ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
תמוז תשנ"א
שאלה
אשה גויה שעזרה ליהודים בזמן השואה וחיה עם יהודי, ולטענתם מתנהגת כיהודיה בענייני שבת וכשרות, ועתה ברצונה להתגייר, והיא מוכנה לקבל עליה כל דיני היהדות. (לדעתי מטרתה היא להיקבר ליד היהודי שעמו חיה, והבנתי כן מדבריו של האיש שאמר, שאם לא יגיירוה, יכתוב בצוואתו שיקברו את שניהם בעיר מגוריהם הקודמת - צאנז). שאלתי, האם יש לראות בה מתגייר לשם כבוד וכדו' שלכתחילה אין מגיירין אותו? ואם מותר לגיירה, האם יש לערוך להם חופה וקידושין?
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
359 - עסק הפעיל בשבת
360 - קבורת גויה ליד בעלה היהודי
361 - פינוי המת על מנת לקברו בעומק רב יותר
טען עוד
תשובה
הנה כבר נתפשט המנהג להקל ולגייר נשים גויות שכבר חיות עם יהודים (שאינם כהנים), ומתגיירות מטעמי אישות 1 . ויש לערוך להם חופה וקידושין אחר הגירות 2 .
ובנדון דידן, שלדעת השואל סיבת הקבורה יחדיו נתוספה לסיבת הרצון לגיור, עדיין יש מקום לקבלה 3 כאשר לפי ראות עיני הדיין קבלת המצוות היא באמת ובתמים.
^ 1. וכן התיר בשו"ת "אחיעזר" (ח"ג סו"ס כו), ומצא יסוד לדבר בדעת הרמב"ם (בתשובה סי' קלב בשו"ת "פאר הדור"), וכן התיר על-סמך הרמב"ם בעל שו"ת "ציץ אליעזר" (חלק י"א סי' עט), וכתב הרב עובדיה יוסף בקובץ תורה שבע"פ (כרך יג עמ' כד) שאף שיש מחלוקת באחרונים לגבי דין זה, יש להקל, מכיוון שבדיעבד המתגייר לשם סיבה, גיורו גיור, ונמצא שהמחלוקת היא בלכתחילה, וכל שבדיעבד שרי, ספיקו מותר אף לכתחילה.
^ 2. "... ומסייעין לו לישאנה, בעדינות וברוך", שו"ת "פאר הדור" לרמב"ם (הוצאת מקיצי נרדמים, תשובה סי' קלב).
^ 3. אמנם יש לומר שההיתר שמצאנו בפוסקים בגיור לשם אישות, הוא מטעם שממילא חיים יחדיו, ונמצא שעיקר הגיור הינו לשם שמיים, ולכן התיר לדיינים לקבלם. אך יש פוסקים שמתירים מטעם שאנו מצילים את היהודי מאיסור נשג"ז, ומסתמכים על ה"אליה רבה" (או"ח סוף סי' שו) המתיר לעבור איסור דרבנן כדי להציל אחד מלעשות בתמידות איסור חמור, אף דפשע ("תשורת שי" מהדו"ת סי' ג).
אמנם כנגד זה יש פוסקים החולקים על היתר כזה ("אבן יקרה" מהדו"ג סי' צח), אבל כבר כתב ה"בית יוסף" (טור יורה דעה סוף סי' רסח) בהביאו את דברי התוס' ביבמות (כד ע"ב ד"ה לא בימי דוד ולא בימי שלמה) "וההיא דפרק שני דשבת דאתא לקמיה דהלל ואמר גיירני על-מנת לעשות כהן גדול, בטוח היה דסופו לעשות לשם שמיים, וכן ההיא דהתכלת דאתא לקמיה דרבי ואמרה, גיירני על מנת שאנשא עכ"ל, מכאן יש ללמוד דהכל לפי ראות עיני בית דין". וכן פסק הש"ך (שם בסוף סי' רסח ס"ק כג), והובאו הדברים אצל כמה פוסקים, ועיין שו"ת "קול מבשר" (ח"ב סימן ח). נמצא שאם לדעת הדיין האישה תשמור ותקפיד על כל המצוות, יש מקום לקבלה. ויש לצרף לכך את דעת ה"תשורת שי", שאנו מצילים את היהודי החי עמה מאיסור נשג"ז, וכמו כן העובדה שיש באפשרותם להיקבר ביחד גם בלא גיור (וכפי שאמר הגבר, שיקברו בעיר מגוריהם הקודמת), ונמצא שהגיור אינו לשם ריווח שאי-אפשר להשיגו בלעדי הגיור.
וכמו כן יש לצרף שגם בלא הקבורה יחדיו רצתה להתגייר, ושמרה על כשרות ושבת לפני כן, ואף סייעה ליהודים בשואה, כשהדבר היווה סכנת-נפשות, ומכאן שהרצון להתגייר קיים גם באופן עצמאי.
ואין לקבוע כללים במקרים כאלה, והכול לפי ראות עיני הדיין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
