ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
תפילתו של משה להיכנס לא"י, עלינו לשאול: האם אנו יכולים להשפיע על התקבלות תפילותינו?
רש"י מביא שני פירושים ללשון הפסוק 'ואתחנן' : . פירוש ראשון - מלשון מתנת חינם, וכלשון הפסוק "וחנותי את אשר אחון". פירוש שני
– שגם 'ואתחנן' הוא לשון תפילה. אבל לכאורה לפירוש הראשון, לא היה משה מתפלל, אלא רק: "מבקש מתנת חינם", ונראה מכאן
לומר, כי בקשת 'מתנת חינם' אינה תפילה!
כיצד ניתן להבין משמעות זאת? הרי לכאורה תפילה היא בקשת צרכיו מד' ובחינם, שהרי אם מגיע הדבר בדין, הרי אין צורך לבקש זאת
כתפילה אלא זו בקשת האמת !
מדוע לחזור ולהתפלל?
דבר נוסף ומעניין מאוד שמשה רבינו מחדש. שהרי היה מקום לחשוב, כי אם אדם התפלל, ותפילתו לא התקבלה, הרי שקיבל כבר את
1 ,אבל
התשובה לתפילתו, ולכן יניח מלהתפלל שוב ולא יתפלל . ואדרבה בכך יצדיק את דין ד'! אך ידועים דברי חז"ל ש"יחזור ויתפלל"
חולשה טבעית נמצאת בנושא זה, שכן לא כולנו מצליחים להבין מאמר זה, ומתוך כך להזדהות עם הדרכה שכזו להתפלל בפעם נוספת.
חולשה זו מתאר מרן הרב זצ"ל בפירושו בעין איה )מסכת ברכות , פרק חמישי ,עט( למאמר חז"ל : "והנה כך היא המדה באדם כשהוא
עושה פעולות ואינו בא למטרתו – מתחלש לבבו".
כיצד אם כן מסבירים, או יותר נכון, איך מתפללים בצורה שבאמת תיתן כח לחזור ולהתפלל?!
'התעלות הרצון בתפילה '–משמעה בניית שלב נוסף בכל פעם
מרן הרב זצ"ל מסביר שם, ודבריו מתאימים לתפיסתו המפורסמת של מרן הרב על התפילה, שאיננה מכחישה ולו בגרם אחד את
האמת והיושר2 ,ואין היא באה לשנות את הרצון של מעלה, אלא תכלית התפילה היא – התעלות והשתלמות האדם ורצונו. ועל ידי
שהאדם מתעלה, ממילא מגיעה מגיע השתלמות לאדם.
הרב מוסיף כי לכן יש לפעמים צורך להעמיק בפעם נוספת בתפילה. אדרבה , הצורך לחזור ולהתפלל, נוצר בכוונת מכוון כדי שנתעלה
התעלות עוד יותר גדולה! על ידי שנפעל ונעמיק את עבודת הרצון.
ובלשונו שם : "אבל כשיודע שכל פעולה תקרבהו למטרתו אלא שלפי רוממות המטרה צריך המון פעולות, לבבו
מתאמץ להוסיף בעבודתו"
ומכיון שהתפילה אינה בקשה המנותקת מן האדם, כמתנת חינם, אלא האדם מזדהה עם התפילה ועם החזון שמבקש, ומשתנה בהתאם,
ונעשה שותף עם ד', ממילא הוא מתחזק ורוצה להתפלל שוב.
שכן בכל תפילה הוא 'עובד עם עצמו', ובונה נדבך נוסף עד שישתלם לגמרי, ואז תפילתו תתקבל. "קוה אל ד', חזק ויאמץ לבך וקוה אל
ד'.
התפילה – דין אמת
היוצא לנו מפירוש זה של מרן הרב זצ"ל , כי בכך שאנו מתפללים תפילה מעומק הלב, הכוונה היא שעלינו להעמיק בעצמנו, ולמצוא כח
להתעלות ולהיות ראויים ושייכים למציאות הנכספת בתפילתנו: בקשת שלום במשפחה תלווה בהתעלות רצון לשלום, בקשת חיים ומזון,
תלווה בהתעלות הרצון בלהיטיב לזולת, על ידי כך, אין התפילה שלנו איננה עוד "מתנת חינם", אלא מתנת חן, שהרי אנו מוצאים חן בעיני
ד', ואז היא בגדר תפילה , מלשון "פלילים" ודין. שהרי יש בה מן מידת האמת, שהאדם נקשר ומתעלה ברצונו אל השלימות.
1
ברכות דף לב' ,ב .
2
התפילה – כמה מגוחכת היא לפי ההבנה ההמונית.... מתפעל הוא האלוקים מדיבוריו של האדם ומתעורר וממלא את חפצו אחרי שיכביד עליו
בבקשותיו, היש לך חירוף וגידוף, חשכה ושקרות גדולים מזה?... ענייני תפילה הוספות לאורות התפילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













