מצות קדוש החדש | הרב אלחנן פופקו | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
חכמת החינוך
חכמת החינוך א'

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
בא

230

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פרשת בא אל פרעה יש בה תשע מצות עשה ואחת עשרה מצות לא תעשה.

לקדש חדשים ולעבר שנים בבית דין גדול בחכמה סמוך בארץ, ולקבע מועדי השנה על פי אותו קדוש, שנאמר (שמות י''ב, ב') החדש הזה לכם ראש חדשים, כלומר כשתראו חדושה של לבנה, תקבעו לכם ראש חדש, או אפילו לא תראוה, מכיון שהיא ראויה להראות על פי החשבון המקבל. וכן תכלל מצוה זו מצות עבור השנה, לפי שיסוד מצות קדוש החדש, כדי שיעשו ישראל מועדי השם במועדם. וכמו כן מצות עבור השנה מזה היסוד היא. ואולם מלבד זה המקרא באו הערות בכתובי התורה יורו על מצות העבור, והוא מה שכתוב (שם י''ג, י') ושמרת את החקה הזאת למועדה. וכן (דברים ט''ז, י''א) שמור את חדש האביב.
וענין המצוה, שבאים שני ישראלים כשרים לפני הבית דין ומעידים לפניהם שראו הלבנה בחדושה, וקובעים ראש חדש על פיהם, שאומרים, היום מקדש. וטעם שאין מצוה זו אלא בסמוכין, לפי שבא בפרוש החדש הזה לכם גדולים וסמוכין כמותכם, (ר''ה כ''ב.) כי למשה ואהרן נאמר. ועוד דרשו הדבר, מדסמך לו דברו אל כל עדת בני ישראל, כלומר שיהא להם לאותן שיקדשו החדש, רשות כל ישראל, כלומר חכמים גדולים שבישראל, כגון בית דין הגדול. וכן כל מי שהוא חכם גדול בישראל ונסמך בארץ ישראל, והסמיכות ידוע איך עושין אותו, יש לו רשות לעשות מצוה זו אפילו בחוצה לארץ, והוא שלא הניח כמותו בארץ, וכן מצינו (ברכות כ''ג.) שעשו כן חנניה בן אחי רבי יהושע ועקיבא בן יוסף שהיו בענין זה. אבל בלתי תנאים אלו אין רשות לשום אדם מישראל לקבע חדשים ולעבר שנים. ואם תשאל, אם כן היאך אנו עושין היום, שאין לנו חכמים סמוכין? דע שכך קבלנו שר' הלל הנשיא בנו של ר' יהודה הנשיא, שהיה גדול בדורו ונסמך בארץ, והוא החכם שתקן לנו חשבון העבור, הוא קדש חדשים ועבר שנים העתידים לבוא עד שיבא אליה, ועל זה אנו סומכין היום. זה שאמרנו הוא על דעת הרמב''ם ז''ל. והרמב''ן ז''ל (בספה''מ מ''ע קנ''ג) יחשב קדוש החדש מצוה אחת ועבור שנים מצוה אחת. וראיותיו בספר המצות שלו. וכן בעל הלכות גם כן. והפסוק המורה על מצות העבור, כלומר שנחשב התקופות כדי שנעשה המועדים בזמן הקבוע להם, ושמרת את החקה הזאת למועדה (שמות י''ג, י'). וכן שמור את חדש האביב (דברים ט''ז, י''א). כמו שכתבנו.
משרשי מצוה זו, כדי שיעשו ישראל מועדי השם בזמנם, שהשם יתברך צוה לעשות פסח בזמן שהתבואה באביב כמו שכתוב שמור את חדש האביב ועשית פסח. וחג הסכות בזמן האסיף, כמו שכתוב (שמות ל''ד, כ''ב) וחג האסיף תקופת השנה. ואלולי עבור השנים, יבאו המועדים שלא בזמנים אלו, לפי שישראל מחשבים חדשיהם ומועדיהם לימות שנת הלבנה, שהם שנ''ד יום ח' שעות תתעו חלקים, והיא חסרה משנת החמה י' ימים, כ''א שעות, ר''ד חלקים, סימן י' כ''א ר''ד. ובשול התבואות והפרות בכחה של חמה, נמצא שאלולי העבור, שאנו משוים בו שנות הלבנה בשנות החמה, לא יבא הפסח בזמן האביב והסכות בזמן האסיף. ונתקן הדבר להעשות בגדולי הדור, לפי שהוא ענין חכמה גדולה, גם יאמרו כי ממנו יודע מקרה השנה בתבואות, ואין ראוי למסרו אלא לגדולים וחסדים.
דיני המצוה, כגון חקירת עדות החדש, ואיום העדים לפעמים, ודין חלול שבת בעדות זו כיצד, ועל מה מעברין את השנה ועל מה אין מעברין אותה, ואי זה חדש היו מעברין והוא אדר, וכמו שדרשו ז''ל: ושמרת את החקה הזאת למועדה מלמד, שאין מעברין את השנה אלא בפרק הסמוך למועד. ועוד דרשו ז''ל (סנהדרין י:) בפסוק זה מנין שאין מעברין את החדש אלא ביום תלמוד לומר, מימים ימימה. ועוד דרשו ז''ל (מגילה ה.) לחדשי השנה חדשים אתה מחשב לשנה ואי אתה מחשב ימים. ועוד אמרו בענין זה (מגילה שם) חדש ימים, ימים אתה מחשב לחדש ואי אתה מחשב שעות, ויתר פרטיה מבוארים במסכת ראש השנה (כה:) ובפרק א' של סנהדרין (יא:) ובברכות כמו כן. (רמב''ם פ''א מהלכות קדוש החדש).

חכמת החינוך א' (49)

הרב אלחנן פופקו

4 - מצוות גיד הנשה

5 - מצות קדוש החדש

6 - מצוות שחיטת הפסח

טען עוד

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן שיהיו לנו חכמים סמוכים בתנאים שכתבנו, ועובר עליה ולא עשאה, אם הוא חכם שראוי לה, בטל עשה וענשו גדול מאד, שגורם קלקול המועדות, ועכשיו, בעונותינו, שאין אנו מעברין שנים על פי סמוכים, אנו סומכים בחשבוננו על החשבון המקבל מרבי הלל, כמו שאמרנו.

מצווה ד' – קידוש החדש
המצוה הד' היא המצווה לקדש חדשים ולעבר שנים, וילפינן לה מקרא (שמות י''ב, ב') ד''החדש הזה לכם ראש חדשים''.
והנה בפשטות נראה שמצווה זו אינה מצווה המוטלת על כל ישראל ובדומה למצוות מינוי מלך שהיא מצווה המוטלת על ישראל. אלא היא מצווה שמוטלת על בית דין, דהא בית דין הם אלו שמקדשים את החודש.
ועתה יש לחקור בג' אופנים מה הוא הקיום של מצווה זו. האם המצוה היא לעשות מעשה הקידוש או שאין במצוה זו מעשה מצווה, והיינו דהמצווה היא קביעת מציאות- שהיום שבית דין קובעים שהוא ראש חודש, הרי הוא ראש חדש, וכמו דהמצוה של ''והיה הוא ותמורתו יהיה קדש'' אינה צווי אלא קביעת מציאות, כך כתב בקידוש החדש הציווי הוא שר''ח מתחיל כאשר בית דין מקדשים אותו. וצד שלישי, הוא שהיא ציווי לבית דין לדון בענין, וכמו שבכלל תרי''ג מצוות שבית דין מצווים לדון בדין השור הבור וכו' ועוד, כך גם יש מצווה לבית דין לדון ולפסוק מתי הוא ראש חדש.
עוד יש לעיין בזמן הזה שאין בית דין שמקדשים חדשים ושנים וסומכים אנו על חשבונו של הלל, האם יש בכך קיום מצות קידוש החודש.

מחלוקת הרמב''ם והרמב''ן
ונראה דשאלה זו תלויה במחלוקת הרמב''ם והרמב''ן, דהנה נחלקו הרמב''ם והרמב''ן בביאור מצוה זו וביסודותיה בענין, שכמדומה שאי אפשר להתחיל להבין מצוה זו כלל מבלי לרדת לעומק מחלוקתם, וביאור מצוה זו שונה מאוד לפי שני שיטות אלו עד שנדמה שהם שתי מצוות שונות.

שיטת הרמב''ם
שיטת הרמב''ם (קידוש החדש פ"ה הלכות א – ג) שיש שני דינים נפרדים בקידוש החדש, והיינו שהלכה למשה מסיני היא שבזמן שיש סנהדרין מקדשין את החדש על פי הראיה, אבל בזמן שאין סנהדרין סמכינן על החשבון .
ואף שהר''מ לא האריך בביאור שיטתו בהלכות קידוש החודש, ידוע מה שכתב הרמב''ם באריכות בביאור שיטתו בספר המצוות (מצווה קנ''ג) והוא שמצוה זו של קידוש החודש מסורה לבית דין והם המקדשים את החדש, ודבר זה נלמד מדרשא ד''החדש הזה לכם'' מצוה זו תהא מסורה לכם ובעי' בית דין. עוד מבואר ברמב''ם שכמו שלומדים הקרא ד''כי מציון תצא תורה'' דכדי לקדש חדשים צריך להיות בארץ ישראל, אמנם בית דין שנסמך בארץ ישראל ולא הניח כמותו בארץ ישראל יכול לקדש חדשים אף בבבל. ומוסיף הרמב''ם את חידושו הגדול והוא דלא שייך לקדש חדשים בלי שיהיו יהודים שגרים בארץ ישראל, ושאם חלילה וחס לא יהיו יהודים בארץ ישראל, שוב לא שייך עוד לקדש חדשים כיון דבלעדי בני ארץ ישראל לא שייך קידוש הזמנים, ע"כ תורף דבריו.
ומדברי הרמב"ם נראה שקידוש החדש הוא דבר שמסור לגמרי לבית דין.

קושיות הרמב''ן ושיטתו
הרמב''ן (בהשגותיו לספר המצוות שם) הקשה על הרמב''ם כמה קושיות חזקות ובפרט ממה דמצינו שקידשו את החדש בראיה בסוף זמן הבית ובזמן המשנה והגמרא, ואף שלא היו סנהדרין הגדולה יושבים בלשכת הגזית כבר ארבעים שנה קודם חורבן הבית, וממה שמצינו שנ''ב שנה בין בית ראשון לבית שני לא היו בני ישראל שנשארו בארץ ישראל ונתקיים מה שכתוב (דברים כ''ט, כ''ב) ''גפרית ומלח שריפה כל ארצה..'' ואם כן איך שייך לומר שהחשבון תלוי בכך שיש יהודים בארץ ישראל אם בעו''ה היו זמנים שלא היו יהודים בארץ ישראל.
ולכן כתב הרמב''ן שם ''ולכן אני סבור שאין קידוש החדש מעכב בחדשים ולא הצריכו חכמים לומר מקודש מקודש אלא שהוא מצווה לפרסומי מלתא בעלמא אבל כיון שהסכימה דעת בית דין שיהא החדש הזה מלא או חסר קורא אני בו אשר תקראו אותם וכו' ולפי כל זה נאמר שמשעה שהסכים ר' הלל הנשיא ובית דינו על החשבון הזה ותיקן אותו לדורות בחדשים ובשנים קורא אני בהם אלה הם מועדי ה' וגו' וזה הענין הוא קיום החדשים והמועדות היום עד יבא ויורה צדק לנו'' .
ביאור מחלוקתם
ונמצא דלפי הרמב''ן מצוות קידוש חדשים היא ממין המצווה של דינים ושל פסק בית דין וכמו שיש חובה על בית דין לדון ולפסוק בדיני שור ובור כך גם יש להם חובה לדון ולפסוק מתי הוא החדש ומתי השנה מתעברת, וכיון שפסקו הרי כך הוא הדין וכל ישראל צריכים לנהוג כך לא שנא בזמן שמקדשין הראיה לא שנא בזמן שמקדשין החשבון הכל הוא לבירור אופן הפסק של בית דין.
אבל הרמב''ם סובר שמצוות קידוש החדש היא מצווה של מעשה וכמו שיש מצווה לבית דין להרוג את מי שחייב מיתה וכן כמו שמצווה על הזקנים לעשות את כל מעשה עגלה ערופה כך גם מצווה על בית דין לעשות מעשה קידוש וחייבים הם לקדש את החודש.
אמנם לפי הרמב''ם בכדי לקדש את החדש צריך שיהיה מעשה שמקדש ולא העיקר הוא המדרש אלא המעשה ועיקר קידוש החדש הוא לא רק נכונות הפסק, - אלא מעשה הקידוש הוא העיקר -וכמו שהביא הרמב''ם עצמו (שם) מ''אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מוטעים'' אף שוודאי שצריך שיהיה זה פסק על פי דיני התורה הק'.
ולכן לפי הרמב''ם גם בזמן שמקדשים על פי החשבון ואף שאין בית דין הגדול שמקדש אלא שסומכים אנו על בני ארץ ישראל שגורמים את הקידוש (וכמו שכתב הרמב''ם בספר המצוות), מכל מקום צריך שיהיה דבר שגורם את המעשה קידוש ובלי מעשה קידוש זה הרי שחסר בעיקר המצווה ולכן צריך תמיד מי שגורם את המעשה קידוש (ומכל מקום לא נתיישבו בזה קושיות הרמב"ן).
ובאמת אי אפשר להבין בשלימות את שיטת הרמב''ם מבלי לראות את מה שהוא כותב בענין זה בהלכות קידוש החודש פ''ה הלכות א-ג ששם מבואר דיש הלכה למשה מסיני דבזמן שיש בית דין מקדשין הראיה ובזמן שאין בית דין מקדשין ע"י החשבון.
נמצאנו למדים דלפי הרמב''ם:
א. בזמן הבית האופן שהחודש היה מתקדש הוא על ידי קידוש בית דין, אך בזה עדיין יש לעיין האם כשיש קידוש בית דין ויש בית דין שהוסמך בארץ ישראל ולא הניח כמותו בארץ ישראל האם בעינן שיהיו בני ארץ ישראל גרים בארץ ישראל או שמא כיון שנתקדש על ידי בית דין שהוסמך בארץ ישראל ולא הניח כמותו בארץ ישראל שוב אין צריך שיהיו יהודים גרים בארץ ישראל.
ב. גם בזמן דמונים על ידי חשבון צריך שיהיו יהודים גרים בארץ ישראל ומקדשים דוקא לפי החשבון של רבי הלל הנשיא. ויעויין במה שכתב הגרי''ד לדייק מדברים אלו של הרמב''ם שגם בזמן הזה יש דין של מעשה קידוש, דהא אם לא בעינן מעשה קידוש מדוע בעינן שיהיו יהודים גרים בארץ ישראל, ואי''ה יתבאר עוד בהמשך.
שיטת הרמב''ן
ויעויין ברמב''ן שהקשה כמה קושיות חזקות על הרמב''ם:
הרמב''ם ומהם שדלא כמה שכתב הרמב''ם ודאי שהיו זמנים שלא היה שום יהודי גר בארץ ישראל, דהא נ''ב שנה, בין חורבן בית ראשון לבנין בית שני נתקיים מה שכתוב ''גפרית ומלח שריפה כל ארצה'' (דברים, כט, כב) ולא היה מי שדר בארץ ישראל וכן עוד הקשה שם כמה וכמה קושיות חזקות.
הנה עי' במה שכתב הרמב''ם (ספר המצוות עשה קנ''ג) ''היא שציוונו יתברך לקדש חדשים ולחשוב חדשים ושנים וזו היא מצוות קידוש החדש והוא אמרו יתעלה (שמות י''ב) החדש הזה לכם ראש חדשים"וכו', ועי' עוד בריש הלכות קידוש החדש ''מצוות עשה אחת והיא לחשב ולידע ולקבוע באיזה יום הוא תחילת כל חדש וחדש מחדשי השנה''.

הרב אלחנן פופקו

חבר הכולל להוראה בישיבת רבינו יצחק אלחנן (ישיבה יוניברסיטי) חבר בהסתדרות הרבנים של אמריקה ומחנך בישיבת פארק איסט, ניו יורק.

חכמת החינוך א'
שלא לפסע על המזבח
חשוון תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא לאכל מכל דבר שיש בו חמץ.
תשרי תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא נאכיל מן הפסח לישראל משמד.
תשרי תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא נאכיל מן הפסל לגר ותושב.
תשרי תשע"ט

חכמת החינוך א'

חכמת החינוך א'
מצות עריפת פטר חמור
הרב אלחנן פופקו | תשרי תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא לשבע לשוא
הרב אלחנן פופקו | חשוון תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא לפסע על המזבח
הרב אלחנן פופקו | חשוון תשע"ט
חכמת החינוך א'
שלא לעשות פסל
הרב אלחנן פופקו | תשרי תשע"ט

חכמת החינוך א'

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים כץ
הרב אליקים לבנון
הרה"ג חיים שטיינר
הרב יהודה מלמד
הרב בני אלון
הרב הראשי ישראל מאיר לאו

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו