ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
רבי מרדכי חיפש כל דרך להימלט מהחצר, והמוצא היחידי שלו היה לברוח בתעלת הביוב שיצאה מהשירותים. הוא החליט להתבזות ולברוח משם ובלבד שינצל מדבר עבירה. במהלך מנוסתו, התלכלכו מאד עשרת בגדיו, בגדי תלמיד – חכם.
בזכות מסירות נפשו להינצל מעבירה, זיכוהו מהשמיים לחבר את עשרת ספרי 'הלבושים', הנחשבים כאחד מספרי הפסיקה המרכזיים בהשתלשלות ההלכה בישראל. לעשרת ספריו קרא רבי מרדכי על שם עשרת בגדיו שהתלכלכו, והם רומזים ללבוש מרדכי במגילה, שיצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור. (לפי 'נדחי ישראל' פרק כג).
סיפור זה מלמדנו את גודל מסירות הנפש להינצל מעבירה, וכמותו מסופר על עוד מגדולי ישראל, שזכו בשל כך כיוסף הצדיק למעלות גדולות ונשגבות. אולם, בסיפור זה יש גם נקודה ייחודית בהדגישו את חשיבותם של הבגדים.
יודעים אנו שתלמיד חכם צריך שלא יהיה רבב על בגדו, כדי לכבד את מעמד התורה שהוא מייצג, אך דומה שכאן יש עומק נוסף שהרי בוודאי מותר היה לרבי מרדכי להתלכלך כדי להינצל מעבירה, ובכל זאת הוא שם את הדגש על בגדיו.
בתקופה זו של פורים, עוסקים אנו רבות בעניינם של הלבושים דרך מנהג התחפושות. גם בפרשיות שאנו קוראים בשבתות אלה – תצווה ופקודי יש הדגשה מיוחדת לעניינם של הבגדים, בגדי כהונה, עד שנאמר עליהם – "והיו על אהרון ועל בניו בבואם אל אוהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקודש, ולא ישאו עוון ומתו..." (כח, מג). ומבאר הרמב"ן על פי המדרש, שכהן המשרת בלי בגדי כהונה הרי הוא כזר, וזר המשרת בקודש חייב מיתה.
וכאן צפה ועולה השאלה ביתר עוז – וכי עד כדי כך הבגדים חשובים עד שהם ההופכים את הכהן לכהן, והלא בגדים הם עניין חיצוני, ואנו נוטים לראות בהם דבר המסיח את הדעת מפנימיותו של האדם?
נעמיק מעט במהותם של הבגדים. הבגד נולד כתוצאה מחטא אדם הראשון. עד החטא, הרי גופו של האדם היה מכוון כנגד רוחניותו ופנימיותו, והיו האדם ואשתו ערומים ולא יתבוששו. משחטא האדם, ירד גופו, וכעת יש שהוא הופך לכלי לפיתוי לדבר עבירה, ולפיכך היו צריכים האדם ואשתו לכסותו ולהצניעו.
בגד לשון בוגד. יש כאן ביטוי לבגידה במעלתו של האדם. לא רואים עוד את האדם עצמו כי אם את הבגד, המתעתע ומסתיר את הפנימיות. פעמים רבות, שופטים אנו את האדם לפי בגדיו ולא לפי פנימיותו, וכך הבגידה מתעצמת. לצערנו, יש שאף מגדילים לעשות, ולובשים בגדים צועקים ולא צנועים, עד שהבגד מהווה כהמשך ישיר לאותו חטא קדמון.
היבט זה מתבטא בדברי חכמי הנסתר, המפרשים את הכותנות עור, שהלביש ה' לאדם ואשתו, כ'עור הנחש', לבוש החטא העוטה כקליפה רעה על מהותו הטובה של האדם.
אולם, יש גם היבט אחר לבגד. בתחילה, תפרו האדם ואשתו את בגדיהם לעצמם מעלה תאנה, אך בהמשך הלבישם הקב"ה בכתנות עור. מבאר המדרש (בראשית רבה) – כתנות עור אלו היו בגדי כהונה. וכיוון שלבש האדם בגדי כהונה, דומה היה למלאך ה' צבקות, וזו הסיבה שמיד לאחר הכותנות, אומר ה' למלאכים – "הן האדם היה כאחד ממנו... ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים... ויגרש את האדם" (ג, כא – כד). נמצאנו למדים, שבגדי כהונה הם בגדים מסוג אחר, המתקנים את החטא והופכים את האדם למלאך. מדוע?
בגדים אלו הם בגדים יצוגיים, בגדים שמבטאים רעיון. כשאדם לובש בגד ייצוגי הוא לא לובש בגד, הוא מתחבר לתפקיד, לרעיון שהבגד מבטא, וכך גם תופסת אותו הסביבה. הוא לא האדם הפרטי, הוא חייל, רב, כוהן וכדומה. הוא מתחבר לרעיון שמאחורי הבגד, ולכן כשהאדם לובש בגד שמייצג עבודת ה', הרי הבגד מוציא אותו מסבך החטא שעניינו ריחוק מה', ומשיב אותו למציאות הרוחנית שלפני ה', המציאות של הביטול לדבר ה'.
הבגדים שמבטאים זאת יותר מכל הם בגדי כהונה, שכל פרט בהם הוא בצו ה', אך יש גם בגדים נוספים שמבטאים את דבר ה', למשל - בגדיו של אליהו הנביא. כשאליהו עולה בסערה השמיימה, לוקח תלמידו אלישע את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו. אלישע מגיע לירדן ועליו לחצותו חזרה. לפני כן, בקעו שני הנביאים בזכויותיהם את הירדן, וכעת על אלישע להצליח לבקוע את הירדן לבדו, ללא עזרת מורו ורבו.
אלישע לוקח את אדרת אליהו, מכה את המים, וצועק – "איה ה' אלוקי אליהו", ויחצו המים לשניים. הרב קוק מסביר באורות הקודש, שאלישע לא חצה את המים לבד, הוא הצליח לקבל את כוחותיו של אליהו בזכות התפילה, אך גם בזכות כוחו של אליהו המונח בבגדיו. הבגד ביטא את תפקידו של אליהו, ואלישע נכנס לתפקיד. ואכן, בני הנביאים שראו זאת צעקו – "נחה רוח אליהו על אלישע" (מלכים ב, ב).
עניין ייצוגי זה מופיע בהלכה באלו הסוברים שצריך לברך על מלך, "ברוך שחלק מכבודו...", רק כשהוא לובש בגדי מלכות, כי רק כך הוא מבטא את התפקיד המכבד אותו.
בהקשר לכך, ברצוני לשתף בסיפור אישי. פעם, בערב ראש השנה טבלתי במקווה במרתף ביתו של אדמו"ר אחד. למקווה היו עוברים דרך בית האדמו"ר, וכשיצאתי מהמקווה פגשתי בדרכי את האדמו"ר, כשהוא לבוש בבגדי בית ללא המעיל העליון. ניצלתי את ההזדמנות, וביקשתי ממנו ברכה. הרבי הסכים, ולפתע...נעלם. המתנתי מספר דקות, וכמעט התייאשתי והלכתי. פתאום, הגיח האדמו"ר, כשהוא לבוש בבגדים של אדמו"ר, ובירכני...
ברכה לא מקבלים סתם כך על הדרך, בשביל ברכה צריך שהאדמו"ר יכנס לתפקידו, והבגדים הם חלק מהעניין...
ואכן, לבישת ופשיטת הבגדים תופסת מקום מרכזי בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. ואף בפורים-כיפורים הדמויות במגילה לובשות ופושטות בגדים.
ובכל השנה, כשיהודי לובש תפילין הרי הוא לובש את התפקיד של היהודי, "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך, אלו תפילין שבראש". ואשה יהודייה, הלובשת בגדים צנועים, זוכה בכך ולובשת בגדים של מלאכים, וזוהרת באור רוחני עליון.
הגברים מגלים פנימיותם בפורים בשתיית היין, הנשים בתחפושות, ויהי רצון שנלבש כל השנה בגדי מלכות, בגדים יהודיים המקרינים פנימיות!
.
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
