ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
1 יפלא ממך דבר למשפט"
.
2 מרן הרב זצ"ל דן בכפילות הלשון : "ובאת אל הכהנים הלויים, ואל השופט אשר יהיה בימים ההם"
. ושואל : אם
3 החידוש בהדגשת הכתוב הוא רק ללמדנו שאין לך אלא שופט שבימיך - היינו 'יפתח בדורו כשמואל בדורו'
, מה לי
כהן ומה לי שופט ? הרי המדובר במי שהולך אצל מי שעומד בראש - בדורו ?! אלא - מבאר הרב זצ"ל : ישנם
דורות שהם בבחינת 'כהן', ויש שהם דורות בבחינת 'שופט'. כהן ושופט - הם דורשי התורה ומוריה בכל דור, אך
שונים הם זה מזה בדרכי דרישתה. וכך הוא כותב:
"זהו החילוק שבין הכהן והשופט: הכהן - הונח שיהיה איש אשר רוח אלוהים בו... הוא יוכל לבאר פרטי התורה על
פי עיקריה ורוחה הכללי, לא כן השופט אשר לא יבוא למידה זו אבל ידמה מילתא למילתא, ועל פי הפרטים
המפורסמים - יברר דינו גם בדברים הנעלמים ממנו בדת ודין.)ואנו-( הננו מצווים לשמוע אל שניהם כפי מעמד
4 הדור"
.
והרב ממשיך : "בהיות ישראל שוכן בטח בדד בארצו, יותר היה מוצא חפץ אם היו מתרבים אצלו- מורי התורה על
5 פי דרך הכהונה..." אך "...בהיות סכנת הגלות נשקפת לעין עמנו...התפשט ביותר דרך השופט..."
בדורות
הקדמונים- שזכו להנהגה בעלת השראת שכינה ורוח הקודש תדירה, פסיקת ההלכה הפרטנית שלהם נבעה
6 ישירות מרוח התורה בכללה, מסגולת טעמי המצוות בחכמה העליונה
.אך בדורות שכח המרכז הלאומי נחלש
בהם, והם ללא סנהדרין היושבת "במקום אשר יבחר ד'"...גם התורה מסתירה את כלליה בעומק הפרטים, ואין
דרך לדעת אז את כוונתה והוראתה אלא בדרישת הפרטים לכשעצמם. ואף על פי כן , נמצאו הדברים מכוונים
לעומק ורוחב הכללים, בהשגחת ד' וחסדו.
את הדרך המקורית- דרכו של הכהן מכנה הרב: בשם "ביאור". לעומתו, את החלק המיוחד לשופט: "פירוש".
ולעולם גדול יהיה כח הביאור מן הפירוש, כערכה של נביעה חיה לעומת בור מים שאובים. ומכל מקום, יד ד'
מובילה את הדורות לשלמותם בכל אופני הדרישה: כהן ושופט.
אמנם , הוסיף וחידש מרן הרב זצ"ל , כי בעולם של דרישת האגדה, האמונה, מחשבת הרוח הפנימית – שם
"נשאר בידינו עדיין גם כח הביאור, המצטרף לכח הפירוש... לחקור בפרטים על פי הערך של הרעיונות
7 הכלליים"
. נאים ביותר הדברים לדמותו של מרן הרב, שנעלה לצור מחצב נשמתו האדירה ביום ג' באלול -
בשבוע של פרשה זו, אשר היה לנו מאז ולתמיד - לנו ולדורות הבאים גם כהן וגם שופט, כפשוטו וכמדרשו.
1
דברים יז, ח
2
שם, שם ט
3
ראש השנה כה, ב
4
הקדמת עין איה, עמ' טז
5
שם , עמ' יז
6
סוף מאמרי הראי"ה, עמ' 543
7
הקדמת עין איה, עמ' יז
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
מה זה בכלל אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
