ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
רבי מרדכי חיפש כל דרך להימלט מהחצר, והמוצא היחידי שלו היה לברוח בתעלת הביוב שיצאה מהשירותים. הוא החליט להתבזות ולברוח משם ובלבד שינצל מדבר עבירה. במהלך מנוסתו, התלכלכו מאד עשרת בגדיו, בגדי תלמיד – חכם.
בזכות מסירות נפשו להינצל מעבירה, זיכוהו מהשמיים לחבר את עשרת ספרי 'הלבושים', הנחשבים כאחד מספרי הפסיקה המרכזיים בהשתלשלות ההלכה בישראל. לעשרת ספריו קרא רבי מרדכי על שם עשרת בגדיו שהתלכלכו, והם רומזים ללבוש מרדכי במגילה, שיצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור. (לפי 'נדחי ישראל' פרק כג).
סיפור זה מלמדנו את גודל מסירות הנפש להינצל מעבירה, וכמותו מסופר על עוד מגדולי ישראל, שזכו בשל כך כיוסף הצדיק למעלות גדולות ונשגבות. אולם, בסיפור זה יש גם נקודה ייחודית בהדגישו את חשיבותם של הבגדים.
יודעים אנו שתלמיד חכם צריך שלא יהיה רבב על בגדו, כדי לכבד את מעמד התורה שהוא מייצג, אך דומה שכאן יש עומק נוסף שהרי בוודאי מותר היה לרבי מרדכי להתלכלך כדי להינצל מעבירה, ובכל זאת הוא שם את הדגש על בגדיו.
בתקופה זו של פורים, עוסקים אנו רבות בעניינם של הלבושים דרך מנהג התחפושות. גם בפרשיות שאנו קוראים בשבתות אלה – תצווה ופקודי יש הדגשה מיוחדת לעניינם של הבגדים, בגדי כהונה, עד שנאמר עליהם – "והיו על אהרון ועל בניו בבואם אל אוהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש, ולא ישאו עוון ומתו..." (כח, מג). ומבאר הרמב"ן על פי המדרש, שכהן המשרת בלי בגדי כהונה הרי הוא כזר, וזר המשרת בקודש חייב מיתה.
וכאן צפה ועולה השאלה ביתר עוז – וכי עד כדי כך הבגדים חשובים עד שהם ההופכים את הכהן לכהן, והלא בגדים הם עניין חיצוני, ואנו נוטים לראות בהם דבר המסיח את הדעת מפנימיותו של האדם?
נעמיק מעט במהותם של הבגדים. הבגד נולד כתוצאה מחטא אדם הראשון. עד החטא, הרי גופו של האדם היה מכוון כנגד רוחניותו ופנימיותו, והיו האדם ואשתו ערומים ולא יתבוששו. משחטא האדם, ירד גופו, וכעת יש שהוא הופך לכלי לפיתוי לדבר עבירה, ולפיכך היו צריכים האדם ואשתו לכסותו ולהצניעו.
בגד לשון בוגד. יש כאן ביטוי לבגידה במעלתו של האדם. לא רואים עוד את האדם עצמו כי אם את הבגד, המתעתע ומסתיר את הפנימיות. פעמים רבות, שופטים אנו את האדם לפי בגדיו ולא לפי פנימיותו, וכך הבגידה מתעצמת. לצערנו, יש שאף מגדילים לעשות, ולובשים בגדים צועקים ולא צנועים, עד שהבגד מהווה כהמשך ישיר לאותו חטא קדמון.
היבט זה מתבטא בדברי חכמי הנסתר, המפרשים את הכותנות עור, שהלביש ה' לאדם ואשתו, כ'עור הנחש', לבוש החטא העוטה כקליפה רעה על מהותו הטובה של האדם.
אולם, יש גם היבט אחר לבגד. בתחילה, תפרו האדם ואשתו את בגדיהם לעצמם מעלה תאנה, אך בהמשך הלבישם הקב"ה בכתנות עור. מבאר המדרש (בראשית רבה) – כתנות עור אלו היו בגדי כהונה. וכיוון שלבש האדם בגדי כהונה, דומה היה למלאך ה' צבקות, וזו הסיבה שמיד לאחר הכותנות, אומר ה' למלאכים – "הן האדם היה כאחד ממנו... ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים... ויגרש את האדם" (ג, כא – כד). נמצאנו למדים, שבגדי כהונה הם בגדים מסוג אחר, המתקנים את החטא והופכים את האדם למלאך. מדוע?
בגדים אלו הם בגדים יצוגיים, בגדים שמבטאים רעיון. כשאדם לובש בגד ייצוגי הוא לא לובש בגד, הוא מתחבר לתפקיד, לרעיון שהבגד מבטא, וכך גם תופסת אותו הסביבה. הוא לא האדם הפרטי, הוא חייל, רב, כוהן וכדומה. הוא מתחבר לרעיון שמאחורי הבגד, ולכן כשהאדם לובש בגד שמייצג עבודת ה', הרי הבגד מוציא אותו מסבך החטא שעניינו ריחוק מה', ומשיב אותו למציאות הרוחנית שלפני ה', המציאות של הביטול לדבר ה'.
הבגדים שמבטאים זאת יותר מכל הם בגדי כהונה, שכל פרט בהם הוא בצו ה', אך יש גם בגדים נוספים שמבטאים את דבר ה', למשל - בגדיו של אליהו הנביא. כשאליהו עולה בסערה השמיימה, לוקח תלמידו אלישע את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו. אלישע מגיע לירדן ועליו לחצותו חזרה. לפני כן, בקעו שני הנביאים בזכויותיהם את הירדן, וכעת על אלישע להצליח לבקוע את הירדן לבדו, ללא עזרת מורו ורבו.
אלישע לוקח את אדרת אליהו, מכה את המים, וצועק – "איה ה' אלוקי אליהו", ויחצו המים לשניים. הרב קוק מסביר באורות הקודש, שאלישע לא חצה את המים לבד, הוא הצליח לקבל את כוחותיו של אליהו בזכות התפילה, אך גם בזכות כוחו של אליהו המונח בבגדיו. הבגד ביטא את תפקידו של אליהו, ואלישע נכנס לתפקיד. ואכן, בני הנביאים שראו זאת צעקו – "נחה רוח אליהו על אלישע" (מלכים ב, ב).
עניין ייצוגי זה מופיע בהלכה באלו הסוברים שצריך לברך על מלך, "ברוך שחלק מכבודו...", רק כשהוא לובש בגדי מלכות, כי רק כך הוא מבטא את התפקיד המכבד אותו.
בהקשר לכך, ברצוני לשתף בסיפור אישי. פעם, בערב ראש השנה טבלתי במקווה במרתף ביתו של אדמו"ר אחד. למקווה היו עוברים דרך בית האדמו"ר, וכשיצאתי מהמקווה פגשתי בדרכי את האדמו"ר, כשהוא לבוש בבגדי בית ללא המעיל העליון. ניצלתי את ההזדמנות, וביקשתי ממנו ברכה. הרבי הסכים, ולפתע...נעלם. המתנתי מספר דקות, וכמעט התייאשתי והלכתי. פתאום, הגיח האדמו"ר, כשהוא לבוש בבגדים של אדמו"ר, ובירכני...
ברכה לא מקבלים סתם כך על הדרך, בשביל ברכה צריך שהאדמו"ר יכנס לתפקידו, והבגדים הם חלק מהעניין...
ואכן, לבישת ופשיטת הבגדים תופסת מקום מרכזי בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. ואף בפורים-כיפורים הדמויות במגילה לובשות ופושטות בגדים.
ובכל השנה, כשיהודי לובש תפילין הרי הוא לובש את התפקיד של היהודי, "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך, אלו תפילין שבראש". ואשה יהודייה, הלובשת בגדים צנועים, זוכה בכך ולובשת בגדים של מלאכים, וזוהרת באור רוחני עליון.
הגברים מגלים פנימיותם בפורים בשתיית היין, הנשים בתחפושות, ויהי רצון שנלבש כל השנה בגדי מלכות, בגדים יהודיים המקרינים פנימיות!
.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
