ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
תפילתו של משה להיכנס לא"י, עלינו לשאול: האם אנו יכולים להשפיע על התקבלות תפילותינו?
רש"י מביא שני פירושים ללשון הפסוק 'ואתחנן' : . פירוש ראשון - מלשון מתנת חינם, וכלשון הפסוק "וחנותי את אשר אחון". פירוש שני
– שגם 'ואתחנן' הוא לשון תפילה. אבל לכאורה לפירוש הראשון, לא היה משה מתפלל, אלא רק: "מבקש מתנת חינם", ונראה מכאן
לומר, כי בקשת 'מתנת חינם' אינה תפילה!
כיצד ניתן להבין משמעות זאת? הרי לכאורה תפילה היא בקשת צרכיו מד' ובחינם, שהרי אם מגיע הדבר בדין, הרי אין צורך לבקש זאת
כתפילה אלא זו בקשת האמת !
מדוע לחזור ולהתפלל?
דבר נוסף ומעניין מאוד שמשה רבינו מחדש. שהרי היה מקום לחשוב, כי אם אדם התפלל, ותפילתו לא התקבלה, הרי שקיבל כבר את
1 ,אבל
התשובה לתפילתו, ולכן יניח מלהתפלל שוב ולא יתפלל . ואדרבה בכך יצדיק את דין ד'! אך ידועים דברי חז"ל ש"יחזור ויתפלל"
חולשה טבעית נמצאת בנושא זה, שכן לא כולנו מצליחים להבין מאמר זה, ומתוך כך להזדהות עם הדרכה שכזו להתפלל בפעם נוספת.
חולשה זו מתאר מרן הרב זצ"ל בפירושו בעין איה )מסכת ברכות , פרק חמישי ,עט( למאמר חז"ל : "והנה כך היא המדה באדם כשהוא
עושה פעולות ואינו בא למטרתו – מתחלש לבבו".
כיצד אם כן מסבירים, או יותר נכון, איך מתפללים בצורה שבאמת תיתן כח לחזור ולהתפלל?!
'התעלות הרצון בתפילה '–משמעה בניית שלב נוסף בכל פעם
מרן הרב זצ"ל מסביר שם, ודבריו מתאימים לתפיסתו המפורסמת של מרן הרב על התפילה, שאיננה מכחישה ולו בגרם אחד את
האמת והיושר2 ,ואין היא באה לשנות את הרצון של מעלה, אלא תכלית התפילה היא – התעלות והשתלמות האדם ורצונו. ועל ידי
שהאדם מתעלה, ממילא מגיעה מגיע השתלמות לאדם.
הרב מוסיף כי לכן יש לפעמים צורך להעמיק בפעם נוספת בתפילה. אדרבה , הצורך לחזור ולהתפלל, נוצר בכוונת מכוון כדי שנתעלה
התעלות עוד יותר גדולה! על ידי שנפעל ונעמיק את עבודת הרצון.
ובלשונו שם : "אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו אלא שלפי רוממות המטרה צריך המון פעולות, לבבו
מתאמץ להוסיף בעבודתו"
ומכיון שהתפילה אינה בקשה המנותקת מן האדם, כמתנת חינם, אלא האדם מזדהה עם התפילה ועם החזון שמבקש, ומשתנה בהתאם,
ונעשה שותף עם ד', ממילא הוא מתחזק ורוצה להתפלל שוב.
שכן בכל תפילה הוא 'עובד עם עצמו', ובונה נדבך נוסף עד שישתלם לגמרי, ואז תפילתו תתקבל. "קוה אל ד', חזק ויאמץ לבך וקוה אל
ד'.
התפילה – דין אמת
היוצא לנו מפירוש זה של מרן הרב זצ"ל , כי בכך שאנו מתפללים תפילה מעומק הלב, הכוונה היא שעלינו להעמיק בעצמנו, ולמצוא כח
להתעלות ולהיות ראויים ושייכים למציאות הנכספת בתפילתנו: בקשת שלום במשפחה תלווה בהתעלות רצון לשלום, בקשת חיים ומזון,
תלווה בהתעלות הרצון בלהיטיב לזולת, על ידי כך, אין התפילה שלנו איננה עוד "מתנת חינם", אלא מתנת חן, שהרי אנו מוצאים חן בעיני
ד', ואז היא בגדר תפילה , מלשון "פלילים" ודין. שהרי יש בה מן מידת האמת, שהאדם נקשר ומתעלה ברצונו אל השלימות.
1
ברכות דף לב' ,ב .
2
התפילה – כמה מגוחכת היא לפי ההבנה ההמונית.... מתפעל הוא האלוקים מדיבוריו של האדם ומתעורר וממלא את חפצו אחרי שיכביד עליו
בבקשותיו, היש לך חירוף וגידוף, חשכה ושקרות גדולים מזה?... ענייני תפילה הוספות לאורות התפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
