בכהאי גוונא על אומן גוי שלא מרע אומנותיה4.
מנהג האשכנזים פה בעיה"ק ירושלם הוא להוסיף בכניסת שבת כ-40 דקות לערך לפני השקיעה, בעוד שברוב הקהילות בארץ הקודש נוהגים להוסיף כ-22 דקות לפני השקיעה, וכן נוהגים חלק מן הספרדים בירושלים5. על כן נכון יהיה להנהיג גם אצלכם כניסת שבת 22 דקות לפני השקיעה, ולהוסיף בצאת השבת דקות ספורות6 (אחר צאת-הכוכבים), אלא שנוהגים לחשב את זמן צאת-הכוכבים במוצאי-שבת7 בדרך שונה מאשר לעניינים אחרים.
^ 1.
עיין בהקדמה לספר "שבת הארץ" לראי"ה קוק.^ 2.
על-פי בקי בנושא שיטת חישוב הזריחה והשקיעה.^ 3.
עיי"ש פי"ז הכ"ד.^ 4.
עיין שו"ע אורח חיים (סי' שכח, י) בהגהת רמ"א משם משמע, שבעניין חילול שבת סמכינן על אומן גוי, וכל שכן כאן דהוי מסיח לפי תומו, ועיין עוד שו"ע יורה דעה (סי' צח ס"א) ונושאי כליו שם.^ 5.
פסקי הגר"ע יוסף.^ 6.
עיין שו"ע אורח חיים (סי' רצג ס"ב) ושם ב"משנה ברורה" (ס"ק ה).^ 7.
דע שצאת-הכוכבים לעניין שבת אינו כצאת-הכוכבים לעניין יום יום, שכן בגמ' שבת (דף לה ע" ) משמע, שלעניין תרומה יש להחמיר כרבי יוסי, הסובר שבין-השמשות הוא כ"הרף עין", והוא אחר זמנו של רבי יהודה, ונחלקו ראשונים ואחרונים בשאלה, אי הוי סמוך לבין השמשות דרבי יהודה או במעט מאוחר או לאחר זמן. בארץ-ישראל נוהגים לעניין שבת כשיטת הרי"מ טיקוצ'ינסקי שצאת-הכוכבים אליבא דרבי יוסי הוא בממוצע 36 דקות אחר השקיעה (בזמן שהשמש נמצאת בזווית 8.5 מעלות מתחת לאופק) ואף-על-פי שהרי"מ טיקוצ'ינסקי פסק כך לכל עניין דאורייתא, נוהגים ברוב הקהילות לעניין קריאת-שמע שצאת-הכוכבים הוא ג' רבעי מיל וכלשהו של כהרף עין אחר שקיעת-החמה, אבל לעניין שבת מחמירים, כדעתו.
עיין בהקדמה לספר "שבת הארץ" לראי"ה קוק.^ 2.
על-פי בקי בנושא שיטת חישוב הזריחה והשקיעה.^ 3.
עיי"ש פי"ז הכ"ד.^ 4.
עיין שו"ע אורח חיים (סי' שכח, י) בהגהת רמ"א משם משמע, שבעניין חילול שבת סמכינן על אומן גוי, וכל שכן כאן דהוי מסיח לפי תומו, ועיין עוד שו"ע יורה דעה (סי' צח ס"א) ונושאי כליו שם.^ 5.
פסקי הגר"ע יוסף.^ 6.
עיין שו"ע אורח חיים (סי' רצג ס"ב) ושם ב"משנה ברורה" (ס"ק ה).^ 7.
דע שצאת-הכוכבים לעניין שבת אינו כצאת-הכוכבים לעניין יום יום, שכן בגמ' שבת (דף לה ע" ) משמע, שלעניין תרומה יש להחמיר כרבי יוסי, הסובר שבין-השמשות הוא כ"הרף עין", והוא אחר זמנו של רבי יהודה, ונחלקו ראשונים ואחרונים בשאלה, אי הוי סמוך לבין השמשות דרבי יהודה או במעט מאוחר או לאחר זמן. בארץ-ישראל נוהגים לעניין שבת כשיטת הרי"מ טיקוצ'ינסקי שצאת-הכוכבים אליבא דרבי יוסי הוא בממוצע 36 דקות אחר השקיעה (בזמן שהשמש נמצאת בזווית 8.5 מעלות מתחת לאופק) ואף-על-פי שהרי"מ טיקוצ'ינסקי פסק כך לכל עניין דאורייתא, נוהגים ברוב הקהילות לעניין קריאת-שמע שצאת-הכוכבים הוא ג' רבעי מיל וכלשהו של כהרף עין אחר שקיעת-החמה, אבל לעניין שבת מחמירים, כדעתו.

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

סינון פסולת בשבת

פסח שני- החיבור של תורה וישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

ענייני כשרות המצויים

הלכות קבלת שבת מוקדמת

האם מותר לפנות למקובלים?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות חמץ ומצה מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.

חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?

נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.

קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.

אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.

יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.

תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם

מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?

לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.

אור החיים על הפרשה טענות קורח ועדתו
אור החיים על פרשת קורח חלק ב''
קורח פגם בשורש נשמתו עד ליעקב אבינו. קורח התלונן על זה שישראל רגיל לא יכול לגשת לעבודת אהרון. משה הבין את הטענות של קורח ועדתו למרות שהם לא סיימו לפרש את דבריהם. הטעם שהמבחן עם המחתות היה בבוקר ולא מיד, או כי אולי כבר הקריבו את הקטורת של בין הערביים או כי בין הערביים זה זמן של תגבורת הדינים או שמשה רצה לתת להם זמן להתבונן במעשיהם אולי הם יחזרו בתשובה. משה טען לקורח שהוא מזלזל בלוויה שהוא קיבל.

אור החיים על הפרשה איך קורח העז לחלוק על משה רבנו ?
אור החיים על פרשת קורח חלק א'
אור החיים על פרשת קורח חלק א'

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת קרח
איזה מצוה אינו חייב הוא עצמו בזה רק משיגיע לי"ג שנה ולא מגיל חינוך | עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת ואחד מהם הוא פִּי הָאָרֶץ. מה מיוחד בדבר זה שהיה צריך להיברא כבר בתחילת בריאת העולם. ומדוע נבראה דווקא בערב שבת בין השמשות ולא בשאר ימי בראשית | וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כׇּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כׇּל הָרְכוּשׁ. מה הטעם שלא נאמר וְאֵת כׇּל 'רכושם'. האם הרכוש של בני קרח שעשו תשובה ולא מתו ניצל? | וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע. למה נקט כְּרָגַע. והיא לכאורה מיותרת. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מהות העבודה
דרך הקודש ג'
מהות העבודה כוללת שני חלקים, הראשון דמיוני- רגשי., והשני ממשי - מעשי. תוכנה של העבודה הפנימית היא סידור המחשבות, הרגשות והיחס בניהם. העבודה יכולה להעשות בצורה של עבודה פנימית שמקרינה כלפי חוץ, ויכולה להיות עבודה שמאירה לעולם ומשפיעה על הנפש
















