ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
מנחם אב תשנ"ד
כשרות הMascarpone-, מאכל חלבי העשוי משמנת חלב עכו"ם
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
301 - בן גויה שאביו היהודי טוען שמל אותו לשם גירות
302 - מאכל חלבי העשוי משמנת חלב עכו"ם
303 - פתיחת ברז העלולה להביא להפעלת משאבת לחץ חשמלית בשבת
טען עוד
המאכל הזה עשוי משמנת מחלב עכו"ם. השמנת נפרדת מהחלב ע"י צנטריפוגה (כמו בעשיית חמאה), אך לאחר ההפרדה, כשהיא עדיין חצי עבה, עוברת סטריליזציה בחום של 138 מעלות צלסיוס, וע"י זה היא הופכת להיות נוזלית לגמרי (אך יותר סמיכה מחלב); אחר-כך מערבבים בה חומצה ציטרית לשם שימור, ומכניסים אותה לצנצנות. אחרי 20 דקות הצנצנות עוברות לקירור (מ0- עד 4 מעלות צלסיוס) ושם ע"י הקור המאכל הופך לצורת קרם למריחה, ז.א. Mascarpone.
שאלתי איפוא:
א. אם השמנת החצי עבה הנלקטת ע"י הצנטריפוגה כבר דינה כחמאה (עיין גם ערוך השלחן יו"ד קסו ס' כח);
ב. במדה שהשמנת כבר יצאה מתורת חלב עכו"ם, אם ע"י החימום חוזרת היא לדין חלב, או, כיון שיצאה, שוב אינה חוזרת, כמו באיסורים אחרים. ועוד, כי עצם העובדה שכבר היתה עבה מוכיח שאין בה חלב טמאה, ולכן ע"י השגחה משעת העשיה, המאכל יהיה מותר גם למי שאינו אוכל חלב עכו"ם, כמו חמאה.
תשובה
ה"Mascarpone" שתהליך יצורו תואר על-ידי השואל, כשר לאכילה (כדין חמאה למקל בכך), אם מתקיימים התנאים הבאים:
א. המוצר הנ"ל הוא עבה 1 .
ב. עוביו הוא תכונה עצמית של המקפא גם בטמפרטורת החדר, ולא רק בקור מקפיא (כלומר הקירור המתואר ע"י השואל נחוץ רק לתהליך הייצור, ולא להעמדת המוצר).
ג. אין לאותה החומצה המוספת לשמנת תפקיד בהקפאת/העמדת המוצר, והיא משמשת רק כחומר משמר 2 [או לחילופין: יש השגחה של ישראל משעת העשייה 3 ].
וטעם ההיתר:
נחלקו אחרונים בדין שמנת שנלקטת בהיותה צפה על פני החלב - אם יש בה הקולא של חמאה שיצאה מאיסור חלב עכו"ם (למי שמקל בכך) 4 . ועיקר שניתן להקל בכך 5 , ובייחוד "במקומות רחוקים שאין לישראל מה לאכול" 6 .
אך גם האחרונים המקילים לא הקילו אלא בשמנת עבה הדומה יותר לחמאה מאשר לחלב 7 , וקשה להכריע באותה השמנת ה"חצי עבה", כלשון השואל - גם מפני שהמושג "עבה" של האחרונים אינו מוחלט, ונתון לשיקול הדעת 8 , וגם מפני שמציאות "חצי עבה" שמתאר השואל, אינה ברורה די צורכה. ועם כל זה ניתן להתיר את המוצר הסופי, את ה"Mascarpone", המיוצר מתחילתו ועד סופו ע"י גוי. וטעם הדבר - אין צריך לומר שאם יתברר אצלנו דין השמנת להיתר, שאין לומר כאן שמהלך החימום וההתכה השיבה לדין חלב עכו"ם 9 , אלא אף אם נאמר שאת השמנת עצמה לא היה מקום להתיר, אִלוּ היה יהודי בא לאוכלה, עתה שעברה תהליך נוסף של חימום וכו' ביד הגוי 10 ובאה לפנינו עבה - שוב יש לדמותה לחמאה, ומותרת למקילים בחמאה 11 .
^ 1. על-פי המתבאר בתשובתנו לקמן.
^ 2. דאם לא כן עלולה לחול כאן גזירת "גבינות עכו"ם".
^ 3. רמ"א יו"ד סי' קטו סעיף ב לגבי גבינות שעשאן הגוי בפני ישראל.
^ 4. עיין ב"דרכי תשובה" (סי' קטו ס"ק לט).
^ 5. כדעות שהובאו שם, וכן כתב ב"חכמת אדם" (כלל סז ס"ק ג).
^ 6. לשונו של "ערוך השולחן" (סי' קטו ס"ק כח) שהזכירו השואל.
^ 7. "חכמת אדם" הנ"ל.
^ 8. וב"חכמת אדם" הנ"ל כתב: "אבל אם הוא עדיין צלול, ששותין בו קאווע, אסור לכו"ע, שהרי ידוע, שיש בו חלב הרבה, ואינו דומה לחמאה כלל".
^ 9. וראיה ברורה לזה מפסק השו"ע (סי' קטו סעיף ג) ע"פ דברי רמב"ם: "ובמקום שאין מנהג, אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב, מותרת", ובוודאי הותכה בזמן הבישול!
^ 10. דאז נוכל לומר שמראש היתה דעת הגוי לייצר את המוצר הנ"ל מן החלב, ויותר כדין חמאה, מה שאינו כן אם ישראל היה עושה משמנת/חלב עכו"ם היה בדין מש"כ הרמ"א שם סוף סעיף א: "חלב של עכו"ם אינו מועיל, אם יעשו אח"כ גבינות או חמאה ממנה... וכל מה שנעשה ממנה, אסור".
^ 11. ודומה לאותו המקפא שעושים העכו"ם, שהתיר ה"פרי חדש" (ס"ק כא). ודבריו מובאים ב"דרכי תשובה" (סי' קטו ס"ק מב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
