ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
האם, ובאילו תנאים אני יכול לשתות או לאכול אחרי הסעודה מפסקת בערב יום כיפור?
תשובה
למי שרוצה לשתות או לאכול אחרי הסעודת המפסקת, עליו לומר בפה שאינו מקבל עליו התענית בסיום הסעודה, ואז מותר לאכול או לשתות עד שיקבל עליו את התענית קצת לפני 1 כניסתה. אם לא אמר בפירוש שהוא לא קיבל עליו התענית, ואפילו לא חשב זה בלב, יש עדיין על מי לסמוך שהתענית עדיין לא חלה, ולכן במקום צורך מותר לשתות ולאכול לאחר סיום הסעודה 2 .
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
275 - פתיחת מכללה בבעלות יהודית בשבתות ובחגים
276 - אכילה ושתיה אחרי סעודת מפסקת בערב יום הכיפורים
277 - השהיית פדיון הבן
טען עוד
1 יש מצות תוספת יוה"כ גם לענין הענויים שלה. עיין ביאור הלכה ריש סי' תריד ובמ"ב סי' תרכד ס"ק ג.
2 בגמרא (תענית יב ע"א) מבואר: "עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי. רבי אליעזר בר שמעון אומר עד קרות הגבר. אביי אמר לא שנו אלא שלא גמר סעודתו, אבל גמר סעודתו אינו אוכל. איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא כשלא ישן. אבל ישן אינו אוכל." הגמרא עוסקת בתענית המתחילה בבוקר, והמחלוקת היא האם דעתו של אדם לאכול עוד לאחר סעודת הערב. על פי זה, הרא"ש (יומא סי' כה, תענית סי' לח) פסק שבערב יום הכיפורים אם הפסיק לאכול בעוד יום גדול יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קיבל עליו התענית. וכן דעת הרי"ף (תענית ג ע"ב) והתוס' (תענית ל ע"ב ד"ה כל). אמנם, הראב"ד (בהשגות תענית ג. אות ג) כתב שהכל תלוי בסיום הסעודה, ושוב אינו יכול לאכול.
בשו"ע (תרח:ג, תקנג:ב), המחבר פסק כדברי הרא"ש והרי"ף שכל זמן שלא קיבל עליו התענית, יכול לאכול: "אף על פי שאכל סעודה המפסקת, מותר לחזור ולאכול אלא אם כן קבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום." אמנם, המג"א ( סי' תרח ס"ק ד) כתב שיש לחשוש לכך שדעתו לקבל עליו את התענית בסיום הסעודה, ולכן נכון לפרש בפה לפני ברכת המזון שאינו מקבל עליו התענית.
בענין הגדרת קבלת התענית ואי קבלה, המגיד משנה כתב שצריך דווקא בפה. אבל ההגה"מ כתב שקבלה מועילה אפילו בלב. השו"ע (תקנג:א) והרמ"א פסקו שצריך קבלה בפה דווקא, והמ"ב (ס"ק ב) הביא מהב"ח והגר"א שכתבו אפילו קבלה בלב נחשבת קבלה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
