המאמין בארץ – יתמודד עם אתגריה | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חטא המרגלים – שורש החורבן
כידוע חטא המרגלים הוא שורש חורבן הארץ ובית המקדש. בתשעה באב בחרו בני דור המדבר להאמין למרגלים, שטענו שלא יהיה בכוחם של ישראל לכבוש את הארץ: "ותישא כל העדה וייתנו את קולם ויבכו בלילה ההוא. וילונו על משה ועל אהרן כל בני ישראל, ויאמרו אליהם כל העדה: לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו. ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת, לנפול בחרב, נשינו וטפינו יהיו לבז. הלא טוב לנו שוב מצרימה. ויאמרו איש אל אחיו: ניתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד, א ד). בעקבות חטאם הנורא, נגזר על כל הגברים בני גיל הצבא שימותו במדבר ולא יזכו לראות את הארץ הטובה. רק לאחר שפגריהם ייפלו במדבר, יוכלו בניהם להיכנס לארץ, עם יהושע בן נון וכלב בן יפונה שלא השתתפו בחטא.
באותה שעה אמר הקב"ה: "אתם בכיתם בכייה של חינם, ואני אקבע לכם בכייה לדורות" (סנהדרין קד, ב), ונגזר על בית המקדש שייחרב ועל ישראל שיגלו מארצם (תענית כו, ב; תנחומא שלח).

במה חטאו המרגלים
לכאורה קשה, במה חטאו המרגלים? הרי הם נשלחו לתור את הארץ, לראות את העם היושב בה אם חזק הוא או רפה, והנה נוכחו לדעת לפי מיטב שיפוטם, שהעם הכנעני שיושב בארץ הוא עם עז, עריו בצורות גדולות מאוד, ואם ישראל ינסו לכבוש את הארץ – הגברים ייפלו בחרב והנשים והטף יימכרו לעבדים. כך המרגלים חשבו, אז מה רוצים מהם? שיראו כיצד עם ישראל צועד אל אובדנו ויחרישו? הלא הייתה מוטלת עליהם חובה מוסרית להתריע מפני הסכנה. אומנם התברר שהם טעו בשיקול הדעת, אבל האם על טעות בשיקול הדעת צריך להיענש בכזו חומרה – שכולם ימותו במדבר, שכניסתו של עם ישראל לארץ תידחה בארבעים שנה ושאם לא יתקנו את החטא ביום זה ייחרבו שני בתי המקדש?

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

563 - גיד הנשה ואתגרי עולם המעשה

564 - המאמין בארץ – יתמודד עם אתגריה

565 - מול הלהט"בים – חינוך ואהבה

טען עוד

כשאין אמונה, התירוצים רבים
לא על הטעות בשיקול הדעת נענשו המרגלים, אלא על כך שלא הבינו את ערכה של הארץ ולא אהבו אותה, שנאמר: "וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו" (תהלים קו, כד). מי שלא אוהב את הארץ, סולד ונרתע מהצורך להיאבק עליה, וממילא נוטה להשתכנע בקלות שאין אפשרות לכבוש אותה וליישבה. לחיזוק עמדתו ימצא סיבות רבות. אולם המניע העיקרי לעמדתו הוא שארץ ישראל לא חשובה לו, ולכן אינו מוכן להתמסר למען יישובה. אילו היו מאמינים בה' שברוב אהבתו לישראל נתן להם את הארץ, היו אוהבים את הארץ וחפצים לרשתה, ומתוך כך היו מעמיקים במחשבתם ומוצאים את הדרך כיצד להגשים את מצוות יישוב הארץ. אבל מכיוון שמאסו בארץ, היו מרוצים משהתברר שקשה לכבוש אותה וליישבה.
כך הוא המצב בכל תחומי החיים. מי שאינו מעריך לימודים גבוהים, לא יוכל למצוא בקרבו את הכוחות לשקוד עד סיומם. מי שלא מעריך את השירות הקרבי, לא ימצא בקרבו תעצומות נפש לעמוד באימונים המפרכים המכשירים אותו להיות לוחם. מי שלא מעריך את חיי המשפחה, לא ימצא בקרבו כוחות לכרות ברית נישואים ולהקים משפחה. כל אלה ימצאו לעצמם אלף סיבות ריאליות מדוע הם אינם יכולים ללמוד או להתגייס לצבא או להתחתן, אבל הסיבה האמיתית היא שהם לא רוצים.

העמדה שמאחורי המדיניות הביטחונית
גם היום, עובדה היא שהמאפיין העיקרי של רוב אנשי השמאל שתומכים בנסיגה מיהודה ושומרון הוא שאהבת העם והארץ אינה מרכזית בחייהם, וגם האמונה בה' נותן התורה רופפת בידם. כמו המרגלים אז, גם הם טוענים היום בכנות שכדי להציל את מדינת ישראל חייבים לסגת מיהודה ושומרון ולהקים מדינה פלשתינית. עוד הם טוענים שאם נמשיך להתיישב ביהודה ושומרון, נסכן את מדינת ישראל משום שהיא תאבד את זהותה היהודית, או שתהפוך למדינה לא דמוקרטית שכל העולם יתרחק ממנה כמצורעת עד שלא תוכל יותר להתקיים. מנגד, אלה שמרכזיות בחייהם האמונה בה' נותן התורה ואהבת העם והארץ, נוטים להעריך שדווקא ההתיישבות ביהודה ושומרון תחזק את מדינת ישראל, וכל נסיגה תחליש אותה ותסכן את קיומה.

מאחורי הוויכוח על המוסר
לא זו בלבד אלא שהאמונה והערכים משפיעים גם על העמדות המוסריות. אנשי השמאל משוכנעים שמוסרי לגרש את היהודים מההתנחלויות, אבל לא מוסרי לגרש ערבים אפילו תמורת פיצוי הולם. הקיצוניים שבאנשי השמאל סבורים שההתנחלות היא פשע. ולעומתם אנשי הימין משוכנעים שיש לעם ישראל זכות בלעדית על יהודה ושומרון, ובתנאים מסוימים אפשר לגרש ערבים.
בעת מלחמה, אנשי השמאל נוטים להתנגד לפגיעה קשה בערבים מתוך הנחה שיש צדק בעמדת הערבים. לעומתם אנשי הימין תומכים בפגיעה קשה בהם, מתוך הנחה שהם הצד הרע שבסכסוך ומן הדין שיענשו כראוי להם. לא זו בלבד, אלא שההערכה האמונית-מוסרית משפיעה על הערכת המציאות: לדעת אנשי השמאל אם ננקוט יד קשה כלפי האויב הערבי – המצב הביטחוני יורע, ולדעת אנשי הימין המצב ישתפר.

הוויכוח על המספרים
אפילו על המספרים, שלכאורה תלויים במציאות, האמונה והערכים משפיעים. אנשי השמאל הקיצוני (כולל קצינים מהמינהל האזרחי) מעריכים שחיים ביהודה ושומרון וברצועת עזה כחמישה מיליון ערבים; אנשי השמאל המתון סבורים שמספרם מעט יותר מארבעה מיליון (פרופ' דלה פרגולה); אנשי הימין סבורים שמספרם מעט יותר משלושה מיליון (יורם אטינגר), ואנשי הימין הקיצוני מאמינים שמספרם כשני מיליון. אם כך הוא הוויכוח על המספרים של אלה החיים כיום, על אחת כמה וכמה שהעמדה האמונית משפיעה על ההערכות לעתיד. מאז קום המדינה ועד היום אנשי מקצוע דמוגרפים מהצד השמאלי מעריכים שתוך עשרים שנה הערבים ייהפכו לרוב, ואנשי מקצוע ימניים מעריכים שהרוב היהודי יגדל.
בהומור אומרים המתנחלים שלא כדאי להאריך בוויכוחים עם אנשי שמאל, מפני שבכל חצי שעה שהוויכוח מתארך מספר הערבים עולה בחצי מיליון. ברחמי שמיים, לאחר סיום הוויכוח, המציאות חוזרת לעצמה והמספרים המופרזים פורחים באוויר...

גאולה במציאות הריאלית
אפשר לטעות גם לצד השני – להתעלם מהבעיות הקשות שבמציאות, ולחשוב שהעיקר הוא להאמין שאם נרצה מאוד מאוד ליישב את הארץ, אפשר יהיה לדלג על כל הבעיות והכול יסתדר בדרך נס. אולם גם זה חטא חמור (כפי שחטאו המעפילים אחר חטא המרגלים). זאת מפני שגם המציאות והטבע הם בריאה אלוקית, וממילא התעלמות מהבעיות שבמציאות ומהקשיים הטבעיים היא כפירה. כלומר, נאמני העם והארץ צריכים להכיר במציאות כפי שהיא, לא לשנות את המספרים ולא להטות את ההערכות כדי שיתאימו לאמונה, לשאיפות ולתקוות. עיקר עניינה של מצוות יישוב הארץ הוא לגלות את האמונה בתוך החיים הארציים, במסגרת רציונלית. זוהי גם מגמתה של כל התורה, שתתקיים בארץ, היינו בתוך מסגרת החוקים הטבעיים, בלא שנסמוך על הנס, וכך יתגלה כיצד ההליכה בדרכי ה' מוסיפה ברכה וחיים. המצוות הקשורות למשפחה מביאות ברכה למשפחה, המצוות הקשורות לפרנסה ומוסר מובילות להצלחה כלכלית, המצוות הקשורות לעם מקדמות את העם, וכך בכל תחומי החיים שהמצוות עוסקות בהם.
נחזור ליישוב הארץ: בהשראת האמונה והכוונתה, עלינו לחפש את הדרכים הריאליות והמוסריות ליישב את הארץ גם בתוך המציאות המסובכת שלנו. מכיוון שהמציאות מורכבת וניתנת לשינוי, במאמצים משותפים אפשר למצוא את הדרכים הרציונליות ליישב את הארץ, ולאחר שהתוכניות שלנו יהיו ריאליות לחלוטין – נוכל לקוות לסייעתא דשמיא.

הגאולה קמעא קמעא
מכיוון שהגאולה צריכה לבוא דרך המציאות הטבעית, בדרך רציונלית, היא מתפתחת ומתקדמת בהדרגה, בלא דילוגים. כפי שאמרו חכמים: "כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת" (תלמוד ירושלמי ברכות א, א). כלומר למרות שהכול מתחיל מה', "בורא השמיים ונוטיהם, רוקע הארץ וצאצאיה", המגמה היא שהכול יתגלה דרכנו, כהמשך הפסוק: "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" (ישעיהו מב, ה). אילו המגמה הייתה לגלות את האמונה בה' בדילוג מעל כל חוקי השכל והטבע, הגאולה הייתה צריכה לבוא בבת אחת, תוך מחיקת המציאות הריאלית. אולם האמונה השלמה מתגלה בשמיים ובארץ, וכן בגאולה השלמה גם הארץ והטבע נגאלים, גם השכל והרגש וכל התכונות האנושיות נגאלים. לשם כך תהליך התיקון נעשה בהדרגה דרך מעשי בני האדם.
וזהו שאמרו בזוהר: "בזמן שהקב"ה יקים אותם ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק מדק וקטן מאוד, ואחר כך פתח אחר מעט גדול ממנו, עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים הפתוחים לארבע רוחות" (וישלח קע, א בתרגום). בדרך זו ישראל יוכלו לקלוט את ערכה של התורה ואת ערך מצוות יישוב הארץ, ולהשתתף באופן מלא בקיומה עד שהעולם כולו ייגאל.

התיקון – זיקוק האמונה
המרגלים כפרו בתהליך הגאולה של הארץ, הם לא האמינו שאפשר לפעול על פי התורה לשינוי המציאות לטובה. הם סברו שאחת משתיים: או שה' יעשה לנו נס ויגאלנו, או שאין דרך להתגבר על קשיי המציאות.
תיקון חטא המרגלים וגאולת ישראל והעולם תלויים בזיקוק האמונה. מצד אחד, בהכרה בגדולה האלוקית, בייעודו של עם ישראל ובערכה של הארץ. ומאידך, בהכרה שדבר ה' צריך להתגלות דרך המציאות הטבעית הרציונלית בלא שום דילוג. זה עיקרה של מצוות יישוב הארץ, על כן היא שקולה כנגד כל המצוות.

לתגובות: [email protected]

מתוך העיתון בשבע.

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
58 דק'
אורות התורה
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א
רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז

רביבים

רביבים
חובת הגניזה בעידן המיחזור
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
גדול הנהנה מיגיע כפיו
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
לבוש של מלכות: הציצית כביטוי לייעוד הישראלי
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו
רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרה"ג דוב ליאור
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב שמעון קליין
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב אליהו ברין
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו