ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות אבל
- רמב"ם יומי – הלכות אבל – 90 שניות על הרמב"ם היומי
פרק ח
גם לגבי קריעת הבגד, כמו דינים אחרים שכבר הזכרנו, ישנו הבדל בין שאר קרוביו של אדם שמתו לבין אביו ואמו שמתו, לדוגמה: הקריעה על שאר קרובים היא רק בבגד העליון ורק טפח, ואילו על אביו ואמו צריך לקרוע את כל הבגדים שעליו, וקורע עד שמגלה את ליבו.
גם לגבי זמן הקריעה יש הבדל: על שאר קרובים אם לא קרע ביום הראשון קורע במשך השבעה, ואילו על אביו ואמו אם לא קרע במשך השבעה קורע במשך השלושים.
נקודה להרחבה:
בהלכה ח פוסק הרמב''ם שמי שהיה לו חולה בתוך ביתו ונתעלף וסבור שמת וקרע ואחר כך מת, אם בתוך כדי דבור מת אינו חוזר וקורע, ואם לאחר כדי דבור מת חוזר וקורע קרע אחר. דין זה מהווה קושיה לחלק מן ההסברים שמעלים הראשונים לדין ''תוך כדי דיבור'' – הר''ן מסביר שתוך כדי דיבור אדם עדיין לא גמר בדעתו ולכן יכול לתקן את דיבורו, אולם כאן הדין כלל לא קשור לאמירה, אלא רואים ש''תוך כדי דיבור'' הוא ממש יחידת זמן אחת.
רמב"ם יומי – הלכות אבל – 90 שניות על הרמב"ם היומי (16)
הרמב"ם היומי
15 - הלכות אבל פרק י"ד - הרמב"ם היומי
16 - לב הלימוד - הלכות אבל ב'
טען עוד
כדרך שקורע אדם על אביו ועל אמו כך חייב לקרוע על רבו שלמדו תורה, ועל הנשיא ועל אב בית דין, ועל רוב הצבור שנהרג, ועל ברכת (קללת) השם, ועל ספר תורה שנשרף, ועל ערי יהודה ועל ירושלים, ועל המקדש. וכן חייב לקרוע אם הוא נוכח בשעת יציאת נשמה של המת (אף שאינו קרובו).
נקודה להרחבה:
דין קריעה על חורבן המקדש מוזכר גם בהלכות תעניות פרק ה, ושם מבואר שחייב בקריעה רק אם לא ראה את המקום במשך שלושים יום. הפוסקים דנו כיצד לנהוג הלכה למעשה בזמן הזה.
פרק י
שבת עולה למניין שבעה ושלושים, אך אין נוהגים בה דיני אבלות אלא בדברים שבצנעא.
מי שקבר את מתו פחות משבעה ימים סמוך לחג, החג מבטל את דיני השבעה. אם קבר את מתו יותר משבעה ימים אך פחות משלושים, החג מבטל את דיני השלושים.
פרק יא
אע''פ שאין דיני אבלות נוהגים בחול המועד, אם מת קרובו של אדם במועד קורע עליו. וכן עושים סועדת הבראה בחול המועד.
שבעת ימי המשתה של חתן נחשבים לו כחול המועד ואם מת לו מת אינו נוהג אבלות אלא לאחר שבעת הימים. ואפילו אם עוד לא התחתן, אלא שהכין כל צרכי הסעודה, ואם ידחה את החתונה לא יהיה מי שיטרח עבורו – עורך את החתונה ודוחה את האבלות לאחר שבעת ימי המשתה.
נקודה להרחבה:
ברמב''ם מבואר שכאשר יש הפסד מקדימים את שבעת ימי המשתה לשבעת ימי אבלות. ויש לשאול שהרי לדעת הרמב''ם אבלות ביום הראשון היא מן התורה, וכיצד עקרו אותה חכמים? הראשונים מסבירים שכיוון שנשא את אשתו קודם הקבורה, ממילא חל עליו דין רגל, ורגל דוחה את האבלות (חכמים רק התירו לו לשאת קודם הקבורה). אעפ''כ, אסור בדברים שבצנעא, למעט בעילה ראשונה (כדי שיהיה ייחוד הראוי לביאה הנצרך לנישואין).
פרק יב
חכמים הרבו בחשיבותו של ההספד, עד כדי שכופים את היורשים להספיד את המת, אך אם ביקש המת שלא יספידוהו – אין מספידים (בניגוד לקבורה, שקוברים גם בניגוד לדעתו).
מת שפינו אותו ממקום למקום, אם עדיין שדרתו קיימת – מספידים אותו, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.
פרק יג
סדר ניחום האבלים לאחר הקבורה הוא בצורת עמידה בשורה, כאשר האבלים עומדין לשמאל המנחמין וכל המנחמין באין אצל האבלים אחד אחד, ואומרים להן תנוחמו מן השמים. לאחר מכן מתנחם האבל בביתו. אדם שאין לו קרובים שיתאבלו עליו, באים עשרה בני אדם כשרין ויושבין במקומו כל שבעת ימי האבילות,
חכמים למדונו ששלושה ימים יש לבכות על המת, שבעה ימים להספיד, ושלושים יום לתספורת. אל לו לאדם לצער עצמו יותר ממנהגו של עולם. מאידך, מי שאינו מתאבל כמו שציוו חכמים, הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה.
פרק יד
מצות עשה מדרבנן לבקר חולים, לנחם אבלים, להוציא את המת, להכניס את הכלה, ללוות אורחים, להתעסק בכל צרכי הקבורה, וכן לשמח את החתן והכלה. אף על פי שכל מצות אלו מדרבנן הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך.
יש לבקר את החולה בזמנים בהם הביקור יועיל לחולה, ולא כאשר חוליו קשה מדי. ניחום אבלים קודם לביקור חולים.
בית הקברות, וכן המת עצמו והתכריכין שלו אסורים בהנאה.
נקודות להרחבה:
1) חלק מן המצוות מדרבנן שמנה הרמב''ם בתחילת הפרק, מונה בעל הלכות גדולות כמצוות מן התורה. הרמב''ם בספר המצוות בשורש הראשון תוקף את בה''ג על מניינו זה, והרמב''ן בהשגות מגן עליו.
2) בהלכה טז מופיע שאין קוברים מת על גבי מת. הלכה זאת נידונה בפוסקי זמננו בהקשר של קבורה רוויה – האם מותר לקבור מתים בקומות, מחמת מחסור במקומות קבורה.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות גירושין – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות גירושין פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות עדות פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים ב'
מנחה: גולן אזולאי
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תהיו חמים!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אוצרות בלב הים
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
